ישעיהו-פרק-19

ביאורים

• מַשָּׂא מִצְרָיִם. הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מהר ל מִצְרַיִם. הדבר שיתואר בנבואה זו יתר חש בקרוב . וְנָעוּ, ירעדו אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ. ובהיבט הפוליטי:

• וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם, וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עִיר בְּעִיר, מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה.

• וְנָבְקָה, תישבר רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ, וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ, אקלקל, שלא תתגשם. וְדָרְשׁוּ המצרים אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים, רוחות רפאים, או: כוחות כישוף המדברים בלחש, וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים, אך לא תימצא בהם עצה.

• וְסִכַּרְתִּי, אסגיר, וכן במשמע: אצמצם ואכניס אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים, ביטוי של כבוד הנאמר על אדון יחיד, קָשֶׁה, וּמֶלֶךְ עַז שאינו מהם יִמְשָׁל בָּם. נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת.

• וְנִשְּׁתוּ, ייעלמו מַיִם מֵהַיָּם, של מצרים, וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.

• וְהֶאֶזְנִיחוּ, יוזנחו, או: יתמעטו נְהָרוֹת. דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר, מצרים. גם קָנֶה וָסוּף הגדלים סביבם קָמֵלוּ, יתייבשו.

• עָרוֹת מתערער ומתרוקן עַל יְאוֹר, ו עַל פִּי, שפת יְאוֹר, וְכֹל מִזְרַע, כלל הצמחים הנזרעים על ה יְאוֹר יִיבַשׁ. נִדַּף וְאֵינֶנּוּ.

• וְאָנוּ, יצטערו, ייאנחו הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת, רשת גדולה עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ.

• וּבֹשׁוּ, יתביישו, יתאכזבו עֹבְדֵי פִשְׁתִּים, מעבּדי הפשתה, שגם היא לא תצמח. וכל העושים שְׂרִיקוֹת, סורקי הפשתן וְאֹרְגִים חוֹרָי, מיני בדים, ובכללם רשתות מחוררות לדייג.

• וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ, יסודותיה של מצרים מְדֻכָּאִים, שבורים ורצוצים, כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר, בוני הסכרים ו אַגְמֵי נָפֶשׁ, יוצרי האגמים לצורך חיי הנפש.

• אַךְ אֱוִלִים, שוטים הם שָׂרֵי צֹעַן, בירת מצרים, חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה שיועצים לו עֵצָה נִבְעָרָה, חסרת היגיון. אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, איך ת למדו אותו לומר : בֶּן חֲכָמִים אֲנִי, בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם?! פרעה לא ראה בעצמו מלך בלבד, אלא מין אל, בין השאר — אל החכמה, וכך ראתה אותו גם סביבתו.

• — אַיָּם, היכן הם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ, וְיַגִּידוּ נָא לָךְ, וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ ה' צְבָאוֹת עַל עתידה של מִצְרָיִם.

• נוֹאֲלוּ, ניטפשו שָׂרֵי צֹעַן, ואין בידם פתרונות. נִשְּׁאוּ, הוסתו, פותו שָׂרֵי נֹף, עיר ידועה נוספת במצרים. במקום לסייע למצרים — הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ, הקצינים הממונים על שבטי מצרים.

• ה' מָסַךְ, שפך בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים, תעתועים, וְאותם קצינים הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ, החכמה שהמצרים מייחסים לעצמם תיעלם, ובמקומה יפלו המצרים שוב ושוב בטעויותיהם הקודמות כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ, כשיכור השב ומדשדש בקיאו.

• וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב, מעשה בעל התחלה וסוף, מעשה מתוכנן ובעל קיום. כִּפָּה, צמרת עץ, וְאַגְמוֹן, גומא הצומח באגם.

• בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה איש המלחמה ב מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים. הלוחמים יפחדו מן המפלה המתחוללת כנשים. וְחָרַד וּפָחַד העם מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו.

• וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא, לאימה וזוועה. כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ, את שם יהודה אֵלָיו — יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת מחשבתו הקשה אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו — על מצרים.

• בַּיּוֹם הַהוּא, שבו מצרים תתמוטט, יחולו בה שינויים רבים — יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה' צְבָאוֹת, אנשי הערים הללו ידברו עברית ויאמינו באלוהי ישראל כי ישראל יהיו השליטים והמשפיעים, ואף יתיישבו בערים אלו. עִיר הַהֶרֶס, החרס, השמש יֵאָמֵר לְאֶחָת, תיקרא אחת מהן. ואכן הייתה במצרים עיר שכונתה כך.

• בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה' בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ, לַה'.

• וְהָיָה אותו מבנה, או: הדבר שייאמר בסמוך לְאוֹת וּלְעֵד לַה' צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; כִּי יִצְעֲקוּ אֶל ה' מִפְּנֵי לֹחֲצִים, אויבים, וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב, אדם גדול, או: אדם שיריב את ריבם וְהִצִּילָם.

• וְנוֹדַע ה' לְמִצְרַיִם, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא, וְעָבְדוּ לו ב זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ.

• וְנָגַף, יכה ה' אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא, מכות חוזרות ונשנות לשם תיקון, לא מכה ניצחת. וְשָׁבוּ עַד ה', וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם.

• בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה, דרך מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה, לאשור וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר, וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר.

• בַּיּוֹם הַהוּא, לאחר שיכבשו האשורים את מצרים, ולאחר שמצרים ואשור יקבלו עליהם את עול מלכות ה', יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר, ישראל ושתי הממלכות הללו ייחשבו לקבוצה בת שלושה כוחות, להיות בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

• אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל. בעולם שיתחדש אז, ישכון שלום בין שלוש הממלכות.