ירמיהו-פרק-18

ביאורים

• הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר׃

• קוּם וְְיָרַדְְְתָּ אל בֵּית הַיּוֹצֵר, אומן היוצר כלי חרס מן החמר, וְְשָׁמָּה אַשְְְׁמִיעֲךָ אֶת־דְְּבָרָי. ההתבוננות במעשה היוצר תהיה הבסיס לדברי הנבואה.

• וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר, וְְהִנֵּה־הוּא עֹשֶׂה מְְלָאכָה עַל־הָאָָבְְְנָיִם, משטח אבן עגול שעליו מעצבים את הכלי תוך כדי סיבובו.

• וְְנִשְְְׁחַת, התקלקל הַכְְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר, באדמה שממנה הוא נעשה בְְּיַד הַיּוֹצֵר, וְְאז לש מחדש את החומר לעיסה גולמית, שָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְְּלִי אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת לפי טעמו.

• וַיְְְהִי דְְבַר ה' אֵלַי לֵאמוֹר׃

• הֲאם כַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא־אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, לנהוג אִתכם בֵּית יִשְְְׂרָאֵל, נְְאֻם־ה'?! הִנֵּה, הרי כַחֹמֶר בְְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן־אַתֶּם בְְּיָדִי, בֵּית יִשְְְׂרָאֵל. אתם מעוצבים לפי רצוני. בידי להרוס צורה אחת ולעצב אחרת תחתיה. והנמשל:

• רֶגַע, בזמן קצר מאוד אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי, אגזור על עַם וְְעַל־מַמְְְלָכָה דברים קשים – לִנְְְתוֹשׁ, לעקור נטוע וְְלִנְְְתוֹץ, לשבור וּלְְְהַאֲבִיד,

• וְְכאשר שָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ, אותו גוי אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתִּי עָלָיו רעה – וְְנִחַמְְְתִּי עַל, אחזור בי מן הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְְְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ, והפורענות שרציתי להביא עליו לא תבוא.

• וכן בצד ההפוך – רֶגַע אֲדַבֵּר ביני לבין עצמי עַל־גּוֹי וְְעַל־מַמְְְלָכָה לִבְְְנוֹת וְְלִנְְְטוֹעַ,

• וְְעָשָׂה העם ההוא את הָרַע בְְּעֵינַי לְְבִלְְְתִּי שְְׁמֹעַ בְְּקוֹלִי – וְְנִחַמְְְתִּי עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְְְתִּי לְְהֵיטִיב אוֹתוֹ.

• וְְעַתָּה אֱמָָר־נָא אֶל־אִישׁ יְְהוּדָה וְְעַל־יוֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה': הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר, מתכנן, עֲלֵיכֶם רָעָה וְְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה לא טובה בגלל חטאיכם. שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְְְכּוֹ הָרָעָה, וְְהֵיטִיבוּ דַרְְְכֵיכֶם וּמַעַלְְלֵיכֶם. אם תשנו אתם את דרככם אשנה גם אני את גזרתי.

• וְְאָמְְרוּ נוֹאָשׁ, ואמרו בייאושם: אל תצפה שנשתנה, כִּי־אַחֲרֵי מַחְְְשְְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְְְ, וְְאִישׁ כפי שְְׁרִרוּת לִבּוֹ־הָרָע נַעֲשֶׂה. הם כנראה אינם מאמינים שמעשיהם ישפיעו על השתלשלות המאורעות.

• לָכֵן, כֹּה אָמַר ה': שַׁאֲלוּ־נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה – שַׁעֲרֻרִת, שערורייה, נבלה עָשְְׂתָה מְְאֹד בְְּתוּלַת יִשְְְׂרָאֵל, מעשים מגונים המוציאים לה שם רע.

• הֲאם יַעֲזֹב אדם כלשהו את המים הנובעים מִצּוּר שָׂדַי, מסלעים שבקרבת השדות, את מי שֶׁלֶג ה לְְבָנוֹן?! הרי המים מביאים חיים וברכה לשדות. ה אִם־יִנָּתְְשׁוּ, ייעזבו מַיִם זָרִים, מנותקים ממגע יד אדם, או: זורמים קָרִים, מי שלגים, או: הבוקעים ממעמקי האדמה, נוֹזְְלִים?!

• כִּי־שְְׁכֵחֻנִי עַמִּי, לאלילי ה שָּׁוְְְא יְְקַטֵּרוּ, מקריבים קרבנות. וַיַּכְְְשִׁלוּם האלילים בְְּדַרְְְכֵיהֶם הרעות, לעזוב שְְׁבִילֵי עוֹלָם, דרכים שהיו מתוקנות להם מאז ומקדם, כדי לָלֶכֶת ב נְְתִיבוֹת של דֶּרֶךְְְ לֹא סְְלוּלָה.

• לָשׂוּם אַרְְְצָם לְְשַׁמָּה, לשממה ל שְְׁרִיקוֹת עוֹלָם, הכול ישרקו עליה מהשתאות. כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם, ישתומם וְְיָנִיד בְְּרֹאשׁוֹ בפליאה או בכאב.

• כְְּרוּחַ־קָדִים, רוח מזרחית סוערת שהופכת את הנקרה בדרכה, כך אֲפִיצֵם לִפְְְנֵי אוֹיֵב. עֹרֶף וְְלֹא־פָנִים אֶרְְְאֵם, אראה רק את עורפם. כלומר הם יינגפו ויברחו בְְּיוֹם אֵידָם, שברם. עד כאן דבריו הקשים של הנביא.

• וַיֹּאמְְרוּ אנשים ביהודה : לְְכוּ וְְנַחְְְשְְׁבָה עַל־יִרְְְמְְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת, נתכנן לפעול כנגדו שהרי אין הוא חיוני לנו – כִּי לֹא־תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְְעֵצָה מֵחָכָם וְְדָבָר מִנָּבִיא. תמיד יהיו בקרבנו כהן שיְלמד תורה, חכם שיעניק עצה ונביא שידבר. ירמיהו אינו אלא מכשול ומטרד. לכן לְְכוּ וְְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן, נלשין עליו לשלטונות, וְְאַל־נַקְְְשִׁיבָה אֶל־כָָּל־דְְּבָרָיו, לא נשים לב אל דבריו המרובים. בעקבות מזימתם ירמיהו מתפלל:

• הַקְְְשִׁיבָה, ה', אֵלָי, וּשְְְׁמַע לְְקוֹל יְְרִיבָי. שים לב לדיבוריהם.

• הַיְְשֻׁלַּם, האם ראוי לשלם תַּחַת־טוֹבָה רָעָה?! כִּי־כָרוּ, חפרו שׁוּחָה, בור לְְנַפְְְשִׁי להפיל אותי בו ולהרגני. זְְכֹר עָָמְְְדִי לְְפָנֶיךָ לְְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה. הם אינם יודעים זאת, אבל אתה זוכר כמה פעמים התפללתי לפניך בעבורם, לְְהָשִׁיב אֶת־חֲמָתְְךָ, כעסך מֵהֶם. ירמיהו הרבה להצטער בצער האומה והיה מבקש מה' שירחם על עמו ישראל, אבל העם שומעים רק את נבואותיו הקשות.

• לָכֵן תֵּן אֶת־בְְּנֵיהֶם של רודפַי הרעים לָרָעָב, וְְהַגִּרֵם, שפוך דמם עַל־יְְדֵי־חֶרֶב, וְְתִהְְְיֶנָה נְְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְְאַלְְְמָנוֹת, וְְאַנְְְשֵׁיהֶם יִהְְְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת ממחלות וכדומה, בַּחוּרֵיהֶם – מֻכֵּי־חֶרֶב בַּמִּלְְְחָמָה,

• תִּשָּׁמַע זְְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי־תָבִיא עֲלֵיהֶם גְְּדוּד אויבים פִּתְְְאֹם, כִּי־כָרוּ שׁוּחָה לְְלָָכְְְדֵנִי וּפַחִים, מלכודות טָמְְנוּ לְְרַגְְְלָי.

• וְְאַתָּה, ה', יָדַעְְְתָּ אֶת־כָָּל־עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת. גלוי לפניך שאין כוונתם ללכוד אותי בלבד, אלא הם מתכננים להרוג אותי. אַל־תְְּכַפֵּר עַל־עֲוֹנָם, וְְחַטָּאתָם מִלְְּפָנֶיךָ אַל־תֶּמְְְחִי, תמחה, וְְיִהְְְיוּ מֻכְְְשָׁלִים לְְפָנֶיךָ, בְְּעֵת אַפְְּךָ, בשעת כעסך עֲשֵׂה בָהֶם נקמות כדי להציל אותי מידיהם. ירמיהו העומד מול אנשים המבקשים לאבדו, מקלל אותם ומבקש שצרתם תבוא עליהם קודם שיגשימו את תכניותיהם הזדוניות.