מלכים ב-פרק-24

ביאורים

• בְְּיָמָיו של יהויקים עָלָה נְְבֻכַדְְְנֶאצַּר מֶלֶךְְְ בָּבֶל על ארץ יהודה או סביבתה, וַיְְְהִי־לוֹ יְְהוֹיָקִים עֶבֶד, היה תחת שלטונו במשך שָׁלֹשׁ שָׁנִים, ואז – וַיָּשָָׁב וַיִּמְְְרָָד־בּוֹ.

• וַיְְְשַׁלַּח ה' בּוֹ אֶת־גְְּדוּדֵי כַשְְְׂדִּים של צבא בבל וְְאֶת־גְְּדוּדֵי אֲרָם וְְאֵת גְְּדוּדֵי מוֹאָב וְְאֵת גְְּדוּדֵי בְְנֵי־עַמּוֹן, וַיְְְשַׁלְְּחֵם בִּיהוּדָה לְְהַאֲבִידוֹ, כִּדְְְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְְּיַד עֲבָדָיו הַנְְּבִיאִים. גם אם לא הייתה מלחמה של ממש עם עמי האזור, הם לחצו והטרידו את ממלכת יהודה שוב ושוב.

• אַךְְְ, אכן עַל־פִּי ה' הָיְְתָה בִּיהוּדָה לְְהָסִיר אותם מֵעַל פָּנָיו, בְְּחַטֹּאת מְְנַשֶּׁה כְְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה.

• וְְגַם דַּם־הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְְְ מנשה וַיְְְמַלֵּא אֶת־יְְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי, וְְלֹא־אָבָה, רצה ה' לִסְְְלֹחַ ליהודה על כך. על כן בימי יהויקים לא הייתה לממלכת יהודה תקנה.

• וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי יְְהוֹיָקִים וְְכָָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יְְהוּדָה.

• וַיִּשְְְׁכַּב יְְהוֹיָקִים עִם־אֲבֹתָיו. וַיִּמְְְלֹךְְְ יְְהוֹיָכִין בְְּנוֹ תַּחְְְתָּיו.

• וְְלֹא־הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְְְ מִצְְְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְְְצוֹ. תקוותיהם של יושבי יהודה להישען על מלך מצרים איבדו כל בסיס, שכן מעמד האימפריה המצרית היה בכי רע, כִּי־לָקַח, כבש מֶלֶךְְְ בָּבֶל במסעות כיבושיו מִנַּחַל מִצְְְרַיִם עַד־נְְהַר פְְּרָת, את כֹּל הארץ אֲשֶׁר הָיְְתָה שייכת לְְמֶלֶךְְְ מִצְְְרָיִם.

• בֶּן־שְְׁמֹנֶה עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה יְְהוֹיָכִין בְְּמָָלְְְכוֹ וּשְְְׁלֹשָׁה חֳֳדָשִׁים מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ נְְחֻשְְְׁתָּא בַת־אֶלְְְנָתָן מִירוּשָׁלִָם.

• וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אָבִיו. הוא לא הספיק לעשות הרבה, אבל הוא היה אדיש למצוות ה'.

• בָּעֵת הַהִיא עָלוּ עַבְְְדֵי נְְבֻכַדְְְנֶאצַּר מֶלֶךְְְ־בָּבֶל על יְְרוּשָׁלִָם, כתגובה למרד של יהויקים, אביו של יהויכין, וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר.

• וַיָּבֹא נְְבֻכַדְְְנֶאצַּר מֶלֶךְְְ־בָּבֶל עַל־הָעִיר, וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ.

• וַיֵּצֵא בכניעה יְְהוֹיָכִין מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה עַל, אל מֶלֶךְְְ בָּבֶל הוּא וְְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְְשָׂרָיו וְְסָרִיסָיו. וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְְְ בָּבֶל בִּשְְְׁנַת שְְׁמֹנֶה לְְמָָלְְְכוֹ.

• וַיּוֹצֵא נבוכדנאצר מִשָּׁם אֶת־כָָּל־אוֹצְְרוֹת בֵּית ה' וְְאוֹצְְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְְְ, וַיְְְקַצֵּץ אֶת־כָָּל־כְְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְְׁלֹמֹה מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל בְְּהֵיכַל ה' – כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.

• וְְהִגְְְלָה אֶת־כָָּל־יְְרוּשָׁלִַם וְְאֶת־כָָּל־הַשָּׂרִים וְְאֵת כָָּל־גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, קציני הצבא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה. וכן את כָָל־הֶחָרָשׁ וְְהַמַּסְְְגֵּר, בעלי המלאכה, כדי שהיעדרם מיהודה ימנע מתושבי הארץ להצטייד בנשק. לֹא נִשְְְׁאַר ביהודה זוּלַת, אלא דַּלַּת עַם־הָאָרֶץ. הבבלים לא נהגו להגלות את כל תושבי המדינה, אלא את השכבות העליונות במדינה. גלות ממוקדת כזאת נועדה לשבור את כוחו של העם שנותר במדינה למרוד בשלטון הבבלי.

• וַיֶּגֶל נבוכדנאצר אֶת־יְְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְְאֶת־אֵם הַמֶּלֶךְְְ וְְאֶת־נְְשֵׁי הַמֶּלֶךְְְ וְְאֶת־סָרִיסָיו וְְאֵת אֵילֵי, שרי הָאָרֶץ הוֹלִיךְְְ ב גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה.

• וְְאֵת כָָּל־אַנְְְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְְְעַת אֲלָפִים, וְְהֶחָרָשׁ וְְהַמַּסְְְגֵּר אֶלֶף – הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְְְחָמָה, וַיְְְבִיאֵם מֶלֶךְְְ־בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה. ושמא הביאם לבבל מפני שחשב שהם עשויים להביא לו תועלת.

• וַיַּמְְְלֵךְְְ מֶלֶךְְְ־בָּבֶל אֶת־מַתַּנְְְיָה דֹדוֹ של יהויכין, שהיה אף הוא בן יאשיהו, אח נוסף ליהויקים תַּחְְְתָּיו, וַיַּסֵּב אֶת־שְְׁמוֹ צִדְְְקִיָּהוּ, כנראה כדי לבטא את מרותו של מלך בבל, ולהזכיר למלך יהודה שעליו לנהוג בצדק כלפיו.

• בֶּן־עֶשְְְׂרִים וְְאַחַת שָׁנָה צִדְְְקִיָּהוּ בְְמָָלְְְכוֹ וְְאַחַת עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת־יִרְְְמְְיָהוּ מִלִּבְְְנָה.

• וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה יְְהוֹיָקִים.

• כִּי עַל־אַף, בגלל כעס ה' ש הָיְְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה, עַד־הִשְְְׁלִכוֹ אֹתָם – את תושביהן מֵעַל פָּנָיו. וַיִּמְְְרֹד גם צִדְְְקִיָּהוּ בְְּמֶלֶךְְְ בָּבֶל בהישענו על מצרים.