ישעיהו-פרק-64
ספר
מקבץ
ביאורים
-
כִּקְדֹחַ אֵשׁ, כמו שאש קודחת ב הֲמָסִים, דברים הנמסים, וכמו מַיִם אשר תִּבְעֶה, תבעבע בהם, תרתיח ה אֵשׁ. כשם שהאש פועלת את פעולתה בעצמים השונים, כך גם פעולתך הייתה ניכרת בעולם, אילוּ ירדת אליו לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ. מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ, היו חרדים.
-
בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת-לֹא-נְקַוֶּה, מעשים מאיימים מעבר למה שנוכל לצפות, כפי ש יָרַדְתָּ בעבר – מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.
-
וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ הגויים, ו לֹא הֶאֱזִינוּ נוראות כאלה. עַיִן לֹא רָאָתָה, אֱלֹהִים, זוּלָתְךָ, מל בד עינך שלך את אשר יַעֲשֶׂה ה' למי ש מְחַכֵּה לוֹ. כוח ה' שיתגלה בעולם בוודאי יחולל שינוי קיצוני, אבל אין אנו יכולים לשוות בנפשנו כיצד ייראו פני הדברים.
-
פָּגַעְתָּ, פגשת אֶת, היית קרוב ל שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק, עושי הצדק בשמחה ש בִדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ, בהיותך חפץ בצדק. מנגד, הֵן כאשר אַתָּה קָצַפְתָּ, כעסת והסתרת פניך – וַנֶּחֱטָא, הפכנו פגומים, חסרים. ועם זאת בָּהֶם – באותם הפגמים עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ. ברצונך תוכל להפוך את הפגמים לישועת העולם, או: בדרכיך שמאז ומעולם ניוושע. אנחנו תלויים בך לחלוטין – ברצונך אתה מתקרב אלינו, וברצונך – מתרחק. דברי וידוי ותשובה:
-
וַנְּהִי כַטָּמֵא, כמו טמאים כֻּלָּנוּ, וּכְבֶגֶד עִדִּים, סמרטוט בלוי ומוכתם כָּל צִדְקֹתֵינוּ. כתוצאה מכך, וַנָּבֶל, נובלים כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ, ועל כן עֲוֹנֵנוּ, חטאינו כָּרוּחַ הנושאת עלים שנבלו, יִשָּׂאֻנוּ ממקום למקום.
-
וְאֵין אחד ה קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, אין מִתְעוֹרֵר, מתגבר לְהַחֲזִיק בָּךְ. מצד אחד, הדבר נובע מחטאי האדם, ומצד אחר – כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ, מאתנו. כאשר אינך מגלה את עצמך, קשה לנו להתקרב אליך. וַתְּמוּגֵנוּ, המסת והכנעת אותנו, והרי אנחנו מסורים בְּיַד עֲוֹנֵנוּ.ותחינה:
-
וְעַתָּה ה' אָבִינוּ, מולידנו, מקורנו אָתָּה. אם אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר, האדמה המשמשת לעשיית כלים, וְאַתָּה הוא יֹצְרֵנוּ, המעבד את החומר כרצונך, והרי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. על כן אנו מתחננים אליך:
-
אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן. הֵן הַבֶּט נָא, אף על פי שיש בנו עוונות ופגמים שפלים, בסופו של דבר, עַמְּךָ כֻלָּנוּ.
-
עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר בעת חורבן הבית. ויתרה מזו, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה.
-
בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ בו, הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה, לחורבן.
-
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק, ה', תֶּחֱשֶׁה, תחריש וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד?! כיצד יכול אתה לראות את אבדנם של עיר הקודש והמקדש, להתאפק ולא להיענות לתחנונינו ולתפילתנו?!
פסוקים
-
כקדח אש המסים מים תבעה־אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו
-
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו
-
ומעולם לא־שמעו לא האזינו עין לא־ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה־לו
-
פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע
-
ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל־צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו
-
ואין־קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי־הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד־עוננו
-
ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו
-
אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו
-
ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה
-
בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל־מחמדינו היה לחרבה
-
העל־אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד־מאד
פסוקים מנוקד
-
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה־אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ׃
-
בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ׃
-
וּמֵעוֹלָם לֹא־שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לוֹ׃
-
פָּגַעְתָּ אֶת־שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן־אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ׃
-
וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֺנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ׃
-
וְאֵין־קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי־הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד־עֲוֺנֵנוּ׃
-
וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃
-
אַל־תִּקְצֹף יְהוָה עַד־מְאֹד וְאַל־לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן הֵן הַבֶּט־נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃
-
עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה׃
-
בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה׃
-
הַעַל־אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד־מְאֹד׃
מקומות
-
ירושלים
ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.