שמות-פרק-19

ספר

מקבץ

ביאורים

  • יט בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, סיון לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה — בראש החודש בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.

  • וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ ל מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר. וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר הידוע למשה עוד מן ההתגלות הראשונה, ההר שה' אמר לו שעליו ישראל עתידים לעבדו.

  • וּמֹשֶׁה עָלָה אל ההר, אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

  • אַתֶּם רְאִיתֶם את כל האותות והמופתים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. הגעתם לכאן בדרך פלאית. מסע כה ארוך של עם גדול, על משפחותיו ומשאו, אינו דבר של מה בכך. וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי, אל המקום הזה, שבו עתידה להתרחש הפגישה הישירה שלכם אתי, מעמד נכבד שלא היה דוגמתו. כאן מגיעה תמצית משמעותו של המעמד:

  • וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי. עד כה התגלו אהבתו של ה' לעם ישראל ועזרתו להם; כאן לראשונה נכרתת גם ברית שיש בה מחויבות הדדית. אם כך תנהגו — וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה, דבר חמדה, אוצר מיוחד מִכָּל הָעַמִּים, ולא רק מעמי האזור, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.

  • וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, מדינה של כהני האנושות וְגוֹי, ועם קָדוֹשׁ. מה שנחשב סביר לשאר בני האדם, אינו בגדר הנורמלי בעבורכם. כהנים וגוי קדוש אינו רק בגדר הבטחה לעילויו של ישראל; כרוכה בו גם מחויבות חמורה, שתתפרט להלן. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אם ישראל יסכימו לקבל על עצמם להפוך לממלכת כהנים וגוי קדוש, יינתנו להם הוראות מפורטות כיצד לממש מעמד מיוחד זה בעשרת הדיברות ובתריג (613) המצוות. אולם קודם שתיכרת ברית ייחודית זו בין ה' ועם ישראל, עליהם להסכים לעצם העניין: לשמוע בקולו, לשמור את הברית, ולהיות לעמו הקדוש.

  • וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, בנוכחות העם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.

  • וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' — נַעֲשֶׂה. אנחנו מקבלים על עצמנו לבוא בברית אתו, ולהיות ממלכת כהניו וגוי קדוש. משום כך, כמובן, נעשה את כל הדברים. וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. מכיוון שמשה נשלח להשמיע באוזני ישראל את דברי ה', מחמת דרך נימוס הוא עלה והתקרב אל ה' — קרבת מקום או קרבת נפש היתה ידועה לשולחו.

  • וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ להתגלות לך בְּעַב, בעובי הֶעָנָן. הענן הוא מין תיווך חומרי שיאפשר להופעתי להיקלט. בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ. לעומת יתר הנבואות המתחוללות ביני לבין פנימיות נפשו ומוחו של הנביא, התגלותי זו בענן תאפשר גם לאחרים לשמוע את דברַי. וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם, אמונה מוצקה יותר. וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. משה דיווח שהעם הסכים בהתלהבות.

  • וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם, זַמֵּן והכן אותם הַיּוֹם וּמָחָר לקראת המעמד, וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם כחלק מתהליך הטהרה המקובל בישראל,

  • וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.

  • וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב; לֵאמֹר, גבול זה יסמן בפני העם את האיסור — הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר ואפילו נְגֹעַ בְּקָצֵהוּ. כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר — מוֹת יוּמָת. מי שייגש אל התחום המקודש ייענש במוות.

  • לֹא תִגַּע בּוֹ, באדם הניגש אל המקום האסור, יָד, כִּי אם ירדפו אחריו לתפסו, ייכנסו אל ההר אנשים נוספים. סָקוֹל יִסָּקֵל, יומת ברגימת אבנים מרחוק, אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה בחצים ובקשת. אִם בְּהֵמָה תועה בדרך, אִם אִישׁ — לֹא יִחְיֶה. רק אחרי זמן, בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל, כאשר תשמעו קול ארוך של שופר, או: כשייפסק אותו קול, ויינתן בכך אות ההרגעה, הֵמָּה, כל הרוצים לעשות זאת, יַעֲלוּ, יורשו לטפס בָהָר.

  • וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם, וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם, וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.

  • וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם כחלק מתהליך ההתקדשות : הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. הימנעו מיחסי מין כדי להתרכז, להתייחד ולהתכונן לקראת המאורע.

  • וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.

  • וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה. למרות השמירה מפני קרבת יתר למוקד ההתרחשויות, ראוי שהעם יתקרב אל המקום המותר. וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר, לרגלי ההר.

  • וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ, התמלא בעשן, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ, והאש העלתה עשן. וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ הסמיך והמרוכז כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, כעשן העולה מאש גדולה המכונסת במקום אחד. וַיֶּחֱרַד הזדעזע גם כָּל הָהָר מְאֹד.

  • וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר החזק, שנשמע קודם עם הקולות, עתה הוא — הוֹלֵךְ וְחָזֵק, ומתחזק מְאֹד. ובתוך כך, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. וישראל שמעו את השיחה שבין משה ובין האלוקים.

  • וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר. וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר, וכל ישראל נפתחו לשמוע ולקלוט את השיחה. וַיַּעַל מֹשֶׁה.

  • וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: רֵד הָעֵד, התרה בָּעָם שוב, פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת. כיוון שבני העם יבחינו שהאש הזאת שונה מאש רגילה, שהעשן שונה מן העשן הרגיל, ושגם קול השופר אינו נשמע כקולו של שופר רגיל, הם עלולים להימשך אל המקום מתוך סקרנות ותשוקה. ואם יתקרבו — וְנָפַל מִמֶּנּוּ המון רָב, אם על ידי שומרים המוצבים שם, אשר יפגעו בכל מי שיעלה, או שהעלייה עצמה מסוכנת אף בלא התערבות אנושית.

  • וְגַם הַכֹּהֲנִים, משרתי הקודש הַנִּגָּשִׁים אֶל ה', העומדים בשורה הקדמית, יִתְקַדָּשׁוּ, פֶּן יִפְרֹץ, יפגע בָּהֶם ה'.

  • וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה': לשם מה צריך להזהיר אותם שנית? הרי לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי, כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר: הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ.

  • וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה': לֶךְ רֵד, וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, אהרן יצטרף אליך בחלק מן הדרך. בהמשך יתברר שהאנשים הקרובים למשה, אשר יורשו לעלות למקום גבוה יותר מאשר שאר העם, לא יגיעו אל מקום המפגש עצמו. לשם יעלה משה לבדו. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ, יתפרצו לַעֲלֹת אֶל ה', פֶּן יִפְרָץ בָּם. אזהרה נוספת.

  • וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם את הדברים הללו שנית, ואז, כנראה חזר ועלה אל ההר.

פסוקים

  1. בחדש השלישי לצאת בני־ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
  2. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן־שם ישראל נגד ההר
  3. ומשה עלה אל־האלהים ויקרא אליו יהוה מן־ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
  4. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי
  5. ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־העמים כי־לי כל־הארץ
  6. ואתם תהיו־לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל־בני ישראל
  7. ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו יהוה
  8. ויענו כל־העם יחדו ויאמרו כל אשר־דבר יהוה נעשה וישב משה את־דברי העם אל־יהוה
  9. ויאמר יהוה אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־יהוה
  10. ויאמר יהוה אל־משה לך אל־העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
  11. והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל־העם על־הר סיני
  12. והגבלת את־העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל־הנגע בהר מות יומת
  13. לא־תגע בו יד כי־סקול יסקל או־ירה יירה אם־בהמה אם־איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר
  14. וירד משה מן־ההר אל־העם ויקדש את־העם ויכבסו שמלתם
  15. ויאמר אל־העם היו נכנים לשלשת ימים אל־תגשו אל־אשה
  16. ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל־העם אשר במחנה
  17. ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
  18. והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל־ההר מאד
  19. ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול
  20. וירד יהוה על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר ויעל משה
  21. ויאמר יהוה אל־משה רד העד בעם פן־יהרסו אל־יהוה לראות ונפל ממנו רב
  22. וגם הכהנים הנגשים אל־יהוה יתקדשו פן־יפרץ בהם יהוה
  23. ויאמר משה אל־יהוה לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה בנו לאמר הגבל את־ההר וקדשתו
  24. ויאמר אליו יהוה לך־רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל־יהרסו לעלת אל־יהוה פן־יפרץ־בם
  25. וירד משה אל־העם ויאמר אלהם

פסוקים מנוקד

  1. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃
  2. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃
  3. וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן־הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
  4. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי׃
  5. וְעַתָּה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ׃
  6. וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
  7. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה׃
  8. וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃
  9. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃
  10. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵךְ אֶל־הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם׃
  11. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל־הָעָם עַל־הַר סִינָי׃
  12. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת׃
  13. לֹא־תִגַּע בּוֹ יָד כִּי־סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ־יָרֹה יִיָּרֶה אִם־בְּהֵמָה אִם־אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר׃
  14. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן־הָהָר אֶל־הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת־הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם׃
  15. וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל־תִּגְּשׁוּ אֶל־אִשָּׁה׃
  16. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃
  17. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן־הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׃
  18. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד׃
  19. וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃
  20. וַיֵּרֶד יְהוָה עַל־הַר סִינַי אֶל־רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל־רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה׃
  21. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן־יֶהֶרְסוּ אֶל־יְהוָה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב׃
  22. וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל־יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן־יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָה׃
  23. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֹא־יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל־הַר סִינָי כִּי־אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת־הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ׃
  24. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה לֶךְ־רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל־יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל־יְהוָה פֶּן־יִפְרָץ־בָּם׃
  25. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל־הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׃

מקומות

  • הר סיני (2)
  • הר סיני (1)
  • הר סיני (3)
  • הר סיני (4)
  • הר סיני (5)
  • הר סיני (6)