ישעיהו-פרק-22

ביאורים

• מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן, כינוי סמלי לירושלים, שהייתה מקום השראה לחזיונות — ביניהם גם חזיונות קשים – מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת?! כדי לזהות אויבים קרבים, או: כדי לחגוג את משתאותייך שם, שכן הגגות מרווחים יותר מן הבתים.

• תְּשֻׁאוֹת, קולות עיר מְלֵאָה, עִיר הוֹמִיָּה, קִרְיָה עַלִּיזָה, מלאת התרחשויות והמולה. עד עתה חֲלָלַיִךְ לֹא היו חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. ייתכן שהנביא רומז לפגיעות בנפש מתוך הוללות ושכרות.

• כָּל קְצִינַיִךְ, קציני צבאך נָדְדוּ, נסו יַחַד, מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ, כביכול כבולים ואסורים ואינם מסוגלים לירות בקשת. כָּל נִמְצָאַיִךְ, הנמצאים בתוכך אֻסְּרוּ, כאילו הוסגרו לאויב יַחְדָּו, ל מֵרָחוֹק בָּרָחוּ הקצינים עושי המלחמה.

• עַל כֵּן אָמַרְתִּי: שְׁעוּ, פנו מִנִּי, ממני ו אֲמָרֵר בַּבֶּכִי. אַל תָּאִיצוּ, תדחקו לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד, אסון בַּת עַמִּי.

• כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה, תבוסה וּמְבוּכָה לַה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בְּגֵי חִזָּיוֹן. כיוון שבמשך מאות שנים ירושלים הייתה במצור פעמים בודדות בלבד, ולא הייתה רגילה בהכנות למלחמה, היא תמצא עצמה בערבוביה ובטירוף מערכות. האויב מְקַרְקַר קִר, מקעקע קירות. הורס חומות, או: קול המהומה כמו שובר קירות, וְשׁוֹעַ, שועה, פונה אֶל הָהָר, כדי להיערך למתקפה.

• וביניהם עֵילָם, שבניו היו בעיקר קשתים, נָשָׂא אַשְׁפָּה, כלי חצים. בְּרֶכֶב אָדָם ישנם פָּרָשִׁים, וְקִיר, שם עַם צפוני, עֵרָה מָגֵן, שלף מגיניו , או: בנה דָּייק מול החומה.

• וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ, העמקים המובחרים שלך, ירושלים, מָלְאוּ רָכֶב, רכבי מלחמה, וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ, שמו פניהם הַשָּׁעְרָה, אל שער העיר כדי להתכונן לקרב.

• וַיְגַל אֵת מָסַךְ, הסיר את הכיסוי שמעל ממלכת יְהוּדָה. לאחר שנים רבות שבהן לא נדרשה יהודה לבחון את יכולתה הצבאית, הגיעה הזמן שבו היא תיחשף ותוערך. וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר, מחסן הנשק המרכזי, שנקרא בית יער הלבנון, לבדקו.

• וְאֵת בְּקִיעֵי, סדקי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם אתם, הבודקים את החומות, כִּי רָבּוּ. מתברר שיש בחומותיה בקיעים רבים, וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה להכניסם אל תוך העיר.

• וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם, וַתִּתְצוּ, שברתם את הַבָּתִּים על מנת להשתמש באבניהם כדי לְבַצֵּר את הַחוֹמָה ולמלא את הבקיעים שהתגלעו בה.

• וּמִקְוָה, מקוֶה מים עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם, כמו בערים אחרות, נבנתה בירושלים חומה כפולה, לפחות בחלקה, ובין החומות יצרו מאגר לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה. את כל ההכנות הללו ביצעתם לקראת המצור, וְעם כל הפעלתנות הרבה בביצור העיר, לֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ של העיר, וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק, מקדם לֹא רְאִיתֶם.

• וַיִּקְרָא ה' אֳלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק, ביטויי אבל שונים. הימים קשים. סכנה גדולה מרחפת על ירושלים, ונראה כי נשקף סופה של הממלכה.

• וְהִנֵּה בניגוד למתבקש — שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בעיר, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן. התגובה כלפי הנסיבות הקשות היא — אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת.

• וְנִגְלָה הדבר בְאָזְנָי, אומר ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה, של האדישות והאטימות לָכֶם עַד תְּמֻתוּן, אָמַר ה' אֳלֹהִים צְבָאוֹת.אל המשא על ירושלים הנתונה תחת איום אויב, צמודה נבואה המכוונת לאדם מסוים; שבנא , שהיה הממונה על בית המלוכה, ייפול ממעמדו הרם. מעשיו של האיש אינם מפורטים בנבואה זו, אך משתמע ממנה כי הואשם בבגידה. חכמים אמרו ששבנא ניסה להגיע להסכם כניעה בפני מלך אשור, ואולי אף חשב לתפוס את מקומו של חזקיהו המלך. תחת תכניותיו של שבנא להיקבר בעיר בקבורת מלכים, מנבא לו ישעיהו כי יושלך מארצו וימות בגולה. הכבוד שייחל לו ייהפך לקלון, תחת הקלון שרצה להמיט על בית אדוניו.

• כֹּה אָמַר ה' אֳלֹהִים צְבָאוֹת: לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן, הממונה הַזֶּה, עַל, אל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת. אין זה הממונה על צורכי בית המלך בלבד אלא מעין ראש ממשלה. :

• מַה לְּךָ פֹה, וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר?! בין שאר עיסוקיו טרח שבנא להכין מקום קבורה שיהלום את מעמדו המכובד. חֹצְבִי, חוצב ב מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי, חוקק בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. בהכנת מקום קבורה מפואר לעצמו הצהיר שבנא שאף על פי שאין הוא המלך, על פיו יישק כל דבר.

• הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר, טלטלה עצומה, וְעֹטְךָ עָטֹה, ועוטף אותך כאבל וכצרוע.

• צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, יצרור ויגלגל אותך כ כַּדּוּר משחק הנבעט ממקומו אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם, אל ממלכת אשור הגדולה. שָׁמָּה תָמוּת, וְשָׁמָּה יושלכו מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ, שהן קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ.

• וַהֲדַפְתִּיךָ, אדחה אותך מִמַּצָּבֶךָ, מהמקום שבו אתה ניצב, וּמִמַּעֲמָדְךָ, וממקום עמידתך יֶהֶרְסֶךָ, תיפול ותישבר.

• וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי, לְאֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ למלא את מקומך.

• וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ, וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ. בגדי השרד שלך יעברו אליו. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ, וְהָיָה לְאָב, ראש עדה, מדריך לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה. הוא, לעומתך, יהא נאמן ומסור לעם. הוא לא יבגוד ולא ידאג לטובת עצמו.

• וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ כדרך השרים הממונים על בית המלך, הנושאים מפתח גדול על שכמם. וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר, וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ. הוא יהיה האחראי הבלעדי.

• וּתְקַעְתִּיו כ יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, חזק, שהיתד תיאחז בו היטב, וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו. משפחתו תתכבד בו.

• וְתָלוּ עָלָיו את כֹּל כְּבוֹד בֵּית אָבִיו, את הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת, הבנים והבנות, כֹּל כְּלֵי הַקָּטָן, הכלים הקטנים. מִכְּלֵי הָאַגָּנוֹת, כלי חרס הדומים לספלים, וְעַד כָּל כְּלֵי הַנְּבָלִים, כלי חרס המשמשים בעיקר לנוזלים. אולם, גם מחליפו של שבנא אשר יחוש יציבות במשרתו — סופו ליפול.

• בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, תָּמוּשׁ, תזוז ותיעקר הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה. וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ, כל כלי החרס התלויים בה, ייהרסו לחלוטין. כִּי ה' דִּבֵּר.