הושע-פרק-3

ספר

ביאורים

  • וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי עוֹד: לֵךְְְ אֱהַב־אִשָּׁה, היֵה קשור אליה וקח אותה לאשה למרות שהיא אֲהֻבַת רֵעַ, אהובה על אחר או אחרים וּמְְְנָאָפֶת, אשה שאתה יודע שאינה נאמנה. מעשה זה הוא כְְּאַהֲבַת ה' אֶת־בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל, כלומר שהם כבר אהובי רֵע, וְְהֵם בכל זאת פֹּנִים אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי, כלים המשמשים לשתיית יין עֲנָבִים. הם מחבבים שתייה והוללות.

  • וָאֶכְְּרֶהָ – קניתי את האשה לִּי, כלומר, עשיתי מעשה קניין – קידושין, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שקלים כָּסֶף וְְחֹמֶר, מידת נפח המכונה גם כור, ששיעורה למעלה מ – 210 ליטר שְְׂעֹרִים, וְְלֶתֶךְְְ, חצי חומר שְְׂעֹרִים, נדוניה הגונה וניכרת.

  • וָאֹמַר אֵלֶיהָ, ערכתי אִתה הסכם : יָמִים רַבִּים תֵּשְְׁבִי, תמתיני לִי. לֹא תִזְְְנִי, וְְלֹא תִהְְְיִי לְְאִישׁ. אל תסתובבי ברחובות, ואל תתחתני עם אחר. עלייך לשבת לבדך, וְְגַם־אֲנִי אנהג כך אֵלָיִךְְְ. לא נממש את נישואינו בינתיים, אך נשמור אמונים זה לזה. עתה מסביר הנביא את משמעותם הסמלית של מעשיו ודבריו:

  • כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְְׁבוּ בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל בעתיד, אֵין מֶלֶךְְְ וְְאֵין שָׂר, ללא הנהגה ראויה, ואף ללא סמלים דתיים – וְְאֵין זֶבַח וְְאֵין מַצֵּבָה וְְאֵין אֵפוֹד וּתְְְרָפִים. לאחר שישראל יגלו מארצם, הם יידרשו לחיות כך לאורך שנים, ובכל זאת להישאר נאמנים לאלוקיהם. רק כשתסתיים תקופה עכורה זו, שבה קשר הנישואין מוגדר בעיקר על דרך השלילה, תחודש הקִּרבה ותתממש:

  • אַחַר כך יָשֻׁבוּ בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל וּבִקְְְשׁוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיהֶם וְְאֵת דָּוִיד מַלְְְכָּם, וּפָחֲדוּ, יתרגשו וישתוקקו להגיע אֶל־ה' וְְאֶל־טוּבוֹ בְְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

פסוקים

  1. ויאמר יהוה אלי עוד לך א‍הב־אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את־בני ישראל והם פנים אל־אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים
  2. ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים
  3. ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם־אני אליך
  4. כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים
  5. אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־יהוה ואל־טובו באחרית הימים

פסוקים מנוקד

  1. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי עוֹד לֵךְ אֱ‍הַב־אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת כְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם פֹּנִים אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים׃
  2. וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים׃
  3. וָאֹמַר אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי לֹא תִזְנִי וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ וְגַם־אֲנִי אֵלָיִךְ׃
  4. כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים׃
  5. אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל־יְהוָה וְאֶל־טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃