חבקוק-פרק-3

ביאורים

  • תְְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְְְיֹנוֹת, מחשבות, שגיאות, או: סוג של שירה או כלי זמר.

  • ה', שָׁמַעְְְתִּי את שִׁמְְְעֲךָ – ו יָרֵאתִי.ה', את פָּעָלְְְךָ הנעשה בְְּקֶרֶב שָׁנִיםחַיֵּיהוּ. החיה את מפעלך שאתה פועל במשך השנים, וגַלה את פשרו. ייתכן שהכוונה לגאולת ישראל, האדם או העולם בכלל. את פועלך ש בְְּקֶרֶב שָׁנִיםתּוֹדִיעַ. לעתים רק כעבור שנים מתגלה משמעות הדברים. בְְּרֹגֶז – ל רַחֵם תִּזְְְכּוֹר. כך יתברר שמה שנראָה ככעס גמור, הכיל רחמים. את ההתגלות הגדולה שתתואר כאן פירשו בעיקר על מעמד הר סיני:

  • אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן, מקצה הדרום יָבוֹא, וְְקָדוֹשׁ יופיע מֵהַר־פָּארָן. ה' מתגלה ממרחק, כעין הנאמר על שעת מתן התורה. סֶלָה, לנצח, או: מילה המציינת סימן מוזיקלי. אז כִּסָּה שָׁמַיִם ב הוֹדוֹ, אורו והדרו, וּתְְְהִלָּתוֹ, שבחו וכבודו מָלְְְאָה הָאָרֶץ.

  • וְְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְְְיֶה, הזוהר ילך ויאיר כשמש, קַרְְְנַיִם, קרני אור בוקעים מִיָּדוֹ לוֹ, וְְשָׁם חֶבְְְיוֹן, מחבוא עֻזּוֹ.

  • לְְפָנָיו יֵלֶךְְְ דָּבֶר, מגפה, וְְיֵצֵא רֶשֶׁף, להב אש; כינוי למזיקים שונים לְְרַגְְְלָיו.

  • עָמַד וַיְְְמֹדֶד, בוחן אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר, מקפיץ, או: מרופף קשר ה גּוֹיִם, הוא מפרק התאחדויות ובריתות של עמים, וַיִּתְְְפֹּצְְְצוּ הַרְְְרֵי־עַד, הרים המתנשאים לגובה רב, שַׁחוּ, מושפלות ומתמוטטות גִּבְְְעוֹת עוֹלָם, גבעות עתיקות. בהופעתו הוא מגלה כי הֲלִיכוֹת, דרכיו ומהלכיו של עוֹלָם הם לוֹ, שלו. הוא מתהלך בתוך העולם.

  • תַּחַת אָוֶן, בעקבות חטאים רָאִיתִי אָָהֳֳלֵי כוּשָׁן, כוש, שבטים נוודים במדין, או: כושן רשעתיִם מלך ארם, שנזכר כאויב ישראל בראשית תקופת השופטים. יִרְְְגְְּזוּן, יְְרִיעוֹת אוהליהם של בני אֶרֶץ מִדְְְיָן, שאף הם תקפו את ישראל באותם זמנים. התגלות ה' מערערת את סדרי העולם הקיימים.

  • הֲאם בִנְְְהָרִים, בנהרות חָרָה, כעס ה'?! אִם־בַּנְְּהָרִים אַפֶּךָ, זעמך ?! אִם־בַּיָּם עֶבְְְרָתֶךָ, כעסך ?! אינך רוגז על הנהרות ועל הים, אלא כִּי תִרְְְכַּב עַל־סוּסֶיךָמַרְְְכְְּבֹתֶיךָ יְְשׁוּעָה. אתה מתגלה בתוקף מלחמה כדי להביא ישועה.

  • עֶרְְְיָה תֵעוֹר, עירומה תיחשף קַשְְְׁתֶּךָ החבויה בנרתיקה. גבורתך תתגלה כדי לקיים שְְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר, מה שנשבעת לשבטים. סֶלָה. אז ל נְְהָרוֹת תְְּבַקַּע את ה אָרֶץ, היבשת.

  • רָאוּךָ ו יָחִילוּ, ירעדו ה הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר, חלף ונעלם, נָתַן, השמיע תְְּהוֹם את קוֹלוֹ, רוֹם, כלפי מעלה את יָדֵיהוּ נָשָׂא התהום, כלומר הציף את מימיו, או: הגביהם. ייתכן שמרומזים כאן מאורעות עבר, כגון בקיעת ים סוף ועצירת מי הירדן.

  • שֶׁמֶשׁ ו יָרֵחַ עָמַד זְְבֻלָה, עומדים אי – שם במקומם. לְְאוֹר חִצֶּיךָ הם יְְהַלֵּכוּ, לְְנֹגַהּ, זיו בְְּרַק חֲנִיתֶךָ. כל העולם רועד, דבר אינו עומד במקומו, לא ההרים, לא הנהרות ולא הים, והאויבים נמחצים ומושמדים.

  • בְְּזַעַם תִּצְְְעַד, תדרוך על ה אָרֶץ, בְְּאַף תָּדוּשׁ ותרמוס גּוֹיִם.

  • ָצָאתָ לְְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְְיֵשַׁע, להושיע אֶת־מְְשִׁיחֶךָ, מלכך. מָחַצְְְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת, חשפת והרסת מן ה יְְסוֹד עַד־צַוָּאר. סֶלָה.

  • נָקַבְְְתָּ בְְמַטָּיו, במקל האויב את רֹאשׁ פְְּרָזָיו, מנהיגי הערים, או: ראשי הצבא. הכנעת אותם, את אלה ש יִסְְְעֲרוּ, אשר באים כסערה לַהֲפִיצֵנִי, ש עֲלִיצֻתָם, עולצים וששים כְְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְְְתָּר, כאילו באו להשמיד עני בסתר, שאינם חוששים מכל נקמה ועונש. פירוש חלופי: עליצותם התנפצה, האנשים התפזרו למחבואיהם, ולא נשאר לכל אחד מהם אלא לאכול משהו קטן בסתר.

  • דָּרַכְְְתָּ בַיָּם ב סוּסֶיךָ, על חֹמֶר, געש, או: ערמת מַיִם רַבִּים.כעת מדבר הנביא עצמו:

  • שָׁמַעְְְתִּי את הדברים הללו, וַתִּרְְְגַּז, רעדה מפחד בִּטְְְנִי; לְְקוֹל השמועה צָלְְְלוּ, נקשו זו בזו שְְׂפָתַי; יָבוֹא רָקָב, ריקבון בַּעֲצָמַי, החרדה אוכלת את עצמותי, וְְתַחְְְתַּי אֶרְְְגָּז, אעמוד קפו א וחרד במקומי, אֲשֶׁר אָנוּחַ, אתקיים לְְיוֹם צָרָה, יום שבו ה' עתיד לַעֲלוֹת למלחמה לְְעַם, על עם יְְגוּדֶנּוּ, שיילחם בה' כשיקיף את ישראל בגדודים.

  • כִּי באותו זמן תְְאֵנָה לֹא־תִפְְְרָח, וְְאֵין יְְבוּל בַּגְְּפָנִים. כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה, פֵּרות ה זַיִת, וּשְְְׁדֵמוֹת שדות התבואה לֹא־עָשָׂה, הצמיחו אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְְְלָה, מהמכלאות צֹאן, וְְאֵין בָּקָר בָּרְְְפָתִים. הנבואה על השיגיונות היא תפילתו של הנביא הרואה בחזונו הרס של העולם כולו. דבר אינו נותר על מקומו – לא הממלכות והכוחות הגדולים ולא הפרטים הקטנים.

  • וַאֲנִי בַּה' אֶעֱלוֹזָה, אָגִילָה, אשמח בֵּאלֹהֵי יִשְְְׁעִי. למרות שאני רואה את כל המהומה המתחוללת בעולם, אני יושב לבדי ושמח בכך שרצונו של ה' נעשה בשמים ובארץ.

  • אֱלוֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי, כוחי, וַיָּשֶׂם רַגְְְלַי מהירות כָּאַיָּלוֹת לברוח בשעת הצורך, וְְעַל בָּמוֹתַי יַדְְְרִכֵנִי, יעמידני בשלווה על פסגות הארץ. שיר זה מיועד לַמְְְנַצֵּחַ בִּנְְְגִינוֹתָי, במנגינותי . כשה' מתגלה בזעמו, העולם כולו חסר משמעות לפניו. אין דרך לפעול כנגד ההתגלות הזו. גם אלו הדבקים בה' יצטרכו לפעמים לברוח כאיילות מפניו, ובזמנים אחרים הם יישארו שלווים על במותי ארץ. מי שעומד מול ההתגלות הזאת צריך לקבלה בהכנעה.

פסוקים

  1. תפלה לחבקוק הנביא על שגינות
  2. יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
  3. אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר־פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ
  4. ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה
  5. לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו
  6. עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי־עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו
  7. תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין
  8. הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם־בים עברתך כי תרכב על־סוסיך מרכבתיך ישועה
  9. עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע־ארץ
  10. ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא
  11. שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך
  12. בזעם תצעד־ארץ באף תדוש גוים
  13. יצאת לישע עמך לישע את־משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד־צואר סלה
  14. נקבת במטיו ראש פרזו [פרזיו] יסערו להפיצני עליצתם כמו־לאכל עני במסתר
  15. דרכת בים סוסיך חמר מים רבים
  16. שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו
  17. כי־תאנה לא־תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים
  18. ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי
  19. יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי

פסוקים מנוקד

  1. תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת׃
  2. יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃
  3. אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃
  4. וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה׃
  5. לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו׃
  6. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃
  7. תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן׃
  8. הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה׃
  9. עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע־אָרֶץ׃
  10. רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא׃
  11. שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ׃
  12. בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם׃
  13. יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃
  14. נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו [פְּרָזָיו] יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר׃
  15. דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים׃
  16. שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ׃
  17. כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים׃
  18. וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי׃
  19. יְהוִהּ אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי׃

מקומות

  • תימן
  • פארן

    שם כללי של המדבר הגדול שכלל את חצי האי סיני וחלקים מהנגב הישראלי של ימינו.

  • ארץ מדין

    מקום מושבם המרכזי של המדיינים, לשם בורח משה ממצרים.