הושע-פרק-12

ספר

ביאורים

  • סְְבָבֻנִי בְְכַחַשׁ, במרמה אֶפְְְרַיִם, שבטי ממלכת ישראל, וּבְְְמִרְְְמָהבֵּית יִשְְְׂרָאֵל. ובמאמר מוסגר: ולעומתם יהוּדָה עֹד רָד, מנהל את מלכותו עִם־אֵל, לפי מצוות ה', וְְעִם־קְְדוֹשִׁים הוא נֶאֱמָן.

  • אֶפְְְרַיִם רֹעֶה רוּחַ, עוסק בהבלים, חלומות וכזבים, וניזון מהם, וְְרֹדֵף אחרי רוח קָדִים, רוח מזרחית סוערת בלי לתפוס דבר. חי חיים שאין בהם תכלית ותוחלת. כָָּל־הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְְְבֶּהוּבְְְרִית עִם־אַשּׁוּר יִכְְְרֹתוּ, ומנגד שֶׁמֶן מבושם או יקר לְְמִצְְְרַיִם יוּבָל על ידיהם כמחוות ידידות דיפלומטית. הנביא מבקר את מסרי האהדה שממלכת ישראל משדרת לשני הצדדים העוינים. הנאמנות הכפולה כוזבת ואינה ראויה.

  • וְְרִיב לַה' גם עִם־יְְהוּדָה, וְְלִפְְְקֹד עַל, להעניש את צאצאי יַעֲקֹב כִּדְְְרָכָיו, כְְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ. מקצת מתולדותיו של יעקב אבינו:

  • בַּבֶּטֶן הוא עָקַב, ניסה לעקוף אֶת אָחִיו, וּבְְְאוֹנוֹ, בכוחו שָׂרָה אֶת, התמודד עם מלאך אֱלֹהִים.

  • וַיָּשַׂר אֶל־מַלְְְאָךְְְ וַיֻּכָל, שהרי המלאך בָּכָה וַיִּתְְְחַנֶּן־לוֹ שישחרר אותו. בעיר בֵּית־אֵל ה' או מלאכו יִמְְְצָאֶנּוּ, מצא את יעקב, וכן: מצא אותנו, צאצאיו הנביאים, וְְשָׁם יְְדַבֵּר עִמָּנוּ.

  • וַה' אֱלֹהֵי הַצְְּבָאוֹתה' זִכְְְרוֹ, שמו. בו דבק יעקב אבינו, ובו נאחזים אנחנו.

  • וְְעל כן אַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ, אל אלוקיך תָשׁוּב, חֶסֶד וּמִשְְְׁפָּט שְְׁמֹר, וְְקַוֵּה אֶל־אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד.

  • כְְּנַעַן, הסוחר – בְְּיָדוֹ מֹאזְְנֵי מִרְְְמָה, ו לַעֲשֹׁק אָהֵב.

  • וַיֹּאמֶר אֶפְְְרַיִם: אַךְְְ עָשַׁרְְְתִּי בעצמי בלי עזרתו של אלוקים, מָצָאתִי אוֹן, כוח לִי. כָָּל־יְְגִיעַי, בכל מה שאני עושה לֹא יִמְְְצְְאוּ־לִי עָוֹן אֲשֶׁר־חֵטְְְא. אין לשפוט אותי על מקורות רווחי.

  • וְְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ כבר מֵאֶרֶץ מִצְְְרָיִם. וכשם שבלכתך במדבר הושבתי אותך בסוכות והגנתי עליך, עֹד אוֹשִׁיבְְךָ בָאֳֳהָלִים בדרכך מן הגלות לארץ כִּימֵי אוהל מוֹעֵד, או: כמועד הליכתך במדבר.

  • וְְדִבַּרְְְתִּי עַל, אל הַנְְּבִיאִים, וְְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְְְבֵּיתִי להם, וּבְְְיַד הַנְְּבִיאִים אֲדַמֶּה. הנביאים רואים את ה', כביכול, בדימויים, תמונות וחזונות, שאותם עליהם לתרגם לנבואה מילולית.

  • אִם תושבי גִּלְְְעָד, שבו שררה אנרכיה, ועל כן רבו בו מעשי שוד וגנבה, עשו אָוֶן, גזלו ורימו – אַךְְְ־שָׁוְְְא הָיוּ, גם לאחר שהרביתי חזון לנביאים הם נשארו אנשי שקר. בַּגִּלְְְגָּל שְְׁוָרִים זִבֵּחוּ לעבודה זרה. גַּם מִזְְְבְְּחוֹתָם רבים וגלויים כְְּגַלִּים, כערמות אבנים או תלוליות עפר רבות עַל תַּלְְְמֵי שָׂדָי, בשדות. הושע ממשיך לקשור את תולדות יעקב אבינו עם חיי ההווה של ישראל:

  • וַיִּבְְְרַח יַעֲקֹב מעשָׂו אחיו ל שְְׂדֵה אֲרָם. וַיַּעֲבֹד יִשְְְׂרָאֵל, יעקב בְְּאִשָּׁה, בשביל אשה – רחל, וּבְְְאִשָּׁה שָׁמָר על הצאן.

  • וּכשם שיעקב גלה לארם ועבד שם, כך בני ישראל גלו למצרים ושועבדו שם. אחר כך בְְְנָבִיא, באמצעות משה אבי הנביאים הֶעֱלָה ה' אֶת־יִשְְְׂרָאֵל מִמִּצְְְרָיִם, וּבְְְאמצעות נָבִיא העם נִשְְְׁמָר בכל שנות נדודיו במדבר.

  • הִכְְְעִיס אֶפְְְרַיִם, ממלכת ישראל את ה' תַּמְְְרוּרִים, כעס מר וכבד, וְְדָמָיו, הדם ששפך, או: עונשו עָלָיו יִטּוֹשׁ, יניח. הוא האחראי למעשיו או לעונשו, ובסופו של דבר את חֶרְְְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו, ה'. אפרים ייענש על מעשיו בחרפה.

פסוקים

  1. סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם־אל ועם־קדושים נאמן
  2. אפרים רעה רוח ורדף קדים כל־היום כזב ושד ירבה וברית עם־אשור יכרתו ושמן למצרים יובל
  3. וריב ליהוה עם־יהודה ולפקד על־יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו
  4. בבטן עקב את־אחיו ובאונו שרה את־אלהים
  5. וישר אל־מלאך ויכל בכה ויתחנן־לו בית־אל ימצאנו ושם ידבר עמנו
  6. ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו
  7. ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל־אלהיך תמיד
  8. כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב
  9. ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל־יגיעי לא ימצאו־לי עון אשר־חטא
  10. ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד
  11. ודברתי על־הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה
  12. אם־גלעד און אך־שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי
  13. ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר
  14. ובנביא העלה יהוה את־ישראל ממצרים ובנביא נשמר
  15. הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו

פסוקים מנוקד

  1. סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם־אֵל וְעִם־קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן׃
  2. אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כָּל־הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם־אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל׃
  3. וְרִיב לַיהוָה עִם־יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל־יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ׃
  4. בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת־אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת־אֱלֹהִים׃
  5. וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ בֵּית־אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ׃
  6. וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ׃
  7. וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל־אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד׃
  8. כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב׃
  9. וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי כָּל־יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ־לִי עָוֺן אֲשֶׁר־חֵטְא׃
  10. וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד׃
  11. וְדִבַּרְתִּי עַל־הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׃
  12. אִם־גִּלְעָד אָוֶן אַךְ־שָׁוְא הָיוּ בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי׃
  13. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר׃
  14. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה יְהוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וּבְנָבִיא נִשְׁמָר׃
  15. הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו׃

מקומות

  • בית אל

    עיר בגבול בנימין ואפרים.
    כיום מזוהה עם ח' ביתין (ר' אשתורי הפרחי).

  • גלגל

    היו ככל הנראה עוד מקומות שנקראו גלגל, אך גלגל הידועה היא מקום בערבות יריחו, הנקודה הראשונה בה חנה עם ישראל לאחר חציית הירדן, ובה חגג בפעם הראשונה עם ישראל את הפסח בארץ ישראל. (יהושע, ד, יט; יהושע, ה, י). מוזהה בח'רבת ג'ילג'יל ממזרח ליריחו (י' אהרוני).

  • גלעד

    חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, משתרע מים הכנרת ועד ים המלח.