ירמיהו-פרק-21

ביאורים

• הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ מֵאֵת ה', בִּשְְְׁלֹחַ אֵלָיו הַמֶּלֶךְְְ צִדְְְקִיָּהוּ את שני שריו – אֶת־פַּשְְְׁחוּר בֶּן־מַלְְְכִּיָּה, שכנראה אינו פשחור נגיד הבית, וְְאֶת־צְְפַנְְְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן, שאולי הוא מי שייזכר בהמשך כמשנה לכהן הגדול, לֵאמֹר׃

• דְְּרָָשׁ־נָא, התפלל בַעֲדֵנוּ אֶת, אל ה', שהרי אתה הוא הנביא, ואולי בכוחך לעורר רחמים, כִּי נְְבוּכַדְְְרֶאצַּר, נבוכדנאצר מֶלֶךְְְ־בָּבֶל נִלְְְחָם עָלֵינוּ. אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' אוֹתָנוּ, אִתנו כְְּכָָל־נִפְְְלְְאֹתָיו שעשה, שהרי בעבר התפלל עלינו הנביא ישעיהו, ומלך אשור הגדול חזר לארצו ולא כבש את העיר. אנו מבקשים שיקרה כך שוב, ונבוכדנאצר יַעֲלֶה, יסתלק מֵעָלֵינוּ.

• וַיֹּאמֶר יִרְְְמְְיָהוּ אֲלֵיהֶם: כֹּה תֹאמְְרֻן אֶל־צִדְְְקִיָּהוּ׃

• כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: לא נבוכדנאצר הוא שייסוב על עקביו; הִנְְנִי מֵסֵב, מסובב אֶת־כְְּלֵי הַמִּלְְְחָמָה אֲשֶׁר בְְּיֶדְְְכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְְְחָמִים בָּם עכשיו אֶת, עם מֶלֶךְְְ בָּבֶל וְְאֶת־הַכַּשְְְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחוֹמָה, כלי המלחמה הללו לא יפעלו כנגד האויבים אלא יופנו נגדכם. וְְאָסַפְְְתִּי, אכניס אוֹתָם – את הכשדים, או: את כלי המלחמה אֶל־תּוֹךְְְ הָעִיר הַזֹּאת.

• וְְנִלְְְחַמְְְתִּי אֲנִי אִתְְּכֶם, נגדכם בְְּיָד נְְטוּיָה וּבִזְְְרוֹעַ חֲזָקָה וּבְְְאַף וּבְְְחֵמָה וּבְְְקֶצֶף, בכעס גָּדוֹל,

• וְְהִכֵּיתִי אֶת־יוֹשְְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת וְְאֶת־הָאָדָם וְְאֶת־הַבְְּהֵמָה, בְְּדֶבֶר גָּדוֹל יָמֻתוּ.

• וְְאַחֲרֵי־כֵן, נְְאֻם־ה', אֶתֵּן אֶת־צִדְְְקִיָּהוּ מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה וְְאֶת־עֲבָדָיו וְְאֶת־הָעָם וְְאֶת־הַנִּשְְְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת, השרידים מִן־הַדֶּבֶר מִן־הַחֶרֶב, אולי גם מחרב המלחמות הפנימיות שבין קבוצות שונות בתוך העם וּמִן־הָרָעָב – בְְּיַד נְְבוּכַדְְְרֶאצַּר מֶלֶךְְְ־בָּבֶל וּבְְְיַד אֹיְְבֵיהֶם וּבְְְיַד מְְבַקְְְשֵׁי נַפְְְשָׁם, וְְהִכָּם נבוכדנאצר לְְפִי־חֶרֶב, לֹא־יָחוּס עֲלֵיהֶם וְְלֹא יַחְְְמֹל וְְלֹא יְְרַחֵם. השרים ביקשו ממנו שיתפלל עבורם, והוא מסביר שצפויים להם רק מפלה, חורבן ומוות.

• וְְאֶל־הָעָם הַזֶּה שבעיר תֹּאמַר: כֹּה אָמַר ה': הִנְְנִי נֹתֵן לִפְְְנֵיכֶם אֶת־דֶּרֶךְְְ הַחַיִּים וְְאֶת־דֶּרֶךְְְ הַמָּוֶת. בידכם הבחירה –

• הַיֹּשֵׁב, מי שיתעכב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר, וְְהַיּוֹצֵא מהעיר וְְנָפַל עַל, ויתמסר ביד הַכַּשְְְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם – וְְחָיָה, וְְהָיְְתָה־לּוֹ נַפְְְשׁוֹ לְְשָׁלָל. הוא ירוויח את קיום נפשו.

• כִּי־שַׂמְְְתִּי פָנַי בָּעִיר, נתתי דעתי על העיר הַזֹּאת לְְרָעָה וְְלֹא לְְטוֹבָה, נְְאֻם־ה'. בְְּיַד מֶלֶךְְְ־בָּבֶל היא תִּנָּתֵן וּשְְְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ.

• וּלְְְבֵית מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה תאמר: שִׁמְְְעוּ דְְּבַר־ה':

• בֵּית דָּוִד, כֹּה אָמַר ה': דִּינוּ לַבֹּקֶר, לפני כל דבר אחֵר מִשְְְׁפָּט, וְְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק המשתמש בכוחו או במעמדו למנוע מאחרים את המגיע להם. פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְְאֵין מְְכַבֶּה, מִפְְּנֵי רֹעַ מַעַלְְלֵיכֶם. אין זה עונש כללי או עונש הבא על מעשים שנעשו בעבר בלבד; גם כעת אתם עושים את הרע.

• הִנְְנִי אֵלַיִךְְְ, ירושלים יֹשֶׁבֶת הָעֵמֶק, הסמוכה לעמקים, יושבת צוּר הַמִּישֹׁר, על סלע הבולט מסביבותיו, נְְאֻם־ה'. אל תבטחי ביתרונותייך הטופוגרפיים, כאנשייך הָאֹמְְרִים: מִי־יֵחַת, יֵרד עָלֵינוּ, וּמִי יָבוֹא בִּמְְְעוֹנוֹתֵינוּ לפגוע בנו ?!

• וּפָקַדְְְתִּי, אגמול את רעתכם עֲלֵיכֶם כִּפְְְרִי מַעַלְְלֵיכֶם, נְְאֻם־ה', וְְהִצַּתִּי, אדליק אֵשׁ בְְּיַעְְְרָהּ, ביער הסמוך לעיר הזו, וְְאָכְְלָה האש את כָָּל־סְְבִיבֶיהָ.