ישעיהו-פרק-61

ביאורים

• רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלָי להתנבא את הדברים הבאים. לא נשלחתי להזהיר באמצעות הנבואות הללו או לגלות את המאורעות העתידים להתרחש, אלא – יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר, להביא בשורה ל עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, תיאור פיוטי לחילוץ הסובלים מדיכאונם ולריפויים, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, לטעת בהם את תקוות החופש, וְלקרוא לַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ, פתיחה והתעוררות מלחץ מעיק.

• לִקְרֹא, להודיע מראש שתבוא שְׁנַת רָצוֹן לַה', שנה שה' יופיע ויבטא בה רוח של פיוס, מצד אחד; ומצד אחר, יוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ. נחמת ציון תכלול גם את נקמת ישראל מאויביהם, וכפי שיפורט בהמשך. לְנַחֵם כָּל ה אֲבֵלִים באבל הלאומי של חורבן ירושלים וגלות ישראל,

• לָשׂוּם, לשים דבר לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן – לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר. באבל או בנסיבות קשות אחרות, נהגו לשים אפר או עפר על הראש. ביטויי האבל של אבלי ציון יוחלפו בבגד, כובע או תכשיט מפואר. כמו כן, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, ביטוי ציורי לשמן שסכים בו בשעת שמחה לשם תענוג, יינתן להם תַּחַת אֵבֶל, ו מַעֲטֵה, כסות תְהִלָּה, הילה תבוא תַּחַת רוּחַ כֵּהָה, קודרת או חלשה. במקום הלוך רוח עכור, המתמקד בפן האפל של החיים, יהיו בני ציון מעוטפים בזוהר ובהלל, שיעניקו להם כבוד וגדולה. וְאז קֹרָא לָהֶם, הם ייקראו: אֵילֵי, עמודים או קורות של הַצֶּדֶק. בני ציון יהיו דוגמאות חיות לצדק ויציבות, וייקראו גם מַטַּע ה' לְהִתְפָּאֵר.

• וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם, שהיו חרבות זה זמן רב, שֹׁמְמוֹת של ה רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ. וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב, ערים חרבות שֹׁמְמוֹת שמ דּוֹר וָדוֹר, מדורות רבים. באותה עת לא רק תשתחררו מעולכם ותהפכו לבני חורין; אלא תזכו גם במעמד הראוי לכם:

• וְעָמְדוּ מעצמם עמים זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר יהיו אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם. הם יטפלו בחקלאות שלכם. הדבר לא יקרה כתוצאה משליטתכם בגויים, אלא מכוח ההכרה העולמית במעמדכם ובתפקידכם:

• וְאַתֶּם – העם כולו, כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם. בזמן ששאר עמי העולם יעסקו במלאכת השדה למען עצמם ולמענכם, אתם תתפנו לעבוד את ה' לטובת האנושות כולה. על כן חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ, תיהנו מפרי כוחם של הגויים, מרכושם, וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ, תתאמרו , תתפארו. כיוון שתגיעו אל המעמד העליון בעולם, כל כבוד ומעלה יתרה שיזכו בהם אחרים, יבואו אליכם ביתר שאת.

• תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה, במקום הבושה הכפולה שהייתה מנת חלקכם בעבר בעיני אחרים ובעיני עצמכם, ובמקום ה כְלִמָּה אשר הגויים יָרֹנּוּ, ישירו ב חֶלְקָם של ישראל, תחת הבושה וההשפלה שנחלתם מן הגויים בדיבוריהם ובשירים אשר חיברו – לָכֵן בְּאַרְצָם של רודפי ישראל ושונאיו מִשְׁנֶה, חלק כפול יִירָשׁוּ, יקבלו ישראל, ו שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם.

• כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט, שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה, בעוולה. במשך הדורות היו ישראל גזולים ועשוקים ללא משפט, ולעתיד לבוא ה' יתקן זאת. וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם, שכר עבודתם בֶּאֱמֶת, וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם.

• וְנוֹדַע, יתפרסם בַּגּוֹיִם זַרְעָם, לא רק השתייכותם לעם ישראל תיוודע, אלא גם שמם יצא לתהילה. וְצֶאֱצָאֵיהֶם יהיו ניכרים כדמויות בולטות ונערצות בְּתוֹךְ הָעַמִּים, כך ש כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. בכל מקום שהם שם, יהיה בולט שהם ברוכים משאר העמים. כמענה על בשורת הניחומים הקודמת מתחילה כאן נבואה המדברת בשם ישראל:

• שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, אשמח בַּה', בבוא הגאולה, תָּגֵל, תשמח נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע, ישועה, מְעִיל צְדָקָה, תוקף והצלחה יְעָטָנִי, יעטוף אותי. כֶּחָתָן אשר יְכַהֵן פְּאֵר, כמו חתן שבגדיו מפוארים כבגדי שרד, והוא עומד בראש המסובים, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, לבושה בתכשיטיה ובבגדי כלולותיה, כך אשמח ואתהדר בכבוד שיעטר אותי בזמן הישועה.

• כִּי כָאָרֶץ אשר תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה וכמו גינה אשר זֵרוּעֶיהָ, זרעיה תַצְמִיחַ – כֵּן ה' אֱלֹהִים יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה, הצלחה ואורה נֶגֶד לעיני כָּל הַגּוֹיִם. הגאולה מדומה לצמח המבצבץ לפתע מזרע שנרקב באדמה. כשם שבמוקדם או במאוחר תוציא הארץ צמחים, והגינה תצמיח את הזרעים הטמונים באדמתה מכבר, אף בעם ישראל, שבהווה הוא מושפל לארץ, אפשרות הגאולה כבר חבויה בתוכו, ובבוא העת היא תתגלה מול כל העמים.