דברים-פרק-28

ביאורים

• וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – יבואו עליך כל הטובות: וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. מעמדך באומות יהיה גבוה.

• וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ, הן ירדפו אחריך, גם כאשר לא תשקוד להשיגן כִּי, אם תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.

• בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, במקום היישוב, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה, במקום העבודה.

• בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ, ילדיך וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר, ולדות אֲלָפֶיךָ, בקרך וְעַשְׁתְּרוֹת, בני צֹאנֶךָ.

• בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, הסל שבו אתה נושא את התוצרת החקלאית שמניב שדך, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ, כלי לישת הבצק שלך. תמצא ברכה בתכולתם של כליך.

• בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.

• יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים, מוכים לְפָנֶיךָ, כך ש בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ כפי שנוהגים לצאת למלחמה, ואולם בְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ. כאשר צבא מפסיד במערכה, כל חייל בורח בכיוון אחר.

• יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, בכל שאר הדברים שאתם עוסקים בהם, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

• יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ, כִּי, כאשר תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.

• וְרָאוּ אז כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, שכן תזכיר את שמו ותכבד אותו, וְיָרְאוּ העמים מִמֶּךָּ, ולא יתגרו בך כלל.

• וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה, הוא ייתן לך טובה מרובה, יותר מהצפוי והמבוקש – בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.

• יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת לך משם מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ. ובשל השפע הזה – וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים, הם יזדקקו לך, וְאולם אַתָּה לֹא תִלְוֶה. לא תזדקק לאחרים.

• וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב. בכל עניין תהיה אתה המנהיג, ולא תובל אחרי אחרים. וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה, וכל זאת – כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אותן.

• וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול, ועיקרו של הציווי הוא שלא לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם. עד כאן דברי הברכה.

• וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ: יש מן הקללות העומדות במפורש כנגד הברכות שהוזכרו:

• אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה.

• אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.

• אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ.

• אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.

• יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה, הקללה, אֶת הַמְּהוּמָה, בלבול, בהלה ואי – סדר וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת, תהליך של היחסרות והתמעטות; הכול יגערו בך; או: תחושה של גערה, רגשות אשמה בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ שעשית כ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.

• יַדְבֵּק ה' בְּךָ אֶת הַדָּבֶר, מגפה מדבקת, עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

• יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת, וּבַקַּדַּחַת, מחלת חום וּבַדַּלֶּקֶת, מחלת חום מקומית וּבַחַרְחֻר, מחלה הקשורה ביובש וּבנפילה בַחֶרֶב. או: חורב, יובש וּבַשִּׁדָּפוֹן, אבדן נפח ומשקל של תבואה או גוף חי, וּבַיֵּרָקוֹן, מחלה הקשורה לקלקול התבואה, ואולי היא מחלה באדם. וּרְדָפוּךָ כל אלה עַד אָבְדֶךָ.

• וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ אטומים כמו נְחֹשֶׁת, ולא ימטירו גשם, וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ תהיה יבשה ולא פורייה כ בַּרְזֶל.

• יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ, במקום שירד גשם מפרה בארץ, תנשוב רוח ועמה אָבָק וְעָפָר, מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.

• יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ. בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו – ההיפך הגמור ממה שנאמר קודם לכן. וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה, לזוועה, לדגם מאיים ולסיוט לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.

• וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְאֵין מַחֲרִיד. איש לא יפריע לבעלי החיים ולעופות לאכול את גוויותיכם.

• יַכְּכָה, יכך ה' בִּשְׁחִין – מחלת עור הכוללת תפרחות וגירוד בעור שבה הוכתה מִצְרַיִם, וּבַטְּחוֹרִים, פצעים ומחלות סביב פי הטבעת וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס, מחלות עור הגורמות פצעים ובושה, אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.

• יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב, בטשטוש המחשבה והרצון.

• וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, לא תדעו את הדרך ותאבדו את הכיוון, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ. וְהָיִיתָ אַךְ, רק עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים. מכיוון שלא תוכל להתנגד, תפסיד בכול ותאבד הכול, וְאֵין מוֹשִׁיעַ.

• אִשָּׁה תְאָרֵשׂ – וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁכָּבֶנָּה; בַּיִת תִּבְנֶה – וְאולם לֹא תֵשֵׁב בּוֹ; כֶּרֶם תִּטַּע – וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.

• שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ, לאחר שהתכוננת לאכלו – וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ, גוזל החמור לא יניח אותו לאחר זמן, וְעל כן לֹא יָשׁוּב מאליו לָךְ, אליך. צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ, וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ.

• בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר בשבי, בשעבוד או אפילו שכירים במקומות רחוקים וזרים, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת בהתרחקותם וְכָלוֹת, מצפות אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם, וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ לעשות דבר.

• פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ. עם זר יערוך פשיטות שוד וייקח את כל פֵּרות הארץ, ואתה תישאר בלא כלום. וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים מאויבים שיבואו מן החוץ וייהנו מכל אשר לך, ומצרות פנימיות.

• וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

• יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא, מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ, ראשך.

• יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – עֵץ וָאָבֶן. בגלות תהיו כפופים מכל הבחינות למשעבדיכם, והתפיסה האלילית תשלוט בחייכם.

• וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה, להשתוממות, לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה. שמך יהפוך לכינוי גנאי. כל הרוצה לדבר על התרחשויות כושלות ומצבים קטנים ועלובים – ישווה אותם למוצאות אותך.

• זֶרַע רַב תּוֹצִיא אל הַשָּׂדֶה בשעת הזריעה, אבל מְעַט תֶּאֱסֹף מן השדה, כִּי יַחְסְלֶנּוּ, יְכלה אותו הָאַרְבֶּה.

• כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ בהם, ולבסוף יַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר, כִּי תֹאכְלֶנּוּ – את ענביו תאכל הַתֹּלָעַת.

• זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ, וְשֶׁמֶן מן הזיתים לֹא תָסוּךְ, כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ. הזיתים יפלו לארץ לפני שיבשילו, ולא תוכל להפיק מהם דבר.

• בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד, וְהם לֹא יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי.

• כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ, ישמיד, ייקח או ירוקן הַצְּלָצַל, זחלים מזיקים, או: מחנה האויב המצלצל ומרעיש בהגיעו.

• הַגֵּר, הזר אֲשֶׁר גָּר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה, וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.

• הוּא – הגר, יַלְוְךָ, וְאילו אַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ. הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.

• וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.

• וְהָיוּ בְךָ כל המכות הללו לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, לציון ולדגם קללה. או: לסימן המלמד על מעשיך הרעים, וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

• תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, כשיכולת לעשות זאת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל –

• וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ באופן הפוך – בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל. וְנָתַן האויב עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ, ישעבד אותך עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ.

• יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ בהפתעה – כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר. הנשר מגיע מגובה רב וממרחקים עצומים, כך שאין רואים את התקרבותו. גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע, תבין את לְשֹׁנוֹ. מכיוון שהגיע מרחוק, לא תהיה לך כל תקשורת אתו.

• גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן, ירחם. הוא לא יחוס על איש.

• וְאָכַל את פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ, אֲשֶׁר לֹא יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן, תִּירוֹשׁ, יין וְיִצְהָר, שמן, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָךְ. גם אם לא יעשה זאת לשם ההרס והפגיעה דווקא, כיוון שלא יתכוון להתיישב בארץ שכבש, הוא ינצל אותה בלא כל מחשבה על טובתה ולא יותיר בה דבר על מקומו.

• וְהֵצַר, יציק, או: יבנה מצור לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת, שייבקעו ויישברו חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ במלחמה. כך תיווכח שהערים החזקות שעליהן סמכת אינן מבטיחות את שלומך. וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לָךְ.

• וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ – בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, ובמצוקה אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ. הרעב בעיר הנצורה יהיה כה חמור, שתאכל את בשר ילדיך. וכדוגמה לזוועה – בשעת הרעב הכבד:

• הָאִישׁ הָרַךְ, רך הלב והמפונק בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד, תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו ואפילו בְאֵשֶׁת חֵיקוֹ, באשתו וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר,

• מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל. הוא ירצה לאכול את בשר ילדיו שלו, ולא זו בלבד אלא גם יסרב לתת ממנו לקרובים אליו ביותר ואפילו לבניו הנותרים, מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל, משום שלא יישאר לו דבר. הרעב יהיה כה קשה, שהוא יגבר על האהבה ועל היחסים הקרובים ביותר. כל דמותך תימחק לחלוטין בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ.

• הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הַצֵּג, שמעולם לא הלכה יחפה עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ, מרוב פינוק ועידון, תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ

• וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת, היוצאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ, בוולדותיה – בְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד, כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר. היא תחטוף לעצמה בהיחבא את בניה כדי לאכלם בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. המצור יהיה כה מחריד, שאנשים יגיעו לידי אכילת בני אדם, בניהם שלהם – מעשה השובר את כל גבולותיה של חברה אנושית.

• אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה – אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ.

• וְהִפְלָא, יגדיל וירבה ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, ונמרצות, או: ארוכות ויציבות וָחֳלָיִם, מחלות רָעִים וְנֶאֱמָנִים.

• וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה, המחלות והפגעים של מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ, פחדת מִפְּנֵיהֶם, כאשר ראיתם אותם מקרוב. והנה הם יבואו וְדָבְקוּ בָּךְ.

• גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת – יַעְלֵם ה' עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ. רשימת הצרות והמחלות המובאת כאן תתרחב למחלות נוספות וכן למכות הקשורות בביזיון והשפלה, שאינן מפורשות כאן.

• וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט, מספר מועט של אנשים יחסית להיסטוריה הארוכה של העם, תַּחַת אֲשֶׁר, במקום ש הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. הייתם עם גדול, והריבוי הטבעי היה אמור להפוך אתכם לעם עצום. כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.

• וְהָיָה כַּאֲשֶׁר, כמו ש שָׂשׂ, שמח ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כשהלכתם בדרכיו ועשיתם את רצונו, כֵּן, כך יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם, וְנִסַּחְתֶּם, תיהדפו ותסולקו מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

• וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ. לא תִּגלו יחדיו למקום אחד, אלא תתפזרו בגלויות בכל העולם. וְעָבַדְתָּ שָּׁם לעובדי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, שאפילו לא תוכל לחקותם – עֵץ וָאָבֶן.

• וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ. כיוון שתהיו מפוזרים בגלויות לא תוכלו לשבת בנחת, וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ, מנוחה לְכַף רַגְלֶךָ. וְנָתַן ה' לְךָ גם שָׁם לֵב רַגָּז, רוגז ודואג וְכִלְיוֹן עֵינַיִם, תשוקה וגעגוע למצב שונה וְדַאֲבוֹן, צער נָפֶשׁ.

• וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים, תלויים לְךָ מִנֶּגֶד. תרגיש ערעור עמוק, כאילו חייך תלויים בדבר העלול להתמוטט בכל רגע. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.

• בַּבֹּקֶר תֹּאמַר: מִי יִתֵּן, הלוואי שיגיע כבר עֶרֶב, כי היום קשה מדי. וּבָעֶרֶב תֹּאמַר: מִי יִתֵּן בֹּקֶר, מִפני פַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

• וֶהֱשִׁיבְךָ ה' ל מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ. וְהִתְמַכַּרְתֶּם, אפילו כשתנסו למכור את עצמכם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת כדי לשמור על חייכם – וְאֵין קֹנֶה, איש לא ירצה לקנותכם. כל ערככם יאבד. ייתכן שזוהי הקללה החריפה ביותר.

• אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.