מלכים ב-פרק-20

ביאורים

  • בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְְְקִיָּהוּ, ומחלתו הייתה כה קשה, שנראה היה שהוא קרוב לָמוּת. וַיָּבֹא אֵלָיו יְְשַׁעְְְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא כדי לבקרו במחלתו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה־אָמַר ה': צַו, הכן צוואה לְְבֵיתֶךָ, למשפחתך, כִּי מֵת אַתָּה וְְלֹא תִחְְְיֶה. מוטב שתכין את עצמך למות באופן מסודר.

  • וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו אֶל־הַקִּיר, וַיִּתְְְפַּלֵּל אֶל־ה' בתחינה אישית קצרה לֵאמֹר׃

  • אָנָּה, בבקשה ה', זְְכָָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְְְהַלַּכְְְתִּי לְְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְְְלֵבָב שָׁלֵם וְְהַטּוֹב בְְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. כל ימי היו מוקדשים לעבודתך. וַיֵּבְְְךְְְּ חִזְְְקִיָּהוּ בְְּכִי גָדוֹל. ייתכן שטרם נולד לו אז בנו, יורש העצר, ובכייתו נבעה לא רק ממותו הקרב בטרם עת, אלא גם מכך שלא זכה להמשך.

  • וַיְְְהִי יְְשַׁעְְְיָהוּ עדיין לֹא יָצָא ל חָצֵר הַתִּיכֹנָה, האמצעית, וּדְְְבַר־ה' הָיָה אֵלָיו בדרכו לֵאמֹר׃

  • שׁוּב לחזקיהו וְְאָמַרְְְתָּ אֶל־חִזְְְקִיָּהוּ, נְְגִיד, מושל עַמִּי. כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ: שָׁמַעְְְתִּי אֶת־תְְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת־דִּמְְְעָתֶךָ. הִנְְנִי רֹפֵא לָךְְְ, ארפא אותך. אף שעכשיו אתה חולה מסוכן, בַּיּוֹם הַשְְּׁלִישִׁי מהיום תהיה בריא דייך עד ש תַּעֲלֶה בֵּית ה'.

  • וְְהֹסַפְְְתִּי עַל־יָמֶיךָ מעכשיו עוד חֲמֵשׁ עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה, וּמִכַּף מֶלֶךְְְ־אַשּׁוּר אַצִּילְְךָ, וְְאֵת הָעִיר הַזֹּאת אציל. וְְגַנּוֹתִי, אגונן עַל־הָעִיר הַזֹּאת לְְמַעֲנִי וּלְְְמַעַן דָּוִד עַבְְְדִּי. בבשורת הנחמה האישית – שחזקיהו יאריך ימים ובבשורה לשלומה של ירושלים הודיע ה' כי כל דאגותיו של חזקיהו ייפתרו.

  • וַיֹּאמֶר יְְשַׁעְְְיָהוּ: קְְחוּ דְְּבֶלֶת תְְּאֵנִים, גוש תאנים מיובשות. וַיִּקְְְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל־הַשְְּׁחִין, הנגע שבעורו או הדלקת החיצונית והפנימית שסבל ממנה – וַיֶּחִי, והוא התרפא. זהו נס, משום שדבלה אינה תרופה, ובאופן טבעי היא אף עלולה להזיק לפצע.

  • וַיֹּאמֶר חִזְְְקִיָּהוּ אֶל־יְְשַׁעְְְיָהוּ: מָה אוֹת כִּי־יִרְְְפָּא ה' לִי, וְְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְְּׁלִישִׁי בֵּית ה'? תן לי מופת לכך.

  • וַיֹּאמֶר יְְשַׁעְְְיָהוּ: זֶה־לְְּךָ הָאוֹת מֵאֵת ה' כִּי יַעֲשֶׂה ה' אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר – אם הָלַךְְְ, ילך הַצֵּל של שעון השמש העשוי מדרגות, כך שמקום הצל על המדרגות מסמן את השעה, עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אִם, או יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, מדרגות? האם היית רוצה שהצל ילך עשר מעלות מהר יותר או שיתעכב עשר מעלות?

  • וַיֹּאמֶר יְְחִזְְְקִיָּהוּ, חזקיהו : נָקֵל, קל לַצֵּל לִנְְְטוֹת קדימה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, שכן בדרך הטבע הצל יורד עשר מעלות, ולכן גם אם הדבר יקרה מהר יותר, יהיה זה סימן מובהק פחות. לֹא כִי, מוטב ש יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.

  • וַיִּקְְְרָא יְְשַׁעְְְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־ה', וַיָּשֶׁב ה' אֶת־הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר כבר יָרְְדָה בְְּמַעֲלוֹת אָחָז, שעון השמש שבנה אחז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. מופת הצל לא היה תופעה מקומית אלא ביטא שינוי במהלך העולם. צירופו של נס זה עם מפלתו הדרמטית של סנחריב – החל בנסיגתו הפתאומית מירושלים וכלה בהריגתו בארצו – פרסם את חזקיהו מלך יהודה בעולם.

  • בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְְּרֹאדַךְְְ בַּלְְְאֲדָן בֶּן־בַּלְְְאֲדָן מֶלֶךְְְ־בָּבֶל סְְפָרִים, מכתב וּמִנְְְחָה, מתנה אֶל־חִזְְְקִיָּהוּ, כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְְְקִיָּהוּ. המלך המרוחק רצה להביע בכך את רחשי הקִּרבה שלו למלך המנצח והמהולל.

  • וַיִּשְְְׁמַע עֲלֵיהֶם, אליהם, עשה את רצונם חִזְְְקִיָּהוּ. המחווה שעשה כלפיו מלכה של בבל הרחוקה הרשימה אותו מאוד. הוא קיבל את השליחים בסבר פנים יפות, ולא הסתפק במחוות תודה או במשלוח תשורה נגדית אלא – וַיַּרְְְאֵם, הראה לשליחי ברֹאדך בלאדן אֶת־כָָּל־בֵּית נְְכֹתֹה, הבית שבו הניח את אוצרותיו – אֶת־הַכֶּסֶף וְְאֶת־הַזָּהָב וְְאֶת־הַבְְּשָׂמִים וְְאֵת ה שֶׁמֶן הַטּוֹב וְְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְְאֵת כָָּל־אֲשֶׁר נִמְְְצָא בְְּאוֹצְְרֹתָיו. לֹא־הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא־הֶרְְְאָם חִזְְְקִיָּהוּ בְְּבֵיתוֹ וּבְְְכָָל־מֶמְְְשַׁלְְְתּוֹ.

  • וַיָּבֹא יְְשַׁעְְְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־הַמֶּלֶךְְְ חִזְְְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מָה־אָמְְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ? ישעיהו ידע מי הם האורחים, אך השתמש בשאלה זו כדי לשמוע את הדבר מפיו של חזקיהו. וַיֹּאמֶר חִזְְְקִיָּהוּ: מֵאֶרֶץ רְְחוֹקָה בָּאוּ, מִבָּבֶל.

  • וַיֹּאמֶר ישעיהו : מָה רָאוּ בְְּבֵיתֶךָ? וַיֹּאמֶר חִזְְְקִיָּהוּ: אֵת כָָּל־אֲשֶׁר בְְּבֵיתִי רָאוּ. לֹא־הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא־הִרְְְאִיתִם בְְּאֹצְְרֹתָי.

  • וַיֹּאמֶר יְְשַׁעְְְיָהוּ אֶל־חִזְְְקִיָּהוּ: שְְׁמַע דְְּבַר־ה'.

  • הִנֵּה יָמִים בָּאִים בעתיד, וְְנִשָּׂא, יילקח כָָּל־אֲשֶׁר בְְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה, לבבל, לֹא־יִוָּתֵר דָּבָר, אָמַר ה'. הבבלים יהפכו מעצמה, והם יקחו את כל מה שהראית להם.

  • וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְְאוּ מִמְְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחֻו , וְְהָיוּ סָרִיסִים, שרים, פקידים בְְּהֵיכַל מֶלֶךְְְ בָּבֶל.

  • וַיֹּאמֶר חִזְְְקִיָּהוּ אֶל־יְְשַׁעְְְיָהוּ: טוֹב דְְּבַר־ה' אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתָּ. והוא מסביר מדוע – וַיֹּאמֶר: מה שניבאת מתייחס לעוד כמה דורות, הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְְְיֶה בְְיָמָי. בזמן הקרוב אינני צריך לחשוש. עתידם של צאצאי צריך להטריד אותם. אני מודה לה' על השלום והאמת שיהיו בימי.

  • וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי חִזְְְקִיָּהוּ וְְכָָל־גְְּבוּרָתוֹ במלחמות וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַבְְּרֵכָה וְְאֶת־הַתְְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת־הַמַּיִם הָעִירָה באמצעות כריית נקבת השילוח, שאת בנייתה השלים במפעל הנדסי מרשים וקשה לביצוע שנועד להגנה על ירושלים בעת מצור – מעשיו של חזקיהו, הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יְְהוּדָה.

  • וַיִּשְְְׁכַּב חִזְְְקִיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו. וַיִּמְְְלֹךְְְ מְְנַשֶּׁה בְְנוֹ תַּחְְְתָּיו.

פסוקים

  1. בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה
  2. ויסב את־פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה לאמר
  3. אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול
  4. ויהי ישעיהו לא יצא העיר [חצר] התיכנה ודבר־יהוה היה אליו לאמר
  5. שוב ואמרת אל־חזקיהו נגיד־עמי כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית יהוה
  6. והספתי על־ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי
  7. ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על־השחין ויחי
  8. ויאמר חזקיהו אל־ישעיהו מה אות כי־ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה
  9. ויאמר ישעיהו זה־לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את־הדבר אשר דבר הלך הצל עשר מעלות אם־ישוב עשר מעלות
  10. ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות
  11. ויקרא ישעיהו הנביא אל־יהוה וישב את־הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית עשר מעלות
  12. בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן־בלאדן מלך־בבל ספרים ומנחה אל־חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו
  13. וישמע עליהם חזקיהו ויראם את־כל־בית נכתה את־הכסף ואת־הזהב ואת־הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל־אשר נמצא באוצרתיו לא־היה דבר אשר לא־הראם חזקיהו בביתו ובכל־ממשלתו
  14. ויבא ישעיהו הנביא אל־המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל
  15. ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל־אשר בביתי ראו לא־היה דבר אשר לא־הראיתם באצרתי
  16. ויאמר ישעיהו אל־חזקיהו שמע דבר־יהוה
  17. הנה ימים באים ונשא כל־אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד־היום הזה בבלה לא־יותר דבר אמר יהוה
  18. ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקח [יקחו] והיו סריסים בהיכל מלך בבל
  19. ויאמר חזקיהו אל־ישעיהו טוב דבר־יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם־שלום ואמת יהיה בימי
  20. ויתר דברי חזקיהו וכל־גבורתו ואשר עשה את־הברכה ואת־התעלה ויבא את־המים העירה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה
  21. וישכב חזקיהו עם־אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו

פסוקים מנוקד

  1. בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׃
  2. וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו אֶל־הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה לֵאמֹר׃
  3. אָנָּה יְהוָה זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל׃
  4. וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא העיר [חָצֵר] הַתִּיכֹנָה וּדְבַר־יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר׃
  5. שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ נְגִיד־עַמִּי כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה׃
  6. וְהֹסַפְתִּי עַל־יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל־הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי׃
  7. וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל־הַשְּׁחִין וַיֶּחִי׃
  8. וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי־יִרְפָּא יְהוָה לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יְהוָה׃
  9. וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה־לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה כִּי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם־יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת׃
  10. וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת׃
  11. וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־יְהוָה וַיָּשֶׁב אֶת־הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת׃
  12. בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן־בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ־בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל־חִזְקִיָּהוּ כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ׃
  13. וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת־כָּל־בֵּית נְכֹתֹה אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו לֹא־הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא־הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּוֹ׃
  14. וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ מִבָּבֶל׃
  15. וַיֹּאמֶר מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ לֹא־הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא־הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי׃
  16. וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה׃
  17. הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא־יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהוָה׃
  18. וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יקח [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל׃
  19. וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי׃
  20. וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל־גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַבְּרֵכָה וְאֶת־הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת־הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה׃
  21. וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו׃

מקומות

  • בבל

    ממלכה המכונה על-שם עיר הבירה שלה.
    משתרעת בדרום מסופוטמיה, עם גישה לדרכי הים שבמפרץ הפרסי.