במדבר-פרק-3

ביאורים

• וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת, עם מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי. בהמשך אין מפורטים תולדותיו של משה אלא תולדות אהרן בלבד, שרק להם יועדו תפקידים מיוחדים. אהרן עצמו יכול היה בתחילת הדרך להיות משני במעמדו למשה, אחיו הצעיר, אך בדור התולדות – צאצאיו של אהרן הם שזכו לתפקיד מיוחד, ואילו בני משה היו לויים כשאר בני שבטם. על כן שמותיהם אינם מופיעים כאן.

• וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן באותו היום : הַבְּכוֹר – נָדָב, וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

• אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים, אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם, שמינה אותם במשיחה בזמן חנוכת המשכן לְכַהֵן.

• וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה', בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי, וכתוצאה מכך נשרפו ומתו. וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם. וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי, בחיי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם. מעבר לתפקידיהם של אלעזר ואיתמר כלויים, נועדו להם גם תפקידי כהונה.

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

• הַקְרֵב אֶת מַטֵּה, שבט לֵוִי, וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ. מכאן ואילך הלויים יהיו משרתי הכהנים והמקדש.

• וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ של אהרן וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. הלויים יהפכו למשמר המשכן ויחנו סביבו סמוך לו. משמר המקדש אינו משמר צבאי; ועניינו האחריות כלפי צרכי הכהנים והדאגה לצרכי המשכן.

• וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.

• וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כסגני הכהנים וכעוזריהם המוקדשים לעבודה זו. נְתוּנִם נְתוּנִם, מסורים באופן מוחלט הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שבט לוי, שבט קטן יחסית, הוא מעין מתנתם של ישראל לכהנים ולעבודת המשכן.

• וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד, תספור, וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם, שזרים לא יעבדו אתם בתפקידיהם, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

• וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת, במקום כָּל בְּכוֹר, פֶּטֶר, הפותח את ה רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ששירתו בקודש תחילה – וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם.

• כִּי לִי כָּל בְּכוֹר. בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל – מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה – לִי יִהְיוּ, אֲנִי ה'. עם הכאת בכורות המצרים, אדם ובהמה, הפכו בכורות ישראל – באדם ובבהמה – למקודשים לה'. עתה עוברים מעלתם היתרה, תפקידיהם וזכויותיהם של בכורות האדם מישראל ללויים.

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר:

• פְּקֹד, ספוֹר אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. שלא כמניינם של שאר השבטים, הדומה למניין צבאי, שעל כן נמנו בו יוצאי צבא מבן עשרים שנה ומעלה, במפקד הלויים נספרו גם תינוקות מגיל חודש, שכן אז בריאותם נחשבת יציבה והם בני קיימא.

• וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה', כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. כיוון שמפקד זה כולל תינוקות וילדים, הוא קשה יותר לביצוע ממפקדם של שאר ישראל, שבו יכלו הנפקדים, המבוגרים כולם, להתייצב בפני הנשיאים ולהירשם. על כן הודגשה כאן עזרתו של ה'.

• וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם: גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי.

• וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם: לִבְנִי וְשִׁמְעִי.

• וּבְנֵי קְהָת לְמִשְׁפְּחֹתָם: עַמְרָם וְיִצְהָר, חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

• וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: מַחְלִי וּמוּשִׁי. אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְבֵית אֲבֹתָם. ומן השמות – למספרים, למיקום חנייתם ביחס למשכן ולתפקידיהם בנשיאת המשכן:

• לְגֵרְשׁוֹן – מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וּמִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי. אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי.

• פְּקֻדֵיהֶם של בני גרשון בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה, פְּקֻדֵיהֶם – שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

• מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי, מאחורי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, יָמָּה, בצדו המערבי.

• וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל.

• וּמִשְׁמֶרֶת, תפקיד בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד כוללת את האחריות ליריעות ה מִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל, מִכְסֵהוּ של האוהל, העשוי עורות אילים ותחשים, וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד

• וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל, ליד הַמִּשְׁכָּן וְעַל, ליד הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתָרָיו המחזיקים גם את מסך החצר. ושמא גם לכיסויי המשכן היו מיתרים מתוחים שחיברו אותם לקרקע. לְכֹל עֲבֹדָתוֹ. ענף בני גרשון היה מופקד על הטיפול בכל חלקי הטקסטיל, העורות והחבלים שבמשכן, זאת מלבד שאר עבודתו במשכן.

• וְלִקְהָת – מִשְׁפַּחַת הַעַמְרָמִי וּמִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי וּמִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הָעָזִּיאֵלִי. אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי.

• בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה – שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. תפקידם המיוחד היה נשיאתם של כלי הקודש, כפי שיפורט.

• מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ, צד הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, דרומה.

• וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי – אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל.

• וּמִשְׁמַרְתָּם, התפקיד המוטל עליהם – נשיאת הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם, וְהַמָּסָךְ, הפרוכת המבדילה בין הקודש ובין קודש הקודשים, וְכֹל, ושאר עֲבֹדָתוֹ. ומעל שלושת נשיאי בתי האב המרכזיים בשבט לוי היה גם נשיא השבט מקהת:

• וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי – אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, ובידיו – פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. אהרן, שהיה לו תפקיד ייחודי במשכן, לא היה נשיא הלויים. בנו הבכור הוא שנבחר לכך.

• לִמְרָרִי – מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי. אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת מְרָרִי.

• וּפְקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם.

• וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי – צוּרִיאֵל בֶּן אֲבִיחָיִל. עַל יֶרֶךְ, צד הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, צָפֹנָה.

• וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי – האחריות ל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו וְכָל כֵּלָיו המתלווים וְכֹל עֲבֹדָתוֹ

• וְעַמֻּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם. אלו הם תפקידי שלושת בתי האב של שבט לוי: בני קהת, החשובים ביותר, יעסקו בכלי הקודש. בני גרשון הבכור, יעסקו בחלקי האריג או העור שבמשכן, ואילו על בני מררי מוטלת העבודה הקשה ביותר – נשיאת כל החלקים המוצקים של המשכן – הקרשים, היתדות, האדנים וכיוצא בהם. בשעת החניה מקיפים שלושת בתי האב הללו את המשכן משלושה צדדים: ממערב – גרשון, מדרום – קהת, ומצפון – מררי.

• וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה, במקום שבו פתח הכניסה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, מִזְרָחָה – מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו. הם שֹׁמְרִים את מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. משה, שאינו כהן, אך מעמדו מיוחד בישראל, חונה בצד אחיו.

• כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם, כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה – שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף.

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה, וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם. לעומת מניין הלויים, עליך לערוך מפקד נוסף – של בכורות ישראל. מכיוון שגם מניין הבכורות אינו מתקשר לתפקידים צבאיים אלא לעצם היותם בנים ראשונים, הוא כולל גם תינוקות.

• וְלָקַחְתָּ לאחר מכן אֶת הַלְוִיִּם לִי, אֲנִי ה', תַּחַת, במקום כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. הבכורות הופקעו מן העבודה במשכן ומכל תפקיד פולחני כיוון שהלויים יבואו תמורתם. לבכורות תיוותר רק קדושה מזערית, שממנה יצטרכו להיפדות, כמו שיתבאר. וְכן, אֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תיקח תַּחַת, במקום כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שקודשו לה'.

• וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֶת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

• וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה לִפְקֻדֵיהֶם: שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם.

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

• קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם של כל ישראל, וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם כקבוצה מיוחדת השייכת ומוקדשת למשכן, אֲנִי ה'.

• וְכיוון שמספר הבכורות אינו חופף למספר הלויים – אֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

• וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בעבור כל בכור עודף, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח, ששוויו עֶשְׂרִים גֵּרָה, מעה הַשָּׁקֶל.

• וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם. הכסף ישמש כפדיון לאותם בכורות שאין להם בן לוי מחליף.

• וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם, הפדיון מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם.

• מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף, חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – מכפלת חמשת השקלים ב – 273 הבכורות העודפים.

• וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו עַל פִּי ה', כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.