בראשית-פרק-5

ביאורים

• זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם. על תולדותיו וקורותיו של אדם סופר קודם לכן, אבל הן לא היו היסטוריות ולא נקשרו לזמנים סדורים. עד כה הוצגו תבניות היסוד: גן עדן, החטא ועונשו, הבחירה הרעה, הילדים הראשונים, היריבות, הרצח הראשון, החרטה. כאן מתחילה סקירה קצרה של דורות רבים בראשית ההיסטוריה האנושית. תחילתו של התהליך הוא בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. ייחודו של האדם הוא בהיותו ברוא בדמותו של אלוקים. על כן הוא ראוי להיסטוריה מיוחדת.

• זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. לעיל פורט התהליך המורכב של יצירת האדם, כאן מסוכם בקצרה רק שהזכר והנקבה נבראו מראש יחד. על כן אירוע בנייתה של האשה בשעת שהופלה תרדמה על האדם, לא היה אלא ניתוח ההפרדה בין הזכר והנקבה. וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם. מתוך השמות הנרדפים השונים: אדם, איש, אנוש, גבר, אדם הוא השם הראשוני והמהותי של המין האנושי, בין משום שהוא יציר האדמה, ובין משום שהוא דומה לדמות של מעלה.

• וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ. הילד שהוליד אדם, כשהיה בן מאה ושלושים שנה היה דומה לו. היו שאמרו שאולי קודם לכן נולדו לאדם ילדים פגומים, שלא היו בצלמו ובדמותו של אדם, אך בפשטות נראה שכוונת הכתוב היא שהילד שנולד לאדם היה דומה לו, ולא אירעה כאן ירידה או נפילה. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת, מלשון תשתית, עליו הושתתה האנושות. מכאן תיאור התולדות עד המבול בקיצור גדול:

• וַיִּהְיוּ יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד במהלך הזמן הזה בָּנִים וּבָנוֹת. התורה אינה משתהה בשמותיהם ובפרטי חייהם, כיוון שאין בהם חשיבות עבורנו.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיָּמֹת.

• וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ.

• וַיְחִי שֵׁת אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת אֱנוֹשׁ שֶׁבַע שָׁנִים וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת. איננו יודעים אם הבנים הנזכרים בשמותיהם כממשיכי השושלת הם הבכורות. ייתכן שאכן נזכר דווקא הבן הראשון, שכן לידתו היא שמחלקת את חיי אביו לשניים: קודם היותו אב ואחרי כן. ואולם ייתכן שייחודו של הבן שהוזכר בשמו נעוץ בסיבה אחרת. על כל פנים, ממנו נמשכת השושלת המגיעה לבסוף לנח.

• וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן, שם נוסף המתקשר לבעלות וקניין.

• וַיְחִי אֱנוֹשׁ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת קֵינָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת.

• וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל.

• וַיְחִי קֵינָן אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת.

• וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת יָרֶד.

• וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת יֶרֶד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת.

• וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ.

• וַיְחִי יֶרֶד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת חֲנוֹךְ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת.

• וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח.

• וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, חנוך היה קרוב אל אלוקים ועסק בעבודתו. ייתכן שהוא נביא או צדיק. אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיְהִי כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. חנוך חי פחות שנים מאביו ומבנו. 

• וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים, וְאֵינֶנּוּ, כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. חנוך היה דמות חריגה ומעורפלת של צדיק. ייתכן שהקדוש ברוך הוא העלה אותו למרום, כשם שלקח את אליהו הנביא. בכמה ספרים מסופר כי חנוך נשאר במרום עד היום כמין מלאך, בדומה לאליהו. ושמא האלוקים לקח אותו להיות במחיצתו, כיוון שלא היה שייך לעולם הזה.

• וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת לָמֶךְ

• וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת. מתושלח היה זקן בני האדם בכתובים.

• וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בֵּן.

• וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִ צער מַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'. ייתכן שילד זה זכה בשמו, משום שכבר בלידתו נראה מיוחד במינו. נח נקרא על שם הנבואה, התקווה או התפילה לנחמה, הבאה מתוך חיי עמל ועצב. ואכן חייו הוכיחו שהוא היה תקוות האנושות, אך לא היה בכך כדי לנחם את האנושות ממעשיה ומעצבונה , שהרי הוא ומשפחתו לבדם ניצלו ולא הביאו לישועת האנושות הקיימת כולה.

• וַיְחִי לֶמֶךְ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נֹחַ חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

• וַיְהִי כָּל יְמֵי לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיָּמֹת.

• וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת. מתחילת הספר ועד הנה אין נזכרים שלושה בנים בשמותיהם. חכמים עסקו בשאלה אם סדר הופעתם כאן משקף את סדר הולדתם. כאן נגמר סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, ובו שמותיהם של נציגים מתוך עשרת הדורות מאדם ועד נח, כמעט ללא פרטים עליהם. סֵפֶר זה מסתיים בדור שבו מתחולל מפנה. על כן זוכה נח ליתר פירוט ולציון העובדה שכבר מלידתו נתלתה בו תקווה או נבואה שיביא לעולם מרפא ותקנה. ואכן, בדרך לא צפויה, בו יתחיל העולם החדש.