ישעיהו-פרק-23

ביאורים

• מַשָּׂא צֹר.הֵילִילוּ, יללו אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, הסוחרות בצור כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת, ביתן של האניות, נמל צור, חדל מִבּוֹא, שוב אי אפשר לבוא אליו. מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה השודד לָמוֹ, להם — לבני צור, או: דבר האסון נודע לאניות מארץ הכתים. כתים גלו בני צור.

• דֹּמּוּ, שתקו, יֹשְׁבֵי אִי, צור. סֹחֵר צִידוֹן, עיר נמל הסמוכה לצור והכפופה לה, אַתּ, ש עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ,

• וּבְמַיִם רַבִּים, דרך הים היה מגיע זֶרַע מ שִׁחֹר, הנילוס. קְצִיר, יבול יְאוֹר מצרים, תְּבוּאָתָהּ, התבואה שסופקה לצור. וַתְּהִי צור סְחַר גּוֹיִם.

• בּוֹשִׁי, צִידוֹן, כִּי אָמַר גער בך כביכול יָם, מָעוֹז הַיָּם דיבר לֵאמֹר: לֹא חַלְתִּי, סבלתי מצירי לידה, וְלֹא יָלַדְתִּי, וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים, ולא רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת. הים מתכחש כביכול לבני טיפוחיו, למי שכל כוחם בא ממנו. צור וצידון יתרוקנו כלא היו.

• כַּאֲשֶׁר יבוא ה שֵׁמַע, השמועה לְמִצְרָיִם — יָחִילוּ, ירעדו כְּהגיע שֵׁמַע צֹר. לצור היו הגנות טבעיות וגם ביצורים מלאכותיים, וכאשר היא נכבשה היה ברור כי האויב הצפוני ימשיך למצרים, ודבר לא יעצור בעדו.

• עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה, לתרשיש, הֵילִילוּ, יללו, יֹשְׁבֵי אִי מפני חורבנו.

• הֲזֹאת לָכֶם, צור ה עַלִּיזָה עוד מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ, צור השוקקת חיים מאז ומעולם?! יֹבִלוּהָ עתה רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר. אנשיה נאלצים להרחיק נדוד ממנה כגֵרים.

• מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה, המוכתרת בעושר וכבוד, אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים, כִּנְעָנֶיהָ, רוכליה, נִכְבַּדֵּי אָרֶץ?! הן בשל עצמתה של צור, הן מכיוון שעיר סחר כזאת מעוניינת להיות ניטרלית, איש לא האמין שהיא תיפול.

• – ה' צְבָאוֹת יְעָצָהּ, לְחַלֵּל גְּאוֹן להשפיל את גאוותו של כָּל צְבִי, המתהדר, לְהָקֵל, לבזות את כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.

• עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר, את יכולה לעבור את ארצך בשטף כנהר, בַּת תַּרְשִׁישׁ, משום ש אֵין מֵזַח, המיועד להגן על הנמל, עוֹד. המדינה חסרת הגנה ופרוצה לחלוטין.

• יָדוֹ נָטָה ה' עַל הַיָּם, הִרְגִּיז, עורר מרבצן מַמְלָכוֹת. ה' צִוָּה אֶל, גזר על כְּנַעַן לַשְׁמִד, שיושמדו מָעֻזְנֶיהָ, מעוזיה. צור מכונה כאן 'כנען' לא רק על שום היותה עיר מסחר אלא מפני שמוצא תושביה מעמי כנען.

• וַיֹּאמֶר: לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז, הַמְעֻשָּׁקָה, עשוקה, גזולה, בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן.כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִי. עליכם, הצידונים, לנדוד לארץ הכיתים, רומא ואולי גם שאר איים רחוקים. גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ. לא תמצאי מנוחה, שכן האויבים יוסיפו וירדפו אותך.

• הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, הבבלים, מחריבי צור, זֶה הָעָם לֹא הָיָה עם של ממש עד כה. אַשּׁוּר יְסָדָהּ, הפכה בבל לְצִיִּים, למקומות שוממים. הֵקִימוּ הבבלים את בַחוּנָיו, מגדליו. עֹרְרוּ, ערערו את אַרְמְנוֹתֶיהָ של צור, ובסופו של דבר — שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה, למפולת. הנביא שב לדבריו הראשונים:

• הֵילִילוּ, יללו, אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן. עיר הנמל הגדולה שבה בטחתן נשדדה ואבדה.

• וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְנִשְׁכַּחַת צֹר, תהא שכוחה ועזובה שִׁבְעִים שָׁנָה, כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד. כימי מלכות אחת. מלכות בבל בשלוותה ותפארתה ארכה כשבעים שנה, ובימיה העיר תתאושש. מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה. היא תיאלץ לחזר על הפתחים לבקש צרכיה, כזונה השרה כדי לפתות. הנביא לועג לצור העלובה והשכוחה:

• קְחִי כִנּוֹר, סֹבִּי עִיר, זוֹנָה נִשְׁכָּחָה, הֵיטִיבִי נַגֵּן, הַרְבִּי שִׁיר, לְמַעַן תִּזָּכֵרִי.

• וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד ה' אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה. הביטוי הצפוי, 'ושבה לאיתנה', מומר במשחק מלים לעגני. מסחרה מדומה לאתנן הזונה. וְזָנְתָה שוב אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. לאחר שהייתה נשכחת, תשוב ותיכונן צור כעיר מסחר.

• וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה', יבואו ימים שבהם כל סחורותיה של צור יוקדשו לה'. לֹא יֵאָצֵר, לא ישמרו אותן באוצרות וְלֹא יֵחָסֵן, לא יינתנו במחסן. כִּי לצדיקים והישרים והלומדים ה יֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ, הם שייהנו מכספה של העיר, והוא יהיה להם לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק, לִכְסוּת יקרה.