חבקוק-פרק-1

ביאורים

• הַמַּשָּׂא, דבר נבואה, העשוי להיות כרוך בתחושת כובד, אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא. דבר אינו ידוע על חבקוק, ואף פירושו המדויק של שמו – היחידאי במקרא – איננו ברור. לעומת נבואות אחרות, שבהן מביא הנביא את דבר ה' אל העם, כאן פותח הנביא בדבריו שלו המופנים אל הקדוש ברוך הוא:

• עַד־אָנָה, עד מתי, ה', שִׁוַּעְְְתִּי, אתחנן אליך, וְְלֹא תִשְְְׁמָע?! כיוון שאיני נענה, אני חש כאילו אינך שומע אותי. עד מתי אֶזְְְעַק אֵלֶיךָ על המתרחש : חָמָס, וְְלֹא תוֹשִׁיעַ?!

• לָמָּה תַרְְְאֵנִי אָוֶן, עוון, עוול, וְְעָמָל, מעשים רעים, או: סבל תַּבִּיט ולא תעשה דבר?! וְְלמה שֹׁד וְְחָמָס לְְנֶגְְְדִּי, מולי ?! וַיְְְהִי רִיב בעולם וּמָדוֹן, סכסוך יִשָּׂא, יינשא, יגבה? העימותים, המריבות והמלחמות קיימים בכל מקום ומשפיעים על העולם. זהו עולם מושחת שיש בו רשע רב.

• עַל־כֵּן – בגלל החמס, הרוע והמריבות תָּפוּג, תיחלש, תיעלם ה תּוֹרָה, ובתרבות כזאת לֹא־יֵצֵא לאור לָנֶצַח מִשְְְׁפָּט, כִּי רָשָׁע מַכְְְתִּיר, מכתר, מקיף אֶת־הַצַּדִּיק. הרשע אורב בכל מקום לצדיק וחוסם את דרכו. עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְְְׁפָּט מְְעֻקָּל, עקום. גם אם הצדיק משתדל לעשות טוב, הרשעים רבים יותר וחזקים יותר, והם מונעים את יציאתה של הטובה לפועל. הנביא מפרט את המצוקה שנגלית לו:

• רְְאוּ את המתרחש בַגּוֹיִם, בעמים וְְהַבִּיטוּ. התבוננו על הגיאופוליטיקה של העולם, וְְהִתַּמְְּהוּ תְְּמָהוּ, תתפלאו מאוד על מראה עיניכם. כִּי־פֹעַל פֹּעֵל ה' בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ למשמע אוזניכם כִּי יְְסֻפָּר, כאשר יסופר לכם מה שעתיד לקרות.

• כִּי־הִנְְנִי מֵקִים, מעמיד, או: מעורר אֶת־הַכַּשְְְׂדִּים, הַגּוֹי, העם הבבלי הַמַּר וְְהַנִּמְְְהָר, פזיז, או: זריז, הַהוֹלֵךְְְ לְְמֶרְְְחֲבֵי־אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְְְׁכָּנוֹת לֹא־לוֹ.

• אָיֹם וְְנוֹרָא הוּא, רק מִמֶּנּוּ – מעצמו מִשְְְׁפָּטוֹ וּשְְְׂאֵתוֹ, גדולתו יֵצֵא. הוא שופט ומגביה את עצמו מבלי להתחשב באחרים ומבלי לקבל את משפטם ואת דיניהם.

• וְְקַלּוּ מִנְְּמֵרִים, הידועים במהירותם המופלגת, סוּסָיו, וְְחַדּוּ, הם יהיו חריפים ונמרצים יותר מִזְְּאֵבֵי עֶרֶב, וּפָשׁוּ, יתרבו, יתפשטו פָּרָשָׁיו, וּפָרָשָׁיו ש מֵרָחוֹק יָבֹאוּ – יָעֻפוּ כְְּנֶשֶׁר ה חָשׁ, ממהר לֶאֱכוֹל. להקת נשרים עשויה להגיח במהירות רבה ובפתאומיות אל נבלה המושלכת במרחק של קילומטרים.

• כֻּלֹּה, כולו לְְחָמָס, לשוד יָבוֹא, מְְגַמַּת פְְּנֵיהֶם, שאיפתם המתמדת היא קָדִימָה, לפנים, וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי, הם אוספים שבויים רבים כחול וממ שיכים הלאה. הממלכה הקטנה הזו כבר מפתחת תיאבון רעבתני.

• וְְהוּא – העם הבבלי, בַּמְְּלָכִים יִתְְְקַלָּס, ילעג למלכים, וְְה רֹזְְנִים, שרים, שליטים – מִשְְְׂחָק לוֹ, הם צחוק בעיניו. הוּא לְְכָָל־מִבְְְצָר יִשְְְׂחָק, יצחק, שכן יבקיע בקלות כל מקום מבוצר, וַיִּצְְְבֹּר עָפָר לשפוך סוללה על העיר וַיִּלְְְכְְּדָהּ. הבבלים היו טובים מאוד באומנות המצור. במשך שנות שלטונם הנרחב הם כבשו עיר אחרי עיר ומבצר אחרי מבצר בשיטות שונות.

• אָז חָלַף כמו רוּחַ סערה וַיַּעֲבֹר וְְאָשֵׁם, הם מחריבים ומרשיעים. זהו דימוי נוסף למהירותם, לעקביות פעולתם ולכוח הכיבוש שלהם. או: יאשם בכך ש זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ. הוא מייחס את כוחו לאל שלו. שוב פונה חבקוק לה':

• הֲלוֹא אַתָּה מושל בעולם מאז ו מִקֶּדֶם, ה' אֱלֹהַי קְְדֹשִׁי. הלוואי ש לֹא נָמוּת, הרי ה', לְְמִשְְְׁפָּט, כדי להעניש את הרשעים שַׂמְְְתּוֹ – הקמת את בבל. וכ צוּר, סלע קשה לְְהוֹכִיחַ, לייסר, כדי להכות ולנקום בפושעים יְְסַדְְְתּוֹ.

• טְְהוֹר עֵינַיִם אתה מֵרְְאוֹת, מלראות – ובכך לאשר – רָע, ול הַבִּיט אֶל־עָמָל לֹא תוּכָל. הלא טוב אתה וצדיק ו לָמָּה תַבִּיט ב בּוֹגְְדִים ו תַּחֲרִישׁ בְְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ?! איך תוכל לראות את הרשעים מנצחים ומושלים בצדיקים.

• וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְְְגֵי הַיָּם. בני האדם הפכו להיות כדגי הפקר השטים בים ללא חוקים וללא מושל, דגים הניצודים ונאכלים על ידי כל הבא כנגדם, כְְּרֶמֶשׂ לֹא, שאין מֹשֵׁל בּוֹ. נראה שאתה מתייחס לבני האדם כאל יצורים חסרי משמעות.

• כֻּלֹּה בְְּחַכָּה הֵעֲלָה, הֶעֱלה הדייג, שהוא הכובש הבבלי, או יְְגֹרֵהוּ, יאגור, יאסוף אותו בְְחֶרְְְמוֹ, ברשת הדייגים שלו, וְְיַאַסְְְפֵהוּ בְְּמִכְְְמַרְְְתּוֹ, מלכודת דגים ממין אחר. יש מכמורות שצדות דגים, ויש כאלה שגם שומרות אותם בתוכן. עַל־כֵּן יִשְְְׂמַח הדייג וְְיָגִיל במלאכתו ויישאר אדיש לגורלם של הדגים. הוא מעריץ את האמצעים והכלים שבאמצעותם הוא צד ומתפרנס.

• עַל־כֵּן יְְזַבֵּחַ לְְחֶרְְְמוֹ וִיקַטֵּר לְְמִכְְְמַרְְְתּוֹ. כלי הדיג מסמלים את כוח הכיבוש שביד הממלכה. הבבלים מייחסים את הכוח הזה לאליליהם, שוחטים להם זבחים ומקטירים קטורת, כִּי בָהֵמָּה, בהם שָׁמֵן חֶלְְְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְְּרִאָה, בהמה שמנה. הוא חש שבזכות אמצעיו המלחמתיים שללו עצום ושופע.

• הַעַל כֵּן, האם על אלה ראוי ש יָרִיק, ירוקן את חֶרְְְמוֹ עוד ועוד כדי להמשיך ולמלא אותה בשלל, וְְתָמִיד ילך לַהֲרֹג גּוֹיִם, לֹא יַחְְְמוֹל?!