עמוס-פרק-1

ביאורים

• דִּבְְְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְְדִים, אחד ממגדלי הצאן מִתְְּקוֹעַ. אֲשֶׁר חָזָה עַל־יִשְְְׂרָאֵל ולא רק עליהם בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה וּבִימֵי יָרָָבְְְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְְְ יִשְְְׂרָאֵל, שְְׁנָתַיִם לִפְְְנֵי הָרָעַשׁ, רעידת אדמה קשה מאוד שהחריבה מקומות יישוב בארץ, ובשל עצמתה נחרטה בתודעת העם במשך דורות רבים.

• וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְְְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ, והקול הזה יישמע ויפעל בכל העולם. וְְאָבְְלוּ, יקמלו מקולו נְְאוֹת, מקומות המרעה של הָרֹעִים, וְְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְְְמֶל, אזור פורה ובו צמחייה רבה.

• כֹּה אָמַר ה': אבוא חשבון עַל־שְְׁלֹשָׁה פִּשְְְׁעֵי דַמֶּשֶׂק, בירת ארם, הממלכה המאיימת מצפון, ואבליג, וְְאולם עַל־אַרְְְבָּעָה, הפשע הרביעי, שהוא חמור מהם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לא אסלח, לא אשיב את גזר דיני או חרון אפי מהם, או: לא אנהג כשופט המשיב את מי שזוּכָּה בדין אל מעמדו הקודם. הפשע הרביעי הוא עַל־דּוּשָׁם, דישתם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְְְזֶל, כלי דישה, אֶת־הַגִּלְְְעָד, על ההשמדה האתנית שביצעו המלכים האחרונים של ארם בגלעד, לאחר שפלשו לשם, כבשו את המקום מישראל ביד קשה והטילו את מוראם על התושבים.

• וְְשִׁלַּחְְְתִּי אֵשׁ בְְּבֵית חֲזָאֵל, שר צבא ארם שעלה לשלטון ומלך. ייתכן שעל שמו התכנו ממלכת ארם והנהגתה. וְְאָכְְלָה את אַרְְְמְְנוֹת בֶּן־הֲדָד, השליט הארמי שקדם לחזאל .

• וְְשָׁבַרְְְתִּי את בְְּרִיחַ שער העיר דַּמֶּשֶׂק, אפרוץ את העיר בפני אויבים, וְְהִכְְְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְְְעַת־אָוֶן, אזור מישורי בקרבת דמשק. מן הסתם אין זה שמו האמתי של המקום אלא כינויו בפי הנביא על שם העבודה הזרה של תושביו. לא רק העיר דמשק תיהרס אלא גם היושבים בסביבתה יושמדו, וְְתוֹמֵךְְְ שֵׁבֶט, אוחז במטה או בשרביט, כלומר מושל, יסולק מִבֵּית עֶדֶן, וְְגָלוּ עַם־אֲרָם קִירָה, אל העיר האשורית קיר. אָמַר ה'. הנביא רומז להגליה העתידית של ארם בידי ממלכת אשור. נבואה נוספת:

• כֹּה אָמַר ה': עַל־שְְׁלֹשָׁה פִּשְְְׁעֵי עַזָּה, העיר הפלשתית התקיפה, אבוא אִתה חשבון, אך עדיין אמָּנע מלהענישה , וְְאולם עַל־אַרְְְבָּעָה, הפשע הרביעי, שהוא חמור מהם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לא אבליג עליו, והוא הפשע שפשע כנגד עם ישראל – עַל־הַגְְְלוֹתָם גָּלוּת שְְׁלֵמָה לְְהַסְְְגִּיר שבויים מיהודה לֶאֱדוֹם. העזתים שיתפו פעולה עם ממלכת אדום, ששנים רבות הייתה כפופה ליהודה ומפעם לפעם הייתה מתמרדת. הפלשתים לא היו חזקים דיים כדי לתקוף את ארץ יהודה, אבל כשפרצה מלחמה אחרת, הם הצטרפו וסייעו לאויבים, ועוון זה לא יימחל להם.

• וְְשִׁלַּחְְְתִּי אֵשׁ בְְּחוֹמַת עַזָּה, וְְאָכְְלָה האש לא רק את חומות העיר אלא גם את אַרְְְמְְנֹתֶיהָ, בתיה הגדולים או טירותיה והמבצרים שבתוך העיר. העיר כולה תיפול ביד האויב. ועזה לא תיענש לבדה –

• וְְהִכְְְרַתִּי יוֹשֵׁב גם מֵאַשְְְׁדּוֹד, שאף היא עיר פלשתית , וְְתוֹמֵךְְְ, מחזיק ב שֵׁבֶט, כלומר מושל מֵאַשְְְׁקְְלוֹן, עיר פלשתית אחרת, וַהֲשִׁיבוֹתִי, אַטה את יָדִי עַל, אעניש ואכה גם את עֶקְְְרוֹן, שגם היא מערי פלשתים. וְְאָבְְדוּ שְְׁאֵרִית פְְּלִשְְְׁתִּים, אָמַר ה' אֱלוֹהִים. המלך עוזיהו הוא ששבר את כוחם של הפלשתים, וייתכן מאוד שהדבר אירע לאחר שנאמרה הנבואה.

• כֹּה אָמַר ה': עַל־שְְׁלֹשָׁה פִּשְְְׁעֵי־צֹר אבליג, וְְעַל־אַרְְְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – עַל־הַסְְְגִּירָם גָּלוּת שְְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם. אמנם ממלכת צור רחוקה מאדום, אבל הצורים שלחו ידם במסחר, והם סחרו בכול – בבגדים, במתכות וגם בבני אדם. אף את שבויי המלחמה מישראל שלחו לאן שהתבקשו, וְְלֹא זָכְְרוּ בְְּרִית אַחִים. בין צור וירושלים שררו יחסי ידידות ואף נכרתה ברית עוד מזמן דוד ושלמה. במשך דורות לא ידוע על סכסוכים בין המדינות. אדרבא, מלכי ישראל קשרו אפילו קשרי נישואין עם מלכי צור וצידון. כיוון שאומה זו, שנחשבה לידידותית, הפכה פניה ושיתפה פעולה עם אויבינו, היא תיענש.

• וְְשִׁלַּחְְְתִּי אֵשׁ בְְּחוֹמַת צֹר, וְְאָכְְלָה אַרְְְמְְנוֹתֶיהָ. לצור לא מנובא חורבן גמור או השמדה רבתי, כפי שתואר לעיל לגבי הפלשתים , אך גם תושביה של צור יוכו ויובסו.

• כֹּה אָמַר ה': עַל־שְְׁלֹשָׁה פִּשְְְׁעֵי אֱדוֹם, וְאולם עַל־אַרְְְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – עַל־רָָדְְְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, שכן אדום הוא עשָׂו, אחיו של יעקב אבינו. וְְשִׁחֵת רַחֲמָיו, אם היו לו רחמים, הוא השחית ובזבז אותם ולא הביאם לכלל מעשה. וַיִּטְְְרֹף לָעַד אַפּוֹ, כעסו. וְְאת עֶבְְְרָתוֹ, זעמו שְְׁמָרָה ל נֶצַח. אדום שמרה ליהודה טינה על היותה כפופה לה במשך שנים רבות. אחת הפעמים שאדום התקוממה כנגד יהודה הייתה סמוכה לנבואה זו. ממלכת יהודה לא הייתה במיטבה, והאדומים ניצלו את שעת הכושר ופתחו במלחמה נגדה. אשר על כן, הנביא מנבא להם מפלה ותבוסה.

• וְְשִׁלַּחְְְתִּי אֵשׁ בְְּתֵימָן, חבל ארץ מארץ אדום, עיר או משפחה, וְְאָכְְלָה אַרְְְמְְנוֹת בָָּצְְְרָה, עיר חשובה באדום.

• כֹּה אָמַר ה': עַל־שְְׁלֹשָׁה פִּשְְְׁעֵי בְְנֵי־עַמּוֹן, וְְעַל־אַרְְְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – עַל־בִּקְְְעָם הָרוֹת הַגִּלְְְעָד, בני עמון פלשו לגלעד בשעה שנחלש כוחה של ממלכת ישראל, ושיספו שם באכזריות את הנשים ההרות. העמונים עשו זאת לְְמַעַן הַרְְְחִיב אֶת־גְְּבוּלָם. בני עמון ניסו לכבוש את אזור הגלעד הסמוך להם במשך דורות רבים. בעקבות תביעותיהם הטריטוריאליות מפעם לפעם הייתה פורצת שם מלחמה. הרג של נשים ועובָּרים חפים מפשע בא לשם דיכוי האוכלוסייה ומניעת התקוממות בעתיד.

• וְְהִצַּתִּי אֵשׁ בְְּחוֹמַת רַבָּה, רבת בני עמון בירתם, וְְאָכְְלָה אַרְְְמְְנוֹתֶיהָ בִּתְְְרוּעָה בְְּיוֹם מִלְְְחָמָה, בְְּסַעַר, בסערת קרב בְְּיוֹם סוּפָה. לא תהיה זו מפלה קטנה אלא מלחמה גדולה שבה הם יוכו מכה אנושה שתשבור את המדינה.

• וְְהָלַךְְְ מַלְְְכָּם בַּגּוֹלָה, הוּא וְְשָׂרָיו יַחְְְדָּו. אָמַר ה'.