ישעיהו-פרק-34

ביאורים

• קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ, תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ, תולדותיה, יצורי תבל.

• כִּי קֶצֶף, כעס לַה' עַל כָּל הַגּוֹיִם, וְחֵמָה, כעס עַל כָּל צְבָאָם. לכן הֶחֱרִימָם, המיתם, נְתָנָם לַטָּבַח, להרג.

• וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ, וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם, סירחונם כי יהיו מושלכים על פני האדמה ללא קבורה. וְנָמַסּוּ הָרִים מרוב דָּמָם.בשמים ייראו אותות .

• וְנָמַקּוּ, ירקבו כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ, ייגָּללו, כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם. השמים מדומים לספר הכתוב, הנסגר עתה, שכן אותיותיו מתפוררות. וְכָל צְבָאָם של השמים יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת, פגה המתייבשת ונופלת מעץ ה תְּאֵנָה. אותות השמים הללו רומזים לפעולת ה' בארץ, או שהם דימוי המבטא את חווייתם של יושבי הארץ.

• כִּי, כאשר רִוְּתָה, שתתה לרוויה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, הִנֵּה עתה עַל ארץ אֱדוֹם תֵּרֵד החרב הזו, וְעַל עַם חֶרְמִי, העם שהרגתי מפני האיבה לְשם עשיית מִשְׁפָּט.

• חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם, הֻדַּשְׁנָה, שָׂבעה מֵחֵלֶב, משומן, מִדַּם כָּרִים, כבשים שמנים וְעַתּוּדִים, תיישים, זכרי העזים הבוגרים, מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים, זכרי הכבשים הבוגרים. בהמות אלה מסמלות את מנהיגי אדום. כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה, עיר חשובה באדום, וְטֶבַח גָּדוֹל לו בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.

• וְיָרְדוּ רְאֵמִים, חיות בר גדולות ומקרינות, אולי תאואים, שגודלם כפרים אך הם פראיים יותר, לטבח עִמָּם, וּפָרִים עִם אַבִּירִים, בקר חזק. מיני בקר אלה מייצגים את השרים או המלכים שיפלו עם המנהיגים הזוטרים, שנמשלו לצאן. וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם, וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן. הדם הרב שיישפך והשומן שיצא בזמן ההרג, ידשנו את האדמה.

• כִּי אז יבוא יוֹם נָקָם לַה', ו שְׁנַת שִׁלּוּמִים לפרוע מאדום את רִיב צִיּוֹן.

• וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת, וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית, וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה.

• לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה האש הזו, לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ. מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב ארץ אדום, לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.

• וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד, עופות בר מובהקים השוכנים רק במקומות ריקים מבני אדם. וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ. כאשר תישום הארץ בעקבות הריגת תושביה, לא יימצאו בה אלא עופות אלה. וְנָטָה עָלֶיהָ קַו המידה העשוי תֹהוּ וְאַבְנֵי בניין של בֹהוּ. ארץ אדום תחרב ותתרוקן.

• חֹרֶיהָ, חשוביה ואציליה , גם אם ישרדו — יהיו נטולי שלטון, וְאֵין שָׁם מְלוּכָה אשר יִקְרָאוּ, יכריזו עליה, או: יאספו בשמה את העם, וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס. הנהגת המדינה תיעלם.

• וְעָלְתָה ב אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים, מיני קוצים, קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ, מיני עשבי בר קוצניים, יצמחו בְּמִבְצָרֶיהָ. וְהָיְתָה נְוֵה, מקום מנוחה, מעון ל תַנִּים, חָצִיר — חצר לִבְנוֹת יַעֲנָה, דורס לילי כלשהו.

• וּפָגְשׁוּ צִיִּים, בעלי חיים מדבריים, אֶת אִיִּים, חתולי בר. ייתכן שזהו שמם המקורי של החתולים, המרמז על הקולות שהם משמיעים. וְשָׂעִיר, עוף לילי עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא, אַךְ, אכן שָׁם הִרְגִּיעָה, רגעה, שקטה לִּילִית, עוף לילי, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.

• שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז, ככל הנראה היא הקיפוד שנזכרה מקודם. וַתְּמַלֵּט, הצילה עצמה או הטילה ביציה, וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ של הארץ, בצל החורבות. אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת, שם ציפור אִשָּׁה עם רְעוּתָהּ בדרך נדודיהן.

• דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה', התבוננו בתורה ולמדו, וּקְרָאוּ, ותיווכחו שאף אַחַת מֵהֵנָּה — מהקללות או מהנבואות הכתובות כאן לֹא נֶעְדָּרָה. אִשָּׁה רְעוּתָהּ, אף אחת מהן לֹא פָקָדוּ, נפקדה, חסרה. כל הנבואות הללו יתקיימו, עד הפרט האחרון. כִּי פִי ה' הוּא צִוָּה, וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן — את כל החיות הללו,

• וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל, לחלק בין בעלי החיים הללו את השטח, וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה, חילקה לָהֶם את הארץ בַּקָּו, באמצעות כלי מדידה. עַד עוֹלָם החיות יִירָשׁוּהָ, לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ.