יחזקאל-פרק-6

ביאורים

• וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

• בֶּן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ, פנה בדיבורך אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל, כנקודות ציון שייצגו את הארץ כולה, וְהִנָּבֵא אֲלֵיהֶם, ובעיקר על מה שמסביבם,

• וְאָמַרְתָּ: הָרֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְעוּ דְּבַר־ה' אֱלוֹהִים: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת, לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת, לנחלים ולעמקים: הִנְנִי אֲנִי. כפילות המלים מורה על נכונות ונחרצות. מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב מלחמה, וְאִבַּדְתִּי בה את בָּמוֹתֵיכֶם, מבנים גבוהים שהוקמו לפולחן.

• וְנָשַׁמּוּ, יחרבו מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, וְנִשְׁבְּרוּ חַמָּנֵיכֶם, סמלי שמש שנעשו לעבודה זרה. וְהִפַּלְתִּי חַלְלֵיכֶם לִפְנֵי גִּלּוּלֵיכֶם, כינוי מבזה לעבודה זרה.

• וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְזֵרִיתִי, אפזר אֶת־עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם השוממים.

• בְּכֹל מקומות מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה, וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה, לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ, יהיו שוממים מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ, יחדלו מלהתקיים גִּלּוּלֵיכֶם, וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם, וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם.

• וְנָפַל חָלָל, הרוגים בְּתוֹכְכֶם, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'.

• וְהוֹתַרְתִּי, בִּהְיוֹת לָכֶם כל זאת, פְּלִיטֵי חֶרֶב בַּגּוֹיִם בְּהִזָּרוֹתֵיכֶם, כשתהיו פזורים בָּאֲרָצוֹת. בסופו של דבר פליטי הגלות יבינו את פשר החורבן.

• וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת, גרמתי שיישבר. או: נשברתי ונעצבתי, כביכול, עם לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר־סָר מֵעָלַי וְאֵת עֵינֵיהֶם הַזֹּנוֹת אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם הם ימאסו בעצמם, יתביישו ויתחרטו אֶל־הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְכֹל תּוֹעֲבֹתֵיהֶם.

• וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', לֹא אֶל־חִנָּם דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרָעָה הַזֹּאת. הגלות אינה רק עונש על המעשים הרעים שנעשו בעבר, יש בה גם היבט של תיקון חיובי וחינוכי שיבוא אם העם יהיה מודע לכך שסבלו ונדודיו באו בעקבות העבודה הזרה שלו. כאן באה נבואת המשך:

• כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ, אלו הן מחוות גוף לא פורמליות המבטאות התרגשות לשמע ידיעות רעות. וֶאֱמָָר־אָח, אוי אֶל כָָּל־תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בגלל תועבותיהם בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר יִפֹּלוּ.

• הָרָחוֹק ממרכזי הערים ומזירת הקרב בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב אל המלחמה בַּחֶרֶב יִפּוֹל, וְהַנִּשְׁאָר מהחרב ומהדבר וְהַנָּצוּר בתוך הערים בָּרָעָב יָמוּת, וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם ב עונשים השונים.

• וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה', בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם מושלכים בְּתוֹךְ מתחמי גִּלּוּלֵיהֶם ב סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם, אֶל כָָּל־גִּבְעָה רָמָה, בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָָּל־עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָָּל עץ אֵלָה עֲבֻתָּה, מסובכת בענפיה, שלא קצצו אותה מפני שהייתה סוג של פולחן. כל המקומות הללו הם מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ־שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם.

• וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה, שיממון כפול, אינה מיושבת וגם הרוסה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה, אולי זהו כינוי לגבול דרומי במדבר יהודה, או: מהמדבר שבדרום עד ' רבלה ' שבגבול הצפון. בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'.