יחזקאל-פרק-38
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
-
בֶּן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־גּוֹג שמ אֶרֶץ הַמָּגוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ, המלך העליון של עמי מֶשֶׁךְ וְתֻבָל, וְהִנָּבֵא עָלָיו.
-
וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִנְנִי פונה אֵלֶיךָ, גּוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל,
-
וְשׁוֹבַבְתִּיךָ, אכניס בך רוח משובה, אפתה אותך, וְנָתַתִּי חַחִים, קרסים בִּלְחָיֶיךָ, כדרך שתוחבים אל לחיי בהמות כדי למשוך אותן. וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל־חֵילֶךָ, סוּסִים וּפָרָשִׁים, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל, הדר כֻּלָּם, קָהָל רָב מצוידים ב צִנָּה, מגן רחב שמקיף את הלוחם, וּמָגֵן, תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם.
-
פָּרַס, כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם, עם הרוכבים והרגלים תופסי החרבות. כֻּלָּם נושאי מָגֵן וְחובשי כוֹבָע, קסדת לוחמים. לא כל העמים נהגו לחבוש כובעים במלחמותיהם. חבישת כובע בכלל סמלה ממלכות מסוימות.
-
גֹּמֶר וְכָל־אֲגַפֶּיהָ, זרועות הצבא שלה, גדודיה, בֵּית תּוֹגַרְמָה שמ יַרְכְּתֵי, קצה צָפוֹן וְאֶת, עם כָּל־אֲגַפָּיו. עַמִּים רַבִּים יבואו אִתָּךְ, גוג, למלחמה.
-
הִכֹּן, התכונן וְהָכֵן לְךָ את כל הנדרש למלחמה, אַתָּה וְכָל־קְהָלֶיךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ, הנאספים אתך, וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר, אתה המפקד המפקח על כל צבאותיך.
-
מִיָּמִים, לאחר ימים רַבִּים תִּפָּקֵד, בעתיד שאינו מוגדר יוטל תיקרא לתפקיד, בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל־אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת, שהושבה מֵחֶרֶב, שנרפאה מחורבנה, ארץ שאוכלוסייתה מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים אליהם גלתה – עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד, וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, תושבי הארץ שתבוא אליה הנם פליטי גלויות שונות, וְהם יָשְׁבוּ בתוכה לָבֶטַח כֻּלָּם.
-
וְעָלִיתָ כַּשּׁוֹאָה אשר תָבוֹא, כאסון מקיף הבא לעולם, כֶּעָנָן קודר הנוחת לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה, אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ, שאתך.
-
כֹּה אָמַר עליך ה' אֱלוֹהִים: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, היום שאפקוד אותך ואפתה אותך לבוא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל־לְבָבֶךָ, וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה,
-
וְאָמַרְתָּ: אֶעֱלֶה עַל־אֶרֶץ פְּרָזוֹת, ללא חומה, אָבוֹא על הַשֹּׁקְטִים, השלווים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח, כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה, וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם, דלתות אֵין לָהֶם.
-
לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, ביזה, לְהָשִׁיב, להטות יָדְךָ עַל־חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת, שהתיישבו, וְאֶל־עַם מְאֻסָּף, מקוּבץ מִגּוֹיִם, עֹשֶׂה, עם שקנה, צבר מִקְנֶה וְקִנְיָן, יֹשְׁבֵי עַל־טַבּוּר, מרכז הָאָרֶץ. נראה שכיבוש ארץ ישראל כנכס אסטרטגי וכלכלי הוא רק חלק מתוכנית הכיבושים של גוג.
-
שְׁבָא וּדְדָן, עמי סוחרים שעשו חיל, וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל־כְּפִרֶיהָ, הנמרצים והחריפים, ששמחים על שלל כחיות טרף על טרפן, יֹאמְרוּ לְךָ בתאוות בצע: הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא, הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ, לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב, לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן, לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל. למרות שאנשים אלו לא היו חיילים, הם יהיו מעוניינים להשתת ף עם גוג בשל השלל המובטח, כפי שקורה לפעמים במלחמות.
-
לָכֵן הִנָּבֵא בֶן־אָדָם, וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא, בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע, תכיר את מעשי –
-
וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ, מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם, קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב,
-
וְעָלִיתָ עם כל המון צבאותיך עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל, כֶּעָנָן העולה לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, הנבואה הזו תתרחש בסוף ההיסטוריה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל־אַרְצִי, לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם, גּוֹג. עם מפלתו של גוג, ייוודע כוחו וגדולתו של ה' בעולם.
-
כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הַאַתָּה־הוּא זה אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי עליו בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם, מזה שָׁנִים, לְהָבִיא אוֹתְךָ עֲלֵיהֶם? האם אתה הוא זה שדיברו עליו מאז ומעולם הנביאים, כמי שיביא את המלחמה האחרונה? כמו שבדורות רבים קמו אנשים שהתנשאו להיות משיח, כך יכולה להיות דמות שמתיימרת להיות גוג – האיש שיחולל מלחמת עולם.
-
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי,
-
וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי, כעסי, דִּבַּרְתִּי: אִם־לֹא לשון שבועה בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. אדמת הארץ תרעד בעצמה עזה, וכתוצאה מכך –
-
וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה, וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, השטחים במדרון ההר שהותקנו לנטיעה, טרסות, וְכָל־חוֹמָה, קיר אבנים, גדר, לָאָרֶץ תִּפּוֹל.
-
וְקָרָאתִי עָלָיו, אזעיק על גוג לְכָל, בכל הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים: חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה, לוחמי גוג ישפכו איש את דם רעהו.
-
וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ, אענוש אותו בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, ברד כבד, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל־אֲגַפָּיו, גדודיו וְעַל־עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
-
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'. בסופה של המלחמה המלווה בזעזוע גדול יתגדל ויתקדש שם ה'.
פסוקים
-
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר
-
בן־אדם שים פניך אל־גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו
-
ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל
-
ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת־כל־חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם
-
פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע
-
גמר וכל־אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת־כל־אגפיו עמים רבים אתך
-
הכן והכן לך אתה וכל־קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר
-
מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל־ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר־היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם
-
ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל־אגפיך ועמים רבים אותך
-
כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על־לבבך וחשבת מחשבת רעה
-
ואמרת אעלה על־ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם
-
לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על־חרבות נושבת ואל־עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על־טבור הארץ
-
שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל־כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול
-
לכן הנבא בן־אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע
-
ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב
-
ועלית על־עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על־ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג
-
כה־אמר אדני יהוה האתה־הוא אשר־דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם
-
והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על־אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי
-
ובקנאתי באש־עברתי דברתי אם־לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל
-
ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל־הרמש הרמש על־האדמה וכל האדם אשר על־פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל־חומה לארץ תפול
-
וקראתי עליו לכל־הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה
-
ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל־אגפיו ועל־עמים רבים אשר אתו
-
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי־אני יהוה
פסוקים מנוקד
-
וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
-
בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו׃
-
וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל׃
-
וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל־חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם׃
-
פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע׃
-
גֹּמֶר וְכָל־אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת־כָּל־אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ׃
-
הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ אַתָּה וְכָל־קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר׃
-
מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל־אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם׃
-
וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ׃
-
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל־לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה׃
-
וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל־אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם׃
-
לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל־חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת וְאֶל־עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ׃
-
שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל־כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל׃
-
לָכֵן הִנָּבֵא בֶן־אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע׃
-
וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב׃
-
וְעָלִיתָ עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל־אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג׃
-
כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַאַתָּה־הוּא אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם׃
-
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי׃
-
וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם־לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃
-
וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל׃
-
וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל־הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה׃
-
וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל־אֲגַפָּיו וְעַל־עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃
-
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃
מקומות
-
כוש
-
ישראל
-
פרס
-
תרשיש
-
פוט
ארץ מדרום-מזרח למצרים. מזוהה באיזור סומליה.
-
תבל
תובל הייתה ממלכה בתחום טורקיה, בחלקה המערבי.
מוזכרת כמה פעמים בכתובות אשוריות.