ירמיהו-פרק-29

ביאורים

• וְְאֵלֶּה דִּבְְְרֵי הַסֵּפֶר, האיגרת שבה נכתבה הנבואה אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְְְמְְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְְְנֵי הַגּוֹלָה, בעלי המעמד שיצאו לגלות ונשארו בחיים, וְְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְְאֶל־הַנְְּבִיאִים וְְאֶל־כָָּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְְְלָה נְְבוּכַדְְְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה,

• אַחֲרֵי צֵאת יְְכָָנְְְיָה הַמֶּלֶךְְְ וְְהַגְְּבִירָה, אמו, ואולי אשתו וְְהַסָּרִיסִים, פקידי בית המלכות שָׂרֵי יְְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְְהֶחָרָשׁ וְְהַמַּסְְְגֵּר, אומני מלאכה, או: יועצים וחכמים, מִירוּשָׁלִָם.

• בְְּיַד אֶלְְְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְְְמַרְְְיָה בֶּן־חִלְְְקִיָּה, הנציגים הדיפלומטיים אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְְְקִיָּה מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה אֶל־נְְבוּכַדְְְנֶאצַּר מֶלֶךְְְ בָּבֶל בָּבֶלָה. כך התאפשר לירמיהו להעביר את המכתב לבני ישראל הגולים, לֵאמֹר׃

• כֹּה אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: לְְכָָל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־הִגְְְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה —

• בְְּנוּ בָתִּים ושׁבוּ ישיבת קבע, וְְנִטְְְעוּ גַנּוֹת, גנים וְְאִכְְְלוּ אֶת־פִּרְְְיָן. כדאי שתעסקו בגידולים חקלאיים לפרנסתכם ובנטיעה ארוכת טווח כי שהייתכם בבבל לא תהיה קצרה.

• קְְחוּ נָשִׁים, וְְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת, וּקְְְחוּ לִבְְְנֵיכֶם נָשִׁים, וְְאֶת־בְְּנוֹתֵיכֶם תְְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְְהן תֵלַדְְְנָה בָּנִים וּבָנוֹת, וּרְְְבוּ־שָׁם וְְאַל־תִּמְְְעָטוּ. התיישבו במקום, התרבו וחיו חיים נורמליים, שכן לפניכם גלות ממושכת. אין טעם אפוא שתחיו בציפייה לשעה שבה תחזרו.

• וְְיתר על כן, דִרְְְשׁוּ אֶת־שְְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְְְלֵיתִי אֶתְְְכֶם שָׁמָּה, וְְהִתְְְפַּלְְּלוּ בַעֲדָהּ אֶל־ה'. כעת אתם תושביה של מדינה אחרת, ועליכם להתפלל לשלומה כִּי בִשְְְׁלוֹמָהּ יִהְְְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.

• כִּי כֹה אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם, יפתו אתכם נְְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְְּקִרְְְבְְּכֶם וְְקֹסְְמֵיכֶם, וְְאַל־תִּשְְְׁמְְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְְְלְְמִים, חולמים. או: גורמים לחלום.

• כִּי בְְשֶׁקֶר הֵם נִבְְּאִים לָכֶם בִּשְְְׁמִי. לֹא שְְׁלַחְְְתִּים. נְְאֻם־ה'.

• כִּי־כֹה אָמַר ה': כִּי לְְפִי, לעת מְְלֹאת לְְבָבֶל כמעצמת נבוכדנאצר שִׁבְְְעִים שָׁנָה — אֶפְְְקֹד אֶתְְְכֶם, וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְְּבָרִי הַטּוֹב לְְהָשִׁיב אֶתְְְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה.

• כִּי אָנֹכִי יָדַעְְְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם, נְְאֻם־ה', מַחְְְשְְׁבוֹת שָׁלוֹם וְְלֹא לְְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית, שארית וְְתִקְְְוָה. אני מייעד לכם צמיחה ושגשוג.

• וּקְְְרָאתֶם אֹתִי, וַהֲלַכְְְתֶּם וְְהִתְְְפַּלַּלְְְתֶּם אֵלָי — וְְשָׁמַעְְְתִּי אֲלֵיכֶם,

• וּבִקַּשְְְׁתֶּם אֹתִי — וּמְְְצָאתֶם, כִּי תִדְְְרְְשֻׁנִי בְְּכָָל־לְְבַבְְְכֶם,

• וְְנִמְְְצֵאתִי, אמציא עצמי, אענה לָכֶם, נְְאֻם־ה'. וְְשַׁבְְְתִּי אֶת־שְְׁבוּתְְכֶם, חזרתכם למצב הראשון, וְְקִבַּצְְְתִּי אֶתְְְכֶם מִכָָּל־הַגּוֹיִם וּמִכָָּל־הַמְְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְְְתִּי, הרחקתי אֶתְְְכֶם ל שָׁם, נְְאֻם־ה', וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְְְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הִגְְְלֵיתִי אֶתְְְכֶם מִשָּׁם. עתה ההזדמנות לחזור אל ה' ולעבדו בכל לב.

• דברים אלו, כִּי אֲמַרְְְתֶּם: הֵקִים לָנוּ ה' נְְבִאִים בָּבֶלָה, והם צופים עתיד שונה וחזרה מהירה ארצה. אל תתנו להם להשלות אתכם, ראוי שתכלכלו בגולה לא רק את חייכם, אלא גם את חיי בניכם ונכדיכם אחריכם, במשך שבעים השנים הבאות.

• כִּי לעומת גורלכם הטוב, בני הגולה — כֹה אָמַר ה' אֶל־הַמֶּלֶךְְְ הַיּוֹשֵׁב אֶל, על כִּסֵּא דָוִד וְְאֶל־כָָּל־הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת, ירושלים, אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָצְְאוּ אִתְְּכֶם בַּגּוֹלָה.

• כֹּה אָמַר ה' צְְבָאוֹת עליהם : הִנְְנִי מְְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב, אֶת־הָרָעָב וְְאֶת־הַדָּבֶר, וְְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים, המקולקלות, אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְְְנָה מֵרֹעַ.

• וְְרָדַפְְְתִּי אַחֲרֵיהֶם בכל מקום שילכו, בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וּנְְְתַתִּים לְְזַעֲוָה, זוועה, חלחלה לְְכֹל מַמְְְלְְכוֹת הָאָרֶץ, לְְאָלָה, לקללה וּלְְְשַׁמָּה וְְלִשְְְׁרֵקָה, תופעה ששורקים עליה מתימהון, וּלְְְחֶרְְְפָּה בְְּכָָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הִדַּחְְְתִּים, אגרשם שָׁם. גם בני העם שנשארו בארץ יודחו לבסוף, אלא שהם לא יצאו לגלות בכבוד.

• תַּחַת אֲשֶׁר־לֹא־שָׁמְְעוּ אֶל־דְְּבָרַי, נְְאֻם־ה', אֲשֶׁר שָׁלַחְְְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְְּבִאִים הַשְְְׁכֵּם וְְשָׁלֹחַ, וְְלֹא שְְׁמַעְְְתֶּם גם אתם, נְְאֻם־ה'.

• וְְאַתֶּם שִׁמְְְעוּ דְְבַר־ה', כָָּל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־שִׁלַּחְְְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה, כי עתה ההזדמנות לתקן ולשפר. לאחר הנבואה הרחבה על העתיד להתרחש בבבל ובארץ ישראל באות נבואות המתייחסות לאנשים פרטיים שפעלו בקרב בני הגולה שבבבל:

• כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל אֶל, על אַחְְְאָב בֶּן־קוֹלָיָה וְְאֶל, על צִדְְְקִיָּהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה, הַנִּבְְּאִים לָכֶם בִּשְְְׁמִי שָׁקֶר. על נביאי השקר הללו לא ידוע דבר מלבד האמור כאן. הִנְְנִי נֹתֵן אֹתָם בְְּיַד נְְבוּכַדְְְרֶאצַּר מֶלֶךְְְ־בָּבֶל וְְהִכָּם לְְעֵינֵיכֶם

• וְְלֻקַּח מֵהֶם דוגמה ומופת ל קְְלָלָה לְְכֹל גָּלוּת יְְהוּדָה אֲשֶׁר בְְּבָבֶל לֵאמֹר, כך יאחלו המקללים זה לזה : יְְשִׂמְְךָ ה' כְְּצִדְְְקִיָּהוּ וּכְְְאֶחָב, אחאב אֲשֶׁר־קָלָם, שרף אותם מֶלֶךְְְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ. אולי לא הומתו בשרפה רגילה על המוקד, אלא כפשטות הלשון — בייסורים של קלייה אטית.

• יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְְבָלָה בְְּיִשְְְׂרָאֵל, וַיְְְנַאֲפוּ אֶת־נְְשֵׁי רֵעֵיהֶם, וַיְְְדַבְְּרוּ דָבָר בִּשְְְׁמִי, דבר שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם — וְְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וה עֵד על כך. נְְאֻם־ה'.

• וְְאֶל־שְְׁמַעְְְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי, שהיה ככל הנראה מחשובי היהודים בבבל, ואולי בעל יומרה נבואית, תֹּאמַר לֵאמֹר׃

• כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְְְתָּ בְְשִׁמְְְכָה, בשמך סְְפָרִים, איגרות אֶל־כָָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וְְאֶל־צְְפַנְְְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְְאֶל־כָָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, ובהן כתבת :

• ה' נְְתָנְְךָ כֹהֵן תַּחַת, במקום יְְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, כדי לִהְְְיוֹת פְְּקִדִים, להעמיד ממונים בתוך בֵּית ה', לשמור על הסדר, להשגיח לְְכָָל־אִישׁ מְְשֻׁגָּע וּמִתְְְנַבֵּא שיימצא שם — וְְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל־הַמַּהְְְפֶּכֶת, בית סוהר, או: מכשיר עינויים וְְאֶל־הַצִּינֹק לכליאה.

• וְְעַתָּה, מאחר שאתה הממונה על הדבר, לָמָּה לֹא גָעַרְְְתָּ בְְּיִרְְְמְְיָהוּ הָעַנְְּתֹתִי, שמענתות הַמִּתְְְנַבֵּא לָכֶם, הרי הוא משוגע מפורסם, ומדוע אינך גוער בו ?!

• כִּי עַל־כֵּן, שהרי שָׁלַח אֵלֵינוּ ל בָּבֶל לֵאמֹר: אֲרֻכָּה הִיא הגלות הזו, בְְּנוּ בָתִּים וְְשֵׁבוּ, וְְנִטְְְעוּ גַנּוֹת וְְאִכְְְלוּ אֶת־פְְּרִיהֶן.

• וַיִּקְְְרָא צְְפַנְְְיָה הַכֹּהֵן אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְְּאָָזְְְנֵי יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא. ירמיהו ידע על המכתב לא רק משום שהיה נביא, אלא מפני שאותו כהן היה ידידותי כלפיו והקריא באוזניו את המכתב שנשלח אליו מבבל. נראה שלא התכוון לעשות דבר בנידון, אלא רק ביקש להראות לירמיהו מה חושבים עליו אנשים מסוימים.

• וַיְְְהִי דְְּבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ לֵאמֹר׃

• שְְׁלַח עַל־כָָּל־הַגּוֹלָה לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' אֶל, על שְְׁמַעְְְיָה הַנֶּחֱלָמִי: יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְְׁמַעְְְיָה — וַאֲנִי לֹא שְְׁלַחְְְתִּיו, וַיַּבְְְטַח אֶתְְְכֶם עַל־שָׁקֶר, השלה אתכם בביטחון שווא.

• לָכֵן כֹּה־אָמַר ה': הִנְְנִי פֹקֵד, מביא עונש עַל־שְְׁמַעְְְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְְעַל־זַרְְְעוֹ — לֹא־יִהְְְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב קבוע בְְּתוֹךְְְ־הָעָם הַזֶּה שבבבל, וְְלֹא־יִרְְְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְְעַמִּי, לקיימם ולהשיבם, נְְאֻם־ה', כִּי־סָרָה דִבֶּר עַל־ה'.