ירמיהו-פרק-19

ביאורים

• כֹּה אָמַר ה': הָלֹךְְְ וְְקָנִיתָ בַקְְְבֻּק של יוֹצֵר חָרֶשׂ, קדר. וּמִזִּקְְְנֵי הָעָם וּמִזִּקְְְנֵי הַכֹּהֲנִים ילכו אתך.

• וְְיָצָאתָ אֶל־גֵּיא בֶן־הִנֹּם שמדרום-מערב לחומות ירושלים, אֲשֶׁר מול פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְְְסִית, וְְקָרָאתָ, הכרז שָּׁם אֶת־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ,

• וְְאָמַרְְְתָּ: שִׁמְְְעוּ דְְבַר־ה' מַלְְְכֵי יְְהוּדָה וְְיֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִָם. כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: הִנְְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָָּל־שֹׁמְְעָהּ תִּצַּלְְְנָה, יצלצלו אָָזְְְנָיו כמו לאחר שמיעת קול רעש חזק ופתאומי. כלומר, המאורעות יזעזעו את שומעיהם.

• יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְְְנַכְְּרוּ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה, הכניסו פולחן נכרי אל גיא בן הִנֹּם היפה שבקרבת העיר, ובכך הפכוהו למקום זר ומנוכר, וַיְְְקַטְְּרוּ־בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְְדָעוּם, הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְְְכֵי יְְהוּדָה, וּמָלְְאוּ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְְקִיִּם. בפולחן המולך משמשים העבודה הזרה והרצח זה בצד זה.

• וּבָנוּ במקום ההוא אֶת־בָּמוֹת, מבנים מוגבהים לפולחן הַבַּעַל, לִשְְְׂרֹף אֶת־בְְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל. ייתכן שהמולך לא היה אליל לעצמו, אלא כינוי לפולחן מסוים שנעשה לבעל ולאחרים, שכלל טקסי שרפה של ילדים כקרבן ממש, ולא רק באופן סמלי, פולחן אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי וְְלֹא דִבַּרְְְתִּי וְְלֹא עָלְְתָה עַל־לִבִּי.

• לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים, נְְאֻם־ה', וְְלֹא־יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת, ייתכן שהעמק נקרא 'התופת' על שם מוקדי האש והצעקות, וְְגֵיא בֶן־הִנֹּם, כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה.

• וּבַקֹּתִי, אפרוץ ואוציא, ארוקן אֶת־עֲצַת יְְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְְהִפַּלְְְתִּים בַּחֶרֶב לִפְְְנֵי אֹיְְבֵיהֶם וּבְְְיַד מְְבַקְְְשֵׁי נַפְְְשָׁם, וְְנָתַתִּי אֶת־נִבְְְלָתָם לְְמַאֲכָל לְְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְְְבֶהֱמַת הָאָרֶץ,

• וְְשַׂמְְְתִּי אֶת־הָעִיר הַזֹּאת לְְשַׁמָּה, לשממה וְְלִשְְְׁרֵקָה, לתדהמה. כֹּל ה עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם, ישתומם וְְיִשְְְׁרֹק עַל־כָָּל־מַכֹּתֶהָ –

• וְְהַאֲכַלְְְתִּים אֶת־בְְּשַׂר בְְּנֵיהֶם וְְאֵת בְְּשַׂר בְְּנֹתֵיהֶם וְְאִישׁ בְְּשַׂר־רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ, בְְּמָצוֹר וּבְְְמָצוֹק, במצוקה אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְְבֵיהֶם וּמְְְבַקְְְשֵׁי נַפְְְשָׁם.

• וְְשָׁבַרְְְתָּ את הַבַּקְְְבֻּק לְְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְְכִים אוֹתָךְְְ, אתך.

• וְְאָמַרְְְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת: כָּכָה אֶשְְְׁבֹּר אֶת־הָעָם הַזֶּה וְְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְְְׁבֹּר אדם אֶת־כְְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל לְְהֵרָפֵה, להירפא, להיתקן עוֹד, וּבְְְתֹפֶת יִקְְְבְְּרוּ את ההרוגים מֵאֵין מָקוֹם לִקְְְבּוֹר. המקום ששימש מרכז לפולחן זר, ייהפך למתחם קבורה, מאין מקום. כנראה גם עובדי האלילים ראו במתים גורמים המטמאים טקסים ומזבחות.

• כֵּן־אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה, נְְאֻם־ה', וּלְְְיוֹשְְׁבָיו, וְְלָתֵת אֶת כל הָעִיר הַזֹּאת כְְּתֹפֶת –

• וְְהָיוּ בָּתֵּי יְְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְְְכֵי יְְהוּדָה כִּמְְְקוֹם מוקדי הַתֹּפֶת הַטְְּמֵאִים. כך אעשה לְְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְְּרוּ, העלו באש קטורת או תקרובת עַל־גַּגֹּתֵיהֶם לְְכֹל צְְבָא הַשָּׁמַיִם, וְְהַסֵּךְְְ, ניסכו נְְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. התופת עתידה להיות מקום של חורבן, שממה ומוות, וכך תהיה העיר כולה. תחילה התלוו אל ירמיהו מעט אנשים שהסכימו ללכת אתו.

• וַיָּבֹא יִרְְְמְְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְְׁלָחוֹ ה' ל שָׁם לְְהִנָּבֵא, וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־ה' וַיֹּאמֶר אֶל־כָָּל־הָעָם שעמד שם :

• כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: הִנְְנִי מֵבִי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְְעַל־כָָּל־עָרֶיהָ הסמוכות לה אֵת כָָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתִּי עָלֶיהָ, כִּי הִקְְְשׁוּ יושבי הערים אֶת־עָָרְְְפָּם לְְבִלְְְתִּי שְְׁמוֹעַ אֶת־דְְּבָרָי.