מלכים ב-פרק-23

ביאורים

  • וַיִּשְְְׁלַח הַמֶּלֶךְְְ וַיַּאַסְְְפוּ אֵלָיו את כָָּל־זִקְְְנֵי, מכובדי יְְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.

  • וַיַּעַל הַמֶּלֶךְְְ אל בֵּית־ה' וְְכָָל־אִישׁ יְְהוּדָה וְְכָָל־יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְְהַכֹּהֲנִים וְְהַנְְּבִיאִים וְְכָָל־הָעָם לְְמִקָּטֹן וְְעַד־גָּדוֹל, וַיִּקְְְרָא בְְאָָזְְְנֵיהֶם אֶת־כָָּל־דִּבְְְרֵי סֵפֶר הַבְְּרִית הַנִּמְְְצָא בְְּבֵית ה', דברי התוכחות שבסוף ספר דברים.

  • וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְְְ עַל־הָעַמּוּד, מקום מוגבה במקדש שהיה מיועד למלך. וַיִּכְְְרֹת אֶת־הַבְְּרִית לִפְְְנֵי ה', לָלֶכֶת אַחַר ה' וְְלִשְְְׁמֹר מִצְְְוֹתָיו וְְאֶת־עֵדְְוֹתָיו וְְאֶת־חֻקֹּתָיו בְְּכָָל־לֵב וּבְְְכָָל־נֶפֶשׁ, לְְהָקִים, לקיים אֶת־דִּבְְְרֵי הַבְְּרִית הַזֹּאת הַכְְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּה. וַיַּעֲמֹד כָָּל־הָעָם בַּבְְּרִית. כל העם קיבל על עצמו את הברית באופן טקסי ורשמי.

  • וַיְְְצַו הַמֶּלֶךְְְ אֶת־חִלְְְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְְאֶת־כֹּהֲנֵי הַמִּשְְְׁנֶה, סגני הכהן וְְאֶת־שֹׁמְְרֵי הַסַּף, לְְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָָּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְְלָאֲשֵׁרָה וּלְְְכֹל צְְבָא הַשָּׁמָיִם, כלי העבודה הזרה שנשמרו במקדש מימים עברו. וַיִּשְְְׂרְְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְְּשַׁדְְְמוֹת, שדות קִדְְְרוֹן. נחל קדרון הקרוב למעיין השילוח הוא נחל אכזב הפונה לכיוון ים המלח. גיא בן הִנֹּם הסמוך אליו היה מקום פולחן קדום לעבודה זרה. וְְנָשָׂא, אדם כלשהו יוביל אֶת עֲפָרָם, האפר של הכלים השרופים אל בֵּית־אֵל, שאינה באזור זה, ובה עמד אחד מעגלי ירבעם.

  • וְְהִשְְְׁבִּית, ביטל מעבודה אֶת־הַכְְּמָרִים, כהני העבודה הזרה אֲשֶׁר נָתְְנוּ, מינו מַלְְְכֵי יְְהוּדָה וַיְְְקַטֵּר, שהיו זובחים בַּבָּמוֹת בְְּעָרֵי יְְהוּדָה וּמְְְסִבֵּי, בסביבות יְְרוּשָׁלִָם, וְְכן אֶת־הַמְְקַטְְּרִים לַבַּעַל, לַשֶּׁמֶשׁ וְְלַיָּרֵחַ וְְלַמַּזָּלוֹת וּלְְְכֹל צְְבָא הַשָּׁמָיִם.

  • וַיֹּצֵא אֶת־הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית ה' מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל־נַחַל קִדְְְרוֹן, וַיִּשְְְׂרֹף אֹתָהּ בְְּנַחַל קִדְְְרוֹן וַיָּדֶק, כתש אותה לְְעָפָר, וַיַּשְְְׁלֵךְְְ אֶת־עֲפָרָהּ עַל־קֶבֶר בְְּנֵי הָעָם. ההשלכה על הקבר הטמא מבטאת ביזיון נוסף של שרידי האשרה, והיא נועדה גם לוודא שלא ישתמשו בהם בעתיד לשום צורך.

  • וַיִּתֹּץ, הרס אֶת־בָּתֵּי הַקְְּדֵשִׁים, האנשים ששימשו לזנות פולחנית אֲשֶׁר בְְּבֵית ה', אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְְגוֹת שָׁם בָּתִּים, כיסויים לָאֲשֵׁרָה.

  • וַיָּבֵא אֶת־כָָּל־הַכֹּהֲנִים, כהני הבמות שאמנם הקריבו בהן לה', אך גם זה היה אסור, מֵעָרֵי יְְהוּדָה. וַיְְְטַמֵּא אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְְּרוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים כדי שיתרחקו מה ן מִגֶּבַע עַד־בְְּאֵר שָׁבַע בכל תחום ארץ יהודה . וְְנָתַץ גם אֶת־בָּמוֹת הַשְְּׁעָרִים, ובכללן הבמה המיוחדת אֲשֶׁר ליד פֶּתַח שַׁעַר יְְהוֹשֻׁעַ שַׂר־הָעִיר אֲשֶׁר ניצבה עַל־שְְׂמֹאול אִישׁ הנכנס בְְּשַׁעַר הָעִיר.

  • אַךְְְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל־מִזְְְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם, כִּי אִם־אָכְְלוּ מַצּוֹת בְְּתוֹךְְְ אֲחֵיהֶם. הכהנים הללו היו בעיקרם כהנים כשרים, אלא שמכיוון שעבדו בבמות, פסל אותם יאשיהו מלעבוד בבית ה' לעולם, והשווה את מעמדם למעמד כהנים בעלי מום, האוכלים חלק ממתנות המקדש אבל אינם עובדים בו.

  • וְְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְְּגֵי בֶן־הִנֹּם, לְְבִלְְְתִּי לְְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְְּנוֹ וְְאֶת־בִּתּוֹ באופן טקסי בָּאֵשׁ לאליל מֹּלֶךְְְ.

  • וַיַּשְְְׁבֵּת, ביטל אֶת־הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְְנוּ מַלְְְכֵי יְְהוּדָה לפולחן הקשור לַשֶּׁמֶשׁ, שעליהם היו רוכבים לקראתה מִבֹּא בֵית־ה', מן המקדש מזרחה אֶל־לִשְְְׁכַּת נְְתַן־מֶלֶךְְְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְְְוָרִים, בפרוורי העיר. בין הפולחנים הזרים שהובאו ליהודה בשנות שלטונם של מנשה ואמון, הוכנס אל המקדש הפולחן שבו ביטאה תהלוכת סוסים טקסית את מהלך השמש בשמים. וְְאֶת־מַרְְְכְְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, שנסיעתן סימלה את תנועת השמש בשמים, שָׂרַף יאשיהו בָּאֵשׁ.

  • וְְאֶת־הַמִּזְְְבְְּחוֹת המיוחדים אֲשֶׁר עַל־הַגָּג של עֲלִיַּת אָחָז, אֲשֶׁר־עָשׂוּ מַלְְְכֵי יְְהוּדָה דוגמת המזבחות האשוריים או הארמיים וְְאֶת־הַמִּזְְְבְְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְְנַשֶּׁה בִּשְְְׁתֵּי חַצְְְרוֹת בֵּית־ה' נָתַץ הַמֶּלֶךְְְ יאשיהו, וַיָּרָָץ, רוצץ אותם מִשָּׁם וְְהִשְְְׁלִיךְְְ גם אֶת־עֲפָרָם אֶל־נַחַל קִדְְְרוֹן.

  • וְְאֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל־פְְּנֵי יְְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְְהַר־הַמַּשְְְׁחִית, הר הזיתים. אולי היה זה כינוי גנאי לשמו של הר המשחה, משום שסמוך לו עמדו במות, אֲשֶׁר בָּנָה שְְׁלֹמֹה מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל לְְעַשְְְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ, כינוי גנאי לאליל צִידֹנִים וְְלִכְְְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְְְמִלְְְכֹּם תּוֹעֲבַת, אליל בְְּנֵי־עַמּוֹן, שאותן לא הרסו עד כה, אולי משום שבנה אותן שלמה המלך, טִמֵּא הַמֶּלֶךְְְ.

  • וְְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְְְרֹת אֶת־הָאֲשֵׁרִים, וַיְְְמַלֵּא אֶת־מְְקוֹמָם עַצְְְמוֹת אָדָם כדי לטמאם. יאשיהו המלך לא הגביל את פעולותיו לארץ יהודה בלבד; הוא גם פנה צפונה.

  • וְְגַם אֶת־הַמִּזְְְבֵּחַ אֲשֶׁר בְְּבֵית־אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָָרָָבְְְעָם בֶּן־נְְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְְְׂרָאֵלגַּם אֶת־הַמִּזְְְבֵּחַ הַהוּא וְְאֶת־הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְְְׂרֹף אֶת־הַבָּמָה, הֵדַק אותה לְְעָפָר וְְשָׂרַף את ה אֲשֵׁרָה.

  • וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְְְא אֶת־הַקְְּבָרִים אֲשֶׁר־שָׁם בָּהָר, וַיִּשְְְׁלַח וַיִּקַּח אֶת־הָעֲצָמוֹת מִן־הַקְְּבָרִים וַיִּשְְְׂרֹף אותן עַל־הַמִּזְְְבֵּחַ של ירבעם, מרכז הפולחן של ישראל, שבו עמד אחד מעגלי הזהב, וַיְְְטַמְְּאֵהוּ, כִּדְְְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה, בין שיאשיהו שמע על נבואתו של איש האלוקים לירבעם על מלך בשם יאשיהו שעתיד לשרוף על המזבח בבית – אל עצמות אדם – ואולי גם את עצמותיו של ירבעם עצמו – ובין שמימש נבואה זו שלא מדעת.

  • וַיֹּאמֶר יאשיהו : מָה הַצִּיּוּן, סימן הקבר הַלָּז, ההוא אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה? וַיֹּאמְְרוּ אֵלָיו אַנְְְשֵׁי הָעִיר: זהו הַקֶּבֶר של אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְְְרָא הכריז מראש, הזמין אֶת־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְְְבַּח של בֵּית־אֵל.

  • וַיֹּאמֶר: הַנִּיחוּ לוֹ, אִישׁ אַל־יָנַע, יניע את עַצְְְמֹתָיו, שכן הוא אדם קדוש. וַיְְְמַלְְּטוּ, הצילו עַצְְְמֹתָיו אֵת עַצְְְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְְרוֹן, שפיתה את איש האלוקים מיהודה לחזור עמו, ושביקש להיקבר לידו. בזכות איש האלוקים זכה באותה שעה גם הוא שעצמותיו יישארו במקומן, שהרי יאשיהו לא יכול היה להבחין בין עצמות לעצמות, ולכן נמנע מכל מגע בקבר.

  • וְְגַם אֶת־כָָּל־בָּתֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְְּעָרֵי שֹׁמְְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל לְְהַכְְְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ, וַיַּעַשׂ לָהֶם כְְּכָָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְְּבֵית־אֵל. הוא טיהר את כל ערי שומרון, בכך ששרף, השמיד וטימא את כל מזבחות העבודה הזרה ואת כל במות הפולחן.

  • וַיִּזְְְבַּח, טבח אֶת־כָָּל־כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר־שָׁם עַל־הַמִּזְְְבְְּחוֹת, וַיִּשְְְׂרֹף אֶת־עַצְְְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם, וַיָּשָָׁב יְְרוּשָׁלִָם, לאחר שניקה את הארץ עד כמה שידו הייתה מגעת.

  • וַיְְְצַו הַמֶּלֶךְְְ אֶת־כָָּל־הָעָם לֵאמֹר: כיוון שאנו מתחזקים כעת בעבודת ה', עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְְּרִית הַזֶּה, בספר התורה.

  • כִּי, ואכן לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְְטִים אֲשֶׁר שָׁפְְטוּ אֶת־יִשְְְׂרָאֵל וְְכֹל יְְמֵי מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל וּמַלְְְכֵי יְְהוּדָה. בכל התקופה הזאת לא התקבץ העם כולו בירושלים להקריב קרבן פסח.

  • כִּי אִם־בִּשְְְׁמֹנֶה עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְְְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם.

  • וְְגַם אֶת־הָאֹבוֹת וְְאֶת־הַיִּדְְּעֹנִים וְְאֶת־הַתְְּרָפִים, אמצעים שונים לניחוש ולידיעת העתיד וְְאֶת־הַגִּלֻּלִים וְְאֵת כָָּל־הַשִּׁקֻּצִים, כינויי גנאי לעבודה זרה אֲשֶׁר נִרְְְאוּ בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ, לְְמַעַן הָקִים אֶת־דִּבְְְרֵי הַתּוֹרָה הַכְְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְְְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית ה'.

  • וְְכָמֹהוּ לֹא־הָיָה לְְפָנָיו מֶלֶךְְְ אֲשֶׁר־שָׁב אֶל־ה' בְְּכָָל־לְְבָבוֹ וּבְְְכָָל־נַפְְְשׁוֹ וּבְְְכָָל־מְְאֹדוֹ כְְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְְאַחֲרָיו לֹא־קָם כָּמֹהוּ. אפילו בין מלכי יהודה בלט יאשיהו בצדקתו. פעולותיו היו נמרצות אף יותר מאלה של חזקיהו.

  • אַךְְְ, בכל זאת לֹא־שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, כעסו הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָָּל־הַכְְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְְְעִיסוֹ מְְנַשֶּׁה. בכל מעשיו הטובים של יאשיהו לא היה די לתיקון הרעות שעשה מנשה.

  • וַיֹּאמֶר ה': גַּם אֶת־יְְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי, כַּאֲשֶׁר, כמו ש הֲסִרֹתִי אֶת־יִשְְְׂרָאֵל, וּמָאַסְְְתִּי, ואמאס אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר־בָּחַרְְְתִּי, אֶת־יְְרוּשָׁלִַם, וְְאֶת־הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְְְתִּי ש יִהְְְיֶה שְְׁמִי שָׁם. בימי מנשה כבר נגזרה הגזרה שירושלים והמקדש שבה ייחרבו. גורלה של ממלכת יהודה כבר נחרץ.

  • וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְְכָָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יְְהוּדָה.

  • בְְּיָמָיו עָלָה פַרְְְעֹה נְְכֹה מֶלֶךְְְ־מִצְְְרַיִם למלחמה עַל־מֶלֶךְְְ אַשּׁוּר עַל־נְְהַר פְְּרָת. היה זה אחד הניסיונות האחרונים של מלך מצרי לפתוח במלחמת הכרעה במעצמה הצפונית. שלא כמלכים המצריים שלפניו ושאחריו, שהגיבו להתקפות שבאו מן הצפון, עלה פרעה נכה עד נהר פרת ויזם מערכה גדולה נגד אשור. וַיֵּלֶךְְְ הַמֶּלֶךְְְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְְְרָאתוֹ כדי לעצור את מצרים. וַיְְְמִיתֵהוּ, פרעה הורה להמיתו בִּמְְְגִדּוֹ כִּרְְְאֹתוֹ אֹתוֹ.

  • וַיַּרְְְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְְּגִדּוֹ, וַיְְְבִאֻהוּ יְְרוּשָׁלִַם וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ בִּקְְְבֻרָתוֹ. וַיִּקַּח עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ, וַיִּמְְְשְְׁחוּ אֹתוֹ, וַיַּמְְְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו.

  • בֶּן־עֶשְְְׂרִים וְְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְְהוֹאָחָז בְְּמָָלְְְכוֹ וּשְְְׁלֹשָׁה חֳֳדָשִׁים בלבד מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת־יִרְְְמְְיָהוּ מִלִּבְְְנָה.

  • וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו.

  • וַיַּאַסְְְרֵהוּ פַרְְְעֹה נְְכֹה בְְרִבְְְלָה בְְּאֶרֶץ חֲמָת, עיר בצפון סוריה מִמְְּלֹךְְְ בִּירוּשָׁלִָם. פרעה נכה ראה בעצמו את השליט העליון על ארץ יהודה. מכיוון שיהואחז הומלך שלא ברשותו, פרעה נכה הסירוֹ מן המלוכה ואסר אותו. יתרה מזו – וַיִּתֶּן־עֹנֶשׁ עַל־הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְְכִכַּר זָהָב, קנס משמעותי.

  • וַיַּמְְְלֵךְְְ פַּרְְְעֹה נְְכֹה אֶת־אֶלְְְיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו. ייתכן שפרעה הסיר את יהואחז ממלכותו לא בגלל אישיותו או התנהגותו של יהואחז, אלא רק משום שלא הוא היה מי שהמליך אותו. כדי לבטא את שררתו ושלטונו הוא החליף אותו באחיו. וַיַּסֵּב אֶת־שְְׁמוֹ יְְהוֹיָקִים. הוא העניק לו שם מלכות. וְְאֶת־יְְהוֹאָחָז לָקַח בשבי, וַיָּבֹא מִצְְְרַיִם וַיָּמָָת שָׁם.

  • וְְהַכֶּסֶף וְְהַזָּהָב נָתַן יְְהוֹיָקִים לְְפַרְְְעֹה, כיוון שהוא היה למלך יהודה, הוא שילם את הקנסות מיד, אך לא מכיסו – אַךְְְ הֶעֱרִיךְְְ אֶת־הָאָרֶץ, קצב מס על תושביה לָתֵת אֶת־הַכֶּסֶף עַל־פִּי דרישת פַרְְְעֹה. אִישׁ כְְּעֶרְְְכּוֹ, לפי רכושו נָגַשׂ, גבה אֶת־הַכֶּסֶף וְְאֶת־הַזָּהָב מ אֶת־עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְְפַרְְְעֹה נְְכֹה.

  • בֶּן־עֶשְְְׂרִים וְְחָמֵשׁ שָׁנָה יְְהוֹיָקִים בְְּמָָלְְְכוֹ וְְאַחַת עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ זְְבוּדָּה בַת־פְְּדָיָה מִן־רוּמָה. הוא היה אחיו מאב של יהואחז, בן לאם אחרת.

  • וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו.

פסוקים

  1. וישלח המלך ויאספו אליו כל־זקני יהודה וירושלם
  2. ויעל המלך בית־יהוה וכל־איש יהודה וכל־ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל־העם למקטן ועד־גדול ויקרא באזניהם את־כל־דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה
  3. ויעמד המלך על־העמוד ויכרת את־הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת־עדותיו ואת־חקתיו בכל־לב ובכל־נפש להקים את־דברי הברית הזאת הכתבים על־הספר הזה ויעמד כל־העם בברית
  4. ויצו המלך את־חלקיהו הכהן הגדול ואת־כהני המשנה ואת־שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל־הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את־עפרם בית־אל
  5. והשבית את־הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת־המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים
  6. ויצא את־האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל־נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את־עפרה על־קבר בני העם
  7. ויתץ את־בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה
  8. ויבא את־כל־הכהנים מערי יהודה ויטמא את־הבמות אשר קטרו־שמה הכהנים מגבע עד־באר שבע ונתץ את־במות השערים אשר־פתח שער יהושע שר־העיר אשר־על־שמאול איש בשער העיר
  9. אך לא יעלו כהני הבמות אל־מזבח יהוה בירושלם כי אם־אכלו מצות בתוך אחיהם
  10. וטמא את־התפת אשר בגי בני־[בן־] הנם לבלתי להעביר איש את־בנו ואת־בתו באש למלך
  11. וישבת את־הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית־יהוה אל־לשכת נתן־מלך הסריס אשר בפרורים ואת־מרכבות השמש שרף באש
  12. ואת־המזבחות אשר על־הגג עלית אחז אשר־עשו מלכי יהודה ואת־המזבחות אשר־עשה מנשה בשתי חצרות בית־יהוה נתץ המלך וירץ משם והשליך את־עפרם אל־נחל קדרון
  13. ואת־הבמות אשר על־פני ירושלם אשר מימין להר־המשחית אשר בנה שלמה מלך־ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני־עמון טמא המלך
  14. ושבר את־המצבות ויכרת את־האשרים וימלא את־מקומם עצמות אדם
  15. וגם את־המזבח אשר בבית־אל הבמה אשר עשה ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל גם את־המזבח ההוא ואת־הבמה נתץ וישרף את־הבמה הדק לעפר ושרף אשרה
  16. ויפן יאשיהו וירא את־הקברים אשר־שם בהר וישלח ויקח את־העצמות מן־הקברים וישרף על־המזבח ויטמאהו כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את־הדברים האלה
  17. ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש־האלהים אשר־בא מיהודה ויקרא את־הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית־אל
  18. ויאמר הניחו לו איש אל־ינע עצמתיו וימלטו עצמתיו את עצמות הנביא אשר־בא משמרון
  19. וגם את־כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס הסיר יאשיהו ויעש להם ככל־המעשים אשר עשה בבית־אל
  20. ויזבח את־כל־כהני הבמות אשר־שם על־המזבחות וישרף את־עצמות אדם עליהם וישב ירושלם
  21. ויצו המלך את־כל־העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה
  22. כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את־ישראל וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה
  23. כי אם־בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה ליהוה בירושלם
  24. וגם את־האבות ואת־הידענים ואת־התרפים ואת־הגללים ואת כל־השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את־דברי התורה הכתבים על־הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה
  25. וכמהו לא־היה לפניו מלך אשר־שב אל־יהוה בכל־לבבו ובכל־נפשו ובכל־מאדו ככל תורת משה ואחריו לא־קם כמהו
  26. אך לא־שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר־חרה אפו ביהודה על כל־הכעסים אשר הכעיסו מנשה
  27. ויאמר יהוה גם את־יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את־ישראל ומאסתי את־העיר הזאת אשר־בחרתי את־ירושלם ואת־הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם
  28. ויתר דברי יאשיהו וכל־אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה
  29. בימיו עלה פרעה נכה מלך־מצרים על־מלך אשור על־נהר־פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו
  30. וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם־הארץ את־יהואחז בן־יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו
  31. בן־עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת־ירמיהו מלבנה
  32. ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר־עשו אבתיו
  33. ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך [ממלך] בירושלם ויתן־ענש על־הארץ מאה ככר־כסף וככר זהב
  34. וימלך פרעה נכה את־אליקים בן־יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את־שמו יהויקים ואת־יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם
  35. והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך העריך את־הארץ לתת את־הכסף על־פי פרעה איש כערכו נגש את־הכסף ואת־הזהב את־עם הארץ לתת לפרעה נכה
  36. בן־עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה [זבודה] בת־פדיה מן־רומה
  37. ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר־עשו אבתיו

פסוקים מנוקד

  1. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל־זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃
  2. וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית־יְהוָה וְכָל־אִישׁ יְהוּדָה וְכָל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל־הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהוָה׃
  3. וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל־הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת־הַבְּרִית לִפְנֵי יְהוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְאֶת־עֵדְוֺתָיו וְאֶת־חֻקֹּתָיו בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּעֲמֹד כָּל־הָעָם בַּבְּרִית׃
  4. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת־שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת־עֲפָרָם בֵּית־אֵל׃
  5. וְהִשְׁבִּית אֶת־הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם וְאֶת־הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם׃
  6. וַיֹּצֵא אֶת־הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־עֲפָרָהּ עַל־קֶבֶר בְּנֵי הָעָם׃
  7. וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה׃
  8. וַיָּבֵא אֶת־כָּל־הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד־בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת־בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר־פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר־הָעִיר אֲשֶׁר־עַל־שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר׃
  9. אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל־מִזְבַּח יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם־אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם׃
  10. וְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני־[בֶן־] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ׃
  11. וַיַּשְׁבֵּת אֶת־הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית־יְהוָה אֶל־לִשְׁכַּת נְתַן־מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת־מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ׃
  12. וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל־הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר־עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית־יְהוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת־עֲפָרָם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן׃
  13. וְאֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר־הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי־עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ׃
  14. וְשִׁבַּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת־הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת־מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם׃
  15. וְגַם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת־הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת־הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה׃
  16. וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת־הַקְּבָרִים אֲשֶׁר־שָׁם בָּהָר וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת־הָעֲצָמוֹת מִן־הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
  17. וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית־אֵל׃
  18. וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ אִישׁ אַל־יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר־בָּא מִשֹּׁמְרוֹן׃
  19. וְגַם אֶת־כָּל־בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית־אֵל׃
  20. וַיִּזְבַּח אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר־שָׁם עַל־הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת־עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם׃
  21. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה׃
  22. כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה׃
  23. כִּי אִם־בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהוָה בִּירוּשָׁלִָם׃
  24. וְגַם אֶת־הָאֹבוֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל־הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ לְמַעַן הָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית יְהוָה׃
  25. וְכָמֹהוּ לֹא־הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר־שָׁב אֶל־יְהוָה בְּכָל־לְבָבוֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ וּבְכָל־מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא־קָם כָּמֹהוּ׃
  26. אַךְ לֹא־שָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר־חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל־הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה׃
  27. וַיֹּאמֶר יְהוָה גַּם אֶת־יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר־בָּחַרְתִּי אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם׃
  28. וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה׃
  29. בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עַל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־נְהַר־פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ׃
  30. וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו׃
  31. בֶּן־עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה׃
  32. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו׃
  33. וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת במלך [מִמְּלֹךְ] בִּירוּשָׁלִָם וַיִּתֶּן־עֹנֶשׁ עַל־הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב׃
  34. וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת־אֶלְיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת־שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת־יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם׃
  35. וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת־הָאָרֶץ לָתֵת אֶת־הַכֶּסֶף עַל־פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב אֶת־עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה׃
  36. בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ זבידה [זְבוּדָּה] בַת־פְּדָיָה מִן־רוּמָה׃
  37. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹתָיו׃

מקומות

  • רומה
  • באר שבע

    עיר האבות בנגב יהודה ובנחלת שמעון.
    כיום מזוהה באיזור השוק של באר שבע המודרנית. (ר' אשתורי הפרחי)
    יש שמזהים אותה בתל שבע.
    מוזכרת כגבול הדרומי של ההתיישבות בארץ ישראל 'מדן ועד באר שבע'.
    דרומית לבאר שבע לא ניתן לקיים חיי קבע בשל תנאי המדבר הקשים.

  • בית אל

    עיר בגבול בנימין ואפרים.
    כיום מזוהה עם ח' ביתין (ר' אשתורי הפרחי).

  • גבע (הר אפרים)
  • גבע (בנימין)
  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

  • לבנה
  • מגידו
  • שומרון
  • נחל קדרון
  • נהר פרת
  • יהודה

    חבל ארץ הררי המשתרע בין אזור בית אל בצפון לבקעת באר שבע בדרום.

  • גיא בן הנם
  • ערי יהודה
  • רבלה

    עיר בצפון סוריה שהייתה שייכת בעבר לחמת היא העיר חמה הסורית.