מלכים ב-פרק-23

ביאורים

• וַיִּשְְְׁלַח הַמֶּלֶךְְְ וַיַּאַסְְְפוּ אֵלָיו את כָָּל־זִקְְְנֵי, מכובדי יְְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.

• וַיַּעַל הַמֶּלֶךְְְ אל בֵּית־ה' וְְכָָל־אִישׁ יְְהוּדָה וְְכָָל־יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְְהַכֹּהֲנִים וְְהַנְְּבִיאִים וְְכָָל־הָעָם לְְמִקָּטֹן וְְעַד־גָּדוֹל, וַיִּקְְְרָא בְְאָָזְְְנֵיהֶם אֶת־כָָּל־דִּבְְְרֵי סֵפֶר הַבְְּרִית הַנִּמְְְצָא בְְּבֵית ה', דברי התוכחות שבסוף ספר דברים.

• וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְְְ עַל־הָעַמּוּד, מקום מוגבה במקדש שהיה מיועד למלך. וַיִּכְְְרֹת אֶת־הַבְְּרִית לִפְְְנֵי ה', לָלֶכֶת אַחַר ה' וְְלִשְְְׁמֹר מִצְְְוֹתָיו וְְאֶת־עֵדְְוֹתָיו וְְאֶת־חֻקֹּתָיו בְְּכָָל־לֵב וּבְְְכָָל־נֶפֶשׁ, לְְהָקִים, לקיים אֶת־דִּבְְְרֵי הַבְְּרִית הַזֹּאת הַכְְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּה. וַיַּעֲמֹד כָָּל־הָעָם בַּבְְּרִית. כל העם קיבל על עצמו את הברית באופן טקסי ורשמי.

• וַיְְְצַו הַמֶּלֶךְְְ אֶת־חִלְְְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְְאֶת־כֹּהֲנֵי הַמִּשְְְׁנֶה, סגני הכהן וְְאֶת־שֹׁמְְרֵי הַסַּף, לְְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָָּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְְלָאֲשֵׁרָה וּלְְְכֹל צְְבָא הַשָּׁמָיִם, כלי העבודה הזרה שנשמרו במקדש מימים עברו. וַיִּשְְְׂרְְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְְּשַׁדְְְמוֹת, שדות קִדְְְרוֹן. נחל קדרון הקרוב למעיין השילוח הוא נחל אכזב הפונה לכיוון ים המלח. גיא בן הִנֹּם הסמוך אליו היה מקום פולחן קדום לעבודה זרה. וְְנָשָׂא, אדם כלשהו יוביל אֶת עֲפָרָם, האפר של הכלים השרופים אל בֵּית־אֵל, שאינה באזור זה, ובה עמד אחד מעגלי ירבעם.

• וְְהִשְְְׁבִּית, ביטל מעבודה אֶת־הַכְְּמָרִים, כהני העבודה הזרה אֲשֶׁר נָתְְנוּ, מינו מַלְְְכֵי יְְהוּדָה וַיְְְקַטֵּר, שהיו זובחים בַּבָּמוֹת בְְּעָרֵי יְְהוּדָה וּמְְְסִבֵּי, בסביבות יְְרוּשָׁלִָם, וְְכן אֶת־הַמְְקַטְְּרִים לַבַּעַל, לַשֶּׁמֶשׁ וְְלַיָּרֵחַ וְְלַמַּזָּלוֹת וּלְְְכֹל צְְבָא הַשָּׁמָיִם.

• וַיֹּצֵא אֶת־הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית ה' מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל־נַחַל קִדְְְרוֹן, וַיִּשְְְׂרֹף אֹתָהּ בְְּנַחַל קִדְְְרוֹן וַיָּדֶק, כתש אותה לְְעָפָר, וַיַּשְְְׁלֵךְְְ אֶת־עֲפָרָהּ עַל־קֶבֶר בְְּנֵי הָעָם. ההשלכה על הקבר הטמא מבטאת ביזיון נוסף של שרידי האשרה, והיא נועדה גם לוודא שלא ישתמשו בהם בעתיד לשום צורך.

• וַיִּתֹּץ, הרס אֶת־בָּתֵּי הַקְְּדֵשִׁים, האנשים ששימשו לזנות פולחנית אֲשֶׁר בְְּבֵית ה', אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְְגוֹת שָׁם בָּתִּים, כיסויים לָאֲשֵׁרָה.

• וַיָּבֵא אֶת־כָָּל־הַכֹּהֲנִים, כהני הבמות שאמנם הקריבו בהן לה', אך גם זה היה אסור, מֵעָרֵי יְְהוּדָה. וַיְְְטַמֵּא אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְְּרוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים כדי שיתרחקו מה ן מִגֶּבַע עַד־בְְּאֵר שָׁבַע בכל תחום ארץ יהודה . וְְנָתַץ גם אֶת־בָּמוֹת הַשְְּׁעָרִים, ובכללן הבמה המיוחדת אֲשֶׁר ליד פֶּתַח שַׁעַר יְְהוֹשֻׁעַ שַׂר־הָעִיר אֲשֶׁר ניצבה עַל־שְְׂמֹאול אִישׁ הנכנס בְְּשַׁעַר הָעִיר.

• אַךְְְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל־מִזְְְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם, כִּי אִם־אָכְְלוּ מַצּוֹת בְְּתוֹךְְְ אֲחֵיהֶם. הכהנים הללו היו בעיקרם כהנים כשרים, אלא שמכיוון שעבדו בבמות, פסל אותם יאשיהו מלעבוד בבית ה' לעולם, והשווה את מעמדם למעמד כהנים בעלי מום, האוכלים חלק ממתנות המקדש אבל אינם עובדים בו.

• וְְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְְּגֵי בֶן־הִנֹּם, לְְבִלְְְתִּי לְְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְְּנוֹ וְְאֶת־בִּתּוֹ באופן טקסי בָּאֵשׁ לאליל מֹּלֶךְְְ.

• וַיַּשְְְׁבֵּת, ביטל אֶת־הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְְנוּ מַלְְְכֵי יְְהוּדָה לפולחן הקשור לַשֶּׁמֶשׁ, שעליהם היו רוכבים לקראתה מִבֹּא בֵית־ה', מן המקדש מזרחה אֶל־לִשְְְׁכַּת נְְתַן־מֶלֶךְְְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְְְוָרִים, בפרוורי העיר. בין הפולחנים הזרים שהובאו ליהודה בשנות שלטונם של מנשה ואמון, הוכנס אל המקדש הפולחן שבו ביטאה תהלוכת סוסים טקסית את מהלך השמש בשמים. וְְאֶת־מַרְְְכְְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, שנסיעתן סימלה את תנועת השמש בשמים, שָׂרַף יאשיהו בָּאֵשׁ.

• וְְאֶת־הַמִּזְְְבְְּחוֹת המיוחדים אֲשֶׁר עַל־הַגָּג של עֲלִיַּת אָחָז, אֲשֶׁר־עָשׂוּ מַלְְְכֵי יְְהוּדָה דוגמת המזבחות האשוריים או הארמיים וְְאֶת־הַמִּזְְְבְְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְְנַשֶּׁה בִּשְְְׁתֵּי חַצְְְרוֹת בֵּית־ה' נָתַץ הַמֶּלֶךְְְ יאשיהו, וַיָּרָָץ, רוצץ אותם מִשָּׁם וְְהִשְְְׁלִיךְְְ גם אֶת־עֲפָרָם אֶל־נַחַל קִדְְְרוֹן.

• וְְאֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל־פְְּנֵי יְְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְְהַר־הַמַּשְְְׁחִית, הר הזיתים. אולי היה זה כינוי גנאי לשמו של הר המשחה, משום שסמוך לו עמדו במות, אֲשֶׁר בָּנָה שְְׁלֹמֹה מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל לְְעַשְְְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ, כינוי גנאי לאליל צִידֹנִים וְְלִכְְְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְְְמִלְְְכֹּם תּוֹעֲבַת, אליל בְְּנֵי־עַמּוֹן, שאותן לא הרסו עד כה, אולי משום שבנה אותן שלמה המלך, טִמֵּא הַמֶּלֶךְְְ.

• וְְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְְְרֹת אֶת־הָאֲשֵׁרִים, וַיְְְמַלֵּא אֶת־מְְקוֹמָם עַצְְְמוֹת אָדָם כדי לטמאם. יאשיהו המלך לא הגביל את פעולותיו לארץ יהודה בלבד; הוא גם פנה צפונה.

• וְְגַם אֶת־הַמִּזְְְבֵּחַ אֲשֶׁר בְְּבֵית־אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָָרָָבְְְעָם בֶּן־נְְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְְְׂרָאֵל – גַּם אֶת־הַמִּזְְְבֵּחַ הַהוּא וְְאֶת־הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְְְׂרֹף אֶת־הַבָּמָה, הֵדַק אותה לְְעָפָר וְְשָׂרַף את ה אֲשֵׁרָה.

• וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְְְא אֶת־הַקְְּבָרִים אֲשֶׁר־שָׁם בָּהָר, וַיִּשְְְׁלַח וַיִּקַּח אֶת־הָעֲצָמוֹת מִן־הַקְְּבָרִים וַיִּשְְְׂרֹף אותן עַל־הַמִּזְְְבֵּחַ של ירבעם, מרכז הפולחן של ישראל, שבו עמד אחד מעגלי הזהב, וַיְְְטַמְְּאֵהוּ, כִּדְְְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה, בין שיאשיהו שמע על נבואתו של איש האלוקים לירבעם על מלך בשם יאשיהו שעתיד לשרוף על המזבח בבית – אל עצמות אדם – ואולי גם את עצמותיו של ירבעם עצמו – ובין שמימש נבואה זו שלא מדעת.

• וַיֹּאמֶר יאשיהו : מָה הַצִּיּוּן, סימן הקבר הַלָּז, ההוא אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה? וַיֹּאמְְרוּ אֵלָיו אַנְְְשֵׁי הָעִיר: זהו הַקֶּבֶר של אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְְְרָא הכריז מראש, הזמין אֶת־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְְְבַּח של בֵּית־אֵל.

• וַיֹּאמֶר: הַנִּיחוּ לוֹ, אִישׁ אַל־יָנַע, יניע את עַצְְְמֹתָיו, שכן הוא אדם קדוש. וַיְְְמַלְְּטוּ, הצילו עַצְְְמֹתָיו אֵת עַצְְְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְְרוֹן, שפיתה את איש האלוקים מיהודה לחזור עמו, ושביקש להיקבר לידו. בזכות איש האלוקים זכה באותה שעה גם הוא שעצמותיו יישארו במקומן, שהרי יאשיהו לא יכול היה להבחין בין עצמות לעצמות, ולכן נמנע מכל מגע בקבר.

• וְְגַם אֶת־כָָּל־בָּתֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְְּעָרֵי שֹׁמְְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל לְְהַכְְְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ, וַיַּעַשׂ לָהֶם כְְּכָָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְְּבֵית־אֵל. הוא טיהר את כל ערי שומרון, בכך ששרף, השמיד וטימא את כל מזבחות העבודה הזרה ואת כל במות הפולחן.

• וַיִּזְְְבַּח, טבח אֶת־כָָּל־כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר־שָׁם עַל־הַמִּזְְְבְְּחוֹת, וַיִּשְְְׂרֹף אֶת־עַצְְְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם, וַיָּשָָׁב יְְרוּשָׁלִָם, לאחר שניקה את הארץ עד כמה שידו הייתה מגעת.

• וַיְְְצַו הַמֶּלֶךְְְ אֶת־כָָּל־הָעָם לֵאמֹר: כיוון שאנו מתחזקים כעת בעבודת ה', עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְְּרִית הַזֶּה, בספר התורה.

• כִּי, ואכן לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְְטִים אֲשֶׁר שָׁפְְטוּ אֶת־יִשְְְׂרָאֵל וְְכֹל יְְמֵי מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל וּמַלְְְכֵי יְְהוּדָה. בכל התקופה הזאת לא התקבץ העם כולו בירושלים להקריב קרבן פסח.

• כִּי אִם־בִּשְְְׁמֹנֶה עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְְְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם.

• וְְגַם אֶת־הָאֹבוֹת וְְאֶת־הַיִּדְְּעֹנִים וְְאֶת־הַתְְּרָפִים, אמצעים שונים לניחוש ולידיעת העתיד וְְאֶת־הַגִּלֻּלִים וְְאֵת כָָּל־הַשִּׁקֻּצִים, כינויי גנאי לעבודה זרה אֲשֶׁר נִרְְְאוּ בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ, לְְמַעַן הָקִים אֶת־דִּבְְְרֵי הַתּוֹרָה הַכְְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְְְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית ה'.

• וְְכָמֹהוּ לֹא־הָיָה לְְפָנָיו מֶלֶךְְְ אֲשֶׁר־שָׁב אֶל־ה' בְְּכָָל־לְְבָבוֹ וּבְְְכָָל־נַפְְְשׁוֹ וּבְְְכָָל־מְְאֹדוֹ כְְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְְאַחֲרָיו לֹא־קָם כָּמֹהוּ. אפילו בין מלכי יהודה בלט יאשיהו בצדקתו. פעולותיו היו נמרצות אף יותר מאלה של חזקיהו.

• אַךְְְ, בכל זאת לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, כעסו הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָָּל־הַכְְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְְְעִיסוֹ מְְנַשֶּׁה. בכל מעשיו הטובים של יאשיהו לא היה די לתיקון הרעות שעשה מנשה.

• וַיֹּאמֶר ה': גַּם אֶת־יְְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי, כַּאֲשֶׁר, כמו ש הֲסִרֹתִי אֶת־יִשְְְׂרָאֵל, וּמָאַסְְְתִּי, ואמאס אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר־בָּחַרְְְתִּי, אֶת־יְְרוּשָׁלִַם, וְְאֶת־הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְְְתִּי ש יִהְְְיֶה שְְׁמִי שָׁם. בימי מנשה כבר נגזרה הגזרה שירושלים והמקדש שבה ייחרבו. גורלה של ממלכת יהודה כבר נחרץ.

• וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְְכָָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יְְהוּדָה.

• בְְּיָמָיו עָלָה פַרְְְעֹה נְְכֹה מֶלֶךְְְ־מִצְְְרַיִם למלחמה עַל־מֶלֶךְְְ אַשּׁוּר עַל־נְְהַר פְְּרָת. היה זה אחד הניסיונות האחרונים של מלך מצרי לפתוח במלחמת הכרעה במעצמה הצפונית. שלא כמלכים המצריים שלפניו ושאחריו, שהגיבו להתקפות שבאו מן הצפון, עלה פרעה נכה עד נהר פרת ויזם מערכה גדולה נגד אשור. וַיֵּלֶךְְְ הַמֶּלֶךְְְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְְְרָאתוֹ כדי לעצור את מצרים. וַיְְְמִיתֵהוּ, פרעה הורה להמיתו בִּמְְְגִדּוֹ כִּרְְְאֹתוֹ אֹתוֹ.

• וַיַּרְְְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְְּגִדּוֹ, וַיְְְבִאֻהוּ יְְרוּשָׁלִַם וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ בִּקְְְבֻרָתוֹ. וַיִּקַּח עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ, וַיִּמְְְשְְׁחוּ אֹתוֹ, וַיַּמְְְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.

• בֶּן־עֶשְְְׂרִים וְְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְְהוֹאָחָז בְְּמָָלְְְכוֹ וּשְְְׁלֹשָׁה חֳֳדָשִׁים בלבד מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת־יִרְְְמְְיָהוּ מִלִּבְְְנָה.

• וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו.

• וַיַּאַסְְְרֵהוּ פַרְְְעֹה נְְכֹה בְְרִבְְְלָה בְְּאֶרֶץ חֲמָת, עיר בצפון סוריה מִמְְּלֹךְְְ בִּירוּשָׁלִָם. פרעה נכה ראה בעצמו את השליט העליון על ארץ יהודה. מכיוון שיהואחז הומלך שלא ברשותו, פרעה נכה הסירוֹ מן המלוכה ואסר אותו. יתרה מזו – וַיִּתֶּן־עֹנֶשׁ עַל־הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְְכִכַּר זָהָב, קנס משמעותי.

• וַיַּמְְְלֵךְְְ פַּרְְְעֹה נְְכֹה אֶת־אֶלְְְיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו. ייתכן שפרעה הסיר את יהואחז ממלכותו לא בגלל אישיותו או התנהגותו של יהואחז, אלא רק משום שלא הוא היה מי שהמליך אותו. כדי לבטא את שררתו ושלטונו הוא החליף אותו באחיו. וַיַּסֵּב אֶת־שְְׁמוֹ יְְהוֹיָקִים. הוא העניק לו שם מלכות. וְְאֶת־יְְהוֹאָחָז לָקַח בשבי, וַיָּבֹא מִצְְְרַיִם וַיָּמָָת שָׁם.

• וְְהַכֶּסֶף וְְהַזָּהָב נָתַן יְְהוֹיָקִים לְְפַרְְְעֹה, כיוון שהוא היה למלך יהודה, הוא שילם את הקנסות מיד, אך לא מכיסו – אַךְְְ הֶעֱרִיךְְְ אֶת־הָאָרֶץ, קצב מס על תושביה לָתֵת אֶת־הַכֶּסֶף עַל־פִּי דרישת פַרְְְעֹה. אִישׁ כְְּעֶרְְְכּוֹ, לפי רכושו נָגַשׂ, גבה אֶת־הַכֶּסֶף וְְאֶת־הַזָּהָב מ אֶת־עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְְפַרְְְעֹה נְְכֹה.

• בֶּן־עֶשְְְׂרִים וְְחָמֵשׁ שָׁנָה יְְהוֹיָקִים בְְּמָָלְְְכוֹ וְְאַחַת עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ זְְבוּדָּה בַת־פְְּדָיָה מִן־רוּמָה. הוא היה אחיו מאב של יהואחז, בן לאם אחרת.

• וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו.