דברים-פרק-30

מקבץ

ביאורים

  • וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, תענה לעצמך, תתן דעתך למצבך ותערוך את חשבון נפשך וקורותיך כאשר תשב בְּכָל, בין כל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ, הרחיקך ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

  • וְשַׁבְתָּ, תבוא שוב עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.

  • וְשָׁב, ישיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, יניח לך בשיבתך אל מצבך הראשון, אל עצמך. או: יחזיר אותך מן השבי. וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ, יאסוף אותך שוב, לאחר שכבר השיבך מגלות מצרים, מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. כשגלו ישראל למצרים, חיו כולם במקום אחד. בעתיד יהיו ישראל נפוצים בארצות רבות ורחוקות.

  • אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בן עמך המורחק בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. הוא ידאג לכל אחד ואחד.

  • וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שוב אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. מצבך יהיה טוב יותר ממצב אבותיך, ומספרך יהיה גדול ממספרם.

  • וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ. לעתיד לבוא ה' הוא שיסיר מלבך את הכיסוי האוטם אותו, והוא שישפיע על הלב הגלוי לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. אז תראה בַּיחס אליו לא רק את הכפיפות למשימה ולחובה, אלא את משמעות חייך.

  • וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת, הקללות הָאֵלֶּה, שהשמעתי באוזניך – עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ כשהיית בגולה ובמצוק.

  • וְאַתָּה תָשׁוּב, תחזור אל ה' וְשָׁמַעְתָּ. או: תחזור לשמוע בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.

  • וְהוֹתִירְךָ, ייתן לך יתרון, יוסיף לך ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ: בִּפְרִי בִטְנְךָ, צאצאיך וּבִפְרִי, ולדות בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה, כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ, ה' ישמח שוב עָלֶיךָ לְטוֹב, כשייטיב לך, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ, כשהם נהגו כראוי.

  • כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, אותה המצווה והחוקה הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.– בעניין זה באים דברי סיכום כלליים הקשורים לברית. בהמשך לרעיון התשובה, שהיא פתח תקווה לפרט ולעם להתקרב אל אלוקים גם לאחר שרחקו ממנו, מודגשת פה נגישותן של המצוות לכל אדם, ומכאן – האחריות המוטלת עליו לבחור בטוב ובחיים.

  • כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, כל המצוות, לֹא נִפְלֵאת, מוזרה או בלתי אפשרית הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

  • לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, שכן אילו הייתה בשמים, היינו יכולים לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. עקרונית היינו רוצים בתורה, אך היא מופשטת ונשגבת מדי. אילו הורידו אותה אלינו, היינו מקיימים את מצוותיה. כלפי זה אומר משה שהוא כבר עשה זאת, והתורה עתה בידי העם.

  • וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם, במקום רחוק הִוא, שכן אילו הייתה במרחקים, היינו יכולים לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. אם היא תהיה קצת קרובה יותר לעולמנו, נוכל לקיימה.

  • כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר – דברי התורה וקיומם מְאֹד, בְּפִיךָ, לדבר בהם וּבִלְבָבְךָ, להבין אותם לַעֲשֹׂתוֹ. אנו יכולים לממשם בפועל.

  • רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם בתורה ובברית אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, מצד אחד, וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, מצד שני. החיים צמודים לטוב, ואילו המוות צמוד לרע.

  • אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו. בחירה בכך תביא עמה חיים וטובה וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ, וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

  • וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע לדברים הללו, וְנִדַּחְתָּ, תרחק ותסטה מן הדרך הישרה, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם

  • הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מן העולם. אין חייכם חיים אקראיים, המסתכמים בנוכחות גופנית ובהתרבות פיזית. לקיומכם יש משמעות וייעוד, שאם תפנו אליהם עורף – לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, אלא תִּגלו ממנה. משה חוזר על האמור לשם הדגשה, אך הפעם ייתכן שהוא אומר אותם בנעימה של בקשה:

  • הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ, כדאי שתבחר בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. החיים, הטובה והברכה הם כולם מערך אחד, המנוגד למוות, הרעה והקללה. כל האפשרויות פרושות לפניכם, ואני ממליץ בפניכם לבחור במערך החיובי.

  • לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם. התנהגותכם ויחסכם לאלוקים הם שיקבעו אם תאריכו ימים ותחיו חיים משמעותיים וארוכים בארץ.

פסוקים

  1. והיה כי־יבאו עליך כל־הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל־לבבך בכל־הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה
  2. ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר־אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל־לבבך ובכל־נפשך
  3. ושב יהוה אלהיך את־שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל־העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה
  4. אם־יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך
  5. והביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך
  6. ומל יהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעך לאהבה את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך למען חייך
  7. ונתן יהוה אלהיך את כל־האלות האלה על־איביך ועל־שנאיך אשר רדפוך
  8. ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום
  9. והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר־שש על־אבתיך
  10. כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך
  11. כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא־נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא
  12. לא בשמים הוא לאמר מי יעלה־לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה
  13. ולא־מעבר לים הוא לאמר מי יעבר־לנו אל־עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה
  14. כי־קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו
  15. ראה נתתי לפניך היום את־החיים ואת־הטוב ואת־המות ואת־הרע
  16. אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה
  17. ואם־יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם
  18. הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא־תאריכן ימים על־האדמה אשר אתה עבר את־הירדן לבא שמה לרשתה
  19. העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך
  20. לאהבה את־יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה־בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על־האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם

פסוקים מנוקד

  1. וְהָיָה כִי־יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃
  2. וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר־אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃
  3. וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃
  4. אִם־יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃
  5. וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃
  6. וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־לְבָבְךָ וְאֶת־לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃
  7. וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל־הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל־אֹיְבֶיךָ וְעַל־שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃
  8. וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה וְעָשִׂיתָ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃
  9. וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטוֹבָה כִּי יָשׁוּב יְהוָה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ עַל־אֲבֹתֶיךָ׃
  10. כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃
  11. כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא׃
  12. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה׃
  13. וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה׃
  14. כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ׃
  15. רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַטּוֹב וְאֶת־הַמָּוֶת וְאֶת־הָרָע׃
  16. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
  17. וְאִם־יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם׃
  18. הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא־תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת־הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
  19. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ׃
  20. לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה־בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם׃

מקומות

  • נהר הירדן

    נהר הזורם בארץ ישראל מצפון לדרום, המחלק את הארץ בין ארץ ישראל המערבית לארץ ישראל המזרחית ונחשב כגבולה של הארץ (במדבר לד, יב). ראשיתו בחרמון ואחריתו בים המלח.
    העמק בו הוא זורם מכונה במקרא כיכר הירדן ובערבית 'הזור'
    חלקו הדרומי של עמק הירדן מכונה ערבות מואב וערבות יריחו.