יחזקאל-פרק-30
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
-
בֶּן־אָדָם, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הֵילִילוּ: הָהּ, יללו: אוי לַיּוֹם שעליו ידובר.
-
כִּי־קָרוֹב יוֹם, וְקָרוֹב יוֹם לַה', קרוב היום שה' יתגלה בו, הוא יוֹם עָנָן, אפלה וערפל, עֵת מפלת גּוֹיִם יִהְיֶה.
-
וּבָאָה חֶרֶב בְּמִצְרַיִם, וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ, מדינת הבת הסמוכה תזדעזע בִּנְפֹל חָלָל, חללים בְּמִצְרָיִם, וְלָקְחוּ האויבים בשבי את הֲמוֹנָהּ של מצרים וְנֶהֶרְסוּ יְסֹדוֹתֶיהָ.
-
כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד, שעל פי ההקשר שוכנת ליד מצרים ואינה המדינה שבמערב אסיה הקטנה הקרויה כך. וְכָל־הָעֶרֶב, תערובת עמים וְכוּב, שעל פי גרסת תרגום השבעים היא לוב, וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית, ארץ או ארצות סמוכות בעלות ברית למצרים, אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. מצרים הייתה ממלכה עתיקה ביותר והממלכה הראשית באזור זה של אפריקה. היא הייתה גם מקור העצמה ומקור התרבות לסביבתה, לכן מפלתה תזעזע את כל עמי האזור.
-
כֹּה אָמַר ה': וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם, המדינות התומכות בה, וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ, גאוות כוחה, מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה, השוכנת כנראה בקצה מצרים, כלומר מקצה עד קצה בַּחֶרֶב יִפְּלוּ־בָהּ. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.
-
וְנָשַׁמּוּ, יהיו שוממים המצרים או סומכי מצרים בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת, שוממות אחרות, וְעָרָיו בְּתוֹךְ־עָרִים נַחֲרָבוֹת תִּהְיֶינָה. ערי מצרים יצטרפו לרשימת הערים שנחרבו. לעומת ארצות אחרות שהורגלו במידה מסוימת לכיבוש זרים, אל מצרים כמעט לא הגיעו אויבים. התרחיש שפורש יחזקאל בפני מצרים הוא חסר תקדים. לראשונה תדע מצרים מהן ערים חרבות מיד אויב.
-
וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה' בְּתִתִּי־אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרוּ כָּל העמים עֹזְרֶיהָ.
-
בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַלְאָכִים, שליחים מִלְּפָנַי בַּצִּים, כלי שיט לְהַחֲרִיד אֶת־כּוּשׁ היושבת בֶּטַח. כשמצרים תיחרב, יגיעו הידיעות לכוש באמצעות סירות שישוטו על נהר הנילוס, שמוצאו בארץ כוש – באתיופיה של היום. וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם – באנשי כוש בְּיוֹם פורענות מִצְרַיִם, כִּי הִנֵּה בָּאָה.
-
כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: וְהִשְׁבַּתִּי, אכרית אֶת־הֲמוֹן אנשי מִצְרַיִם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל.
-
הוּא וְעַמּוֹ, צבאו אִתּוֹ, שהם עָרִיצֵי, תקיפי ה גוֹיִם, מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ, וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל־מִצְרַיִם וּמָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָלָל, חללים.
-
וְנָתַתִּי יְאֹרִים, הנילוס ותעלותיו חָרָבָה, יובש, וּמָכַרְתִּי, הסגרתי אֶת־הָאָרֶץ בְּיַד־רָעִים, וַהֲשִׁמֹּתִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ בְּיַד־זָרִים. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי.
-
כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מהעיר נֹּף, וְנָשִׂיא, מלך מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם לֹא יִהְיֶה־עוֹד, וְנָתַתִּי יִרְאָה, פחד בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
-
וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת־פַּתְרוֹס, וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן, שהייתה בירת מצרים בזמן מסוים, וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בּעיר הגדולה נֹא, הנקראת גם 'נֹא אמון'.
-
וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי, עַל העיר סִין שהיא מָעוֹז, מבצר או מקלט מִצְרָיִם, וְהִכְרַתִּי אֶת־הֲמוֹן נֹא. סין ונֹא היו שתי הערים הגדולות והמרכזיות באותה עת, ואילו לצֹען הייתה רק חשיבות היסטורית.
-
וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, חוּל תָּחוּל, תרעד ביותר סִין, וְנֹא המבוצרת תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ, וְנֹף – צָרֵי יוֹמָם. יצורו עליה באורח יומיומי; יתקיפו אותה לאור יום בלא מורא; או: אנשי נוף ישנאו את היום המואר, משום שאי אפשר להסתתר בו.
-
בַּחוּרֵי העיר המצרית אָוֶן, אוֹן. צורתה החריגה של המלה מרמזת על ביזוי, והביטוי נושא גם את המשמעות 'בחורי רשע', וּבחורי פִי־בֶסֶת בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְהֵנָּה – הנשים, או: אוכלוסיות שתי הערים הללו בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
-
וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ, נמנע, הוסר אור הַיּוֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם אֶת־מֹטוֹת, תמיכות, עמודי מִצְרַיִם, כאשר אשבור את מקור כוחה, וְנִשְׁבַּת־בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ, עצמתה ותפארתה, הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה, העיר תיראה כאילו ענן האפיל עליה, וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה.
-
וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּמִצְרָיִם, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'.נבואה מאוחרת יותר על מצרים :
-
וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּחודש ה רִאשׁוֹן, ניסן, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
-
בֶּן־אָדָם, אֶת־זְרוֹעַ, כוח פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי, נראה שנרמזת כאן תבוסת פרעה בהתנגשות צבאו בצבא נבוכדראצר , כאשר המצרים חתרו צפונה כדי להילחם בבבלים על השליטה בארץ ישראל. וְהִנֵּה לֹא־חֻבְּשָׁה זרוע פרעה לָתֵת לה רְפֻאוֹת, לָשׂוּם עליה חִתּוּל, עטיפה תומכת, תחבושת לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ. הזרוע שנשברה לא נחבשה עד שהבריאה כדי לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב.
-
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִנְנִי פונה אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, וְשָׁבַרְתִּי אֶת־זְרֹעֹתָיו. שברתי את זרועו האחת, והיא עדיין לא נרפאה. ובעתיד אשבור את שתי זרועותיו – אֶת הזרוע הַחֲזָקָה וְאֶת הזרוע הַנִּשְׁבָּרֶת כבר בידי נבוכדראצר , וְהִפַּלְתִּי אֶת־הַחֶרֶב מִיָּדוֹ. עצמתו הצבאית של פרעה תישבר לגמרי.
-
וַהֲפִצוֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִם בָּאֲרָצוֹת.
-
וְחִזַּקְתִּי אֶת־זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְנָתַתִּי אֶת־חַרְבִּי בְּיָדוֹ, וְשָׁבַרְתִּי אֶת־זְרֹעוֹת פַּרְעֹה, וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו. פרעה ייאנק כמי שעומד להיהרג.
-
– וְהַחֲזַקְתִּי, אוסיף חוזק, אֶת־זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה תִּפֹּלְנָה, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', בְּתִתִּי חַרְבִּי בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל, וְנָטָה אוֹתָהּ אֶל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.
-
וַהֲפִצוֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'.
פסוקים
-
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר
-
בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום
-
כי־קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה
-
ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה
-
כוש ופוט ולוד וכל־הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו
-
כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו־בה נאם אדני יהוה
-
ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך־ערים נחרבות תהיינה
-
וידעו כי־אני יהוה בתתי־אש במצרים ונשברו כל־עזריה
-
ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את־כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה
-
כה אמר אדני יהוה והשבתי את־המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך־בבל
-
הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על־מצרים ומלאו את־הארץ חלל
-
ונתתי יארים חרבה ומכרתי את־הארץ ביד־רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד־זרים אני יהוה דברתי
-
כה־אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ־מצרים לא יהיה־עוד ונתתי יראה בארץ מצרים
-
והשמתי את־פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא
-
ושפכתי חמתי על־סין מעוז מצרים והכרתי את־המון נא
-
ונתתי אש במצרים חול תחיל [תחול] סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם
-
בחורי און ופי־בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה
-
ובתחפנחס חשך היום בשברי־שם את־מטות מצרים ונשבת־בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה
-
ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי־אני יהוה
-
ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר
-
בן־אדם את־זרוע פרעה מלך־מצרים שברתי והנה לא־חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב
-
לכן כה־אמר אדני יהוה הנני אל־פרעה מלך־מצרים ושברתי את־זרעתיו את־החזקה ואת־הנשברת והפלתי את־החרב מידו
-
והפצותי את־מצרים בגוים וזריתם בארצות
-
וחזקתי את־זרעות מלך בבל ונתתי את־חרבי בידו ושברתי את־זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו
-
והחזקתי את־זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי־אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך־בבל ונטה אותה אל־ארץ מצרים
-
והפצותי את־מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי־אני יהוה
פסוקים מנוקד
-
וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
-
בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם׃
-
כִּי־קָרוֹב יוֹם וְקָרוֹב יוֹם לַיהוָה יוֹם עָנָן עֵת גּוֹיִם יִהְיֶה׃
-
וּבָאָה חֶרֶב בְּמִצְרַיִם וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ וְנֶהֶרְסוּ יְסוֹדֹתֶיהָ׃
-
כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל־הָעֶרֶב וְכוּב וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ׃
-
כֹּה אָמַר יְהוָה וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה בַּחֶרֶב יִפְּלוּ־בָהּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
-
וְנָשַׁמּוּ בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרָיו בְּתוֹךְ־עָרִים נַחֲרָבוֹת תִּהְיֶינָה׃
-
וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּתִתִּי־אֵשׁ בְּמִצְרַיִם וְנִשְׁבְּרוּ כָּל־עֹזְרֶיהָ׃
-
בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים לְהַחֲרִיד אֶת־כּוּשׁ בֶּטַח וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם מִצְרַיִם כִּי הִנֵּה בָּאָה׃
-
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁבַּתִּי אֶת־הֲמוֹן מִצְרַיִם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל׃
-
הוּא וְעַמּוֹ אִתּוֹ עָרִיצֵי גוֹיִם מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל־מִצְרַיִם וּמָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָלָל׃
-
וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה וּמָכַרְתִּי אֶת־הָאָרֶץ בְּיַד־רָעִים וַהֲשִׁמֹּתִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ בְּיַד־זָרִים אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃
-
כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם לֹא יִהְיֶה־עוֹד וְנָתַתִּי יִרְאָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
-
וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת־פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא׃
-
וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל־סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת־הֲמוֹן נֹא׃
-
וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תחיל [תָּחוּל] סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם׃
-
בַּחוּרֵי אָוֶן וּפִי־בֶסֶת בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהֵנָּה בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה׃
-
וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם בְּשִׁבְרִי־שָׁם אֶת־מֹטוֹת מִצְרַיִם וְנִשְׁבַּת־בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה׃
-
וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּמִצְרָיִם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃
-
וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
-
בֶּן־אָדָם אֶת־זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא־חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב׃
-
לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנְנִי אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְשָׁבַרְתִּי אֶת־זְרֹעֹתָיו אֶת־הַחֲזָקָה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּרֶת וְהִפַּלְתִּי אֶת־הַחֶרֶב מִיָּדוֹ׃
-
וַהֲפִצוֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִם בָּאֲרָצוֹת׃
-
וְחִזַּקְתִּי אֶת־זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וְנָתַתִּי אֶת־חַרְבִּי בְּיָדוֹ וְשָׁבַרְתִּי אֶת־זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו׃
-
וְהַחֲזַקְתִּי אֶת־זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה תִּפֹּלְנָה וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּתִתִּי חַרְבִּי בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וְנָטָה אוֹתָהּ אֶל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
-
וַהֲפִצוֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃
מקומות
-
נא (אמון)
עיר מרכזית במצרים העליונה ששמשה גם כבירת מצרים בתקופות השושלת ה-11, ה-18 וה-19 .
-
תחפנחס
-
נוף, מוף
-
צוען
-
סונה
-
פתרוס? (צפונית)
ארץ פתרוס מוזכרת במקומות שונים בתנ"ך כחבל ארץ הסמוך למצרים.
-
כוש
-
סין
-
פוט
ארץ מדרום-מזרח למצרים. מזוהה באיזור סומליה.
-
פתרוס? (דרומית)