ירמיהו-פרק-33

ביאורים

• וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ שֵׁנִית, וְְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, לֵאמֹר׃

• כֹּה־אָמַר ה' עֹשָׂהּ — מבצעה של התוכנית החדשה שתיאמר להלן, ה' יוֹצֵר אוֹתָהּ לַהֲכִינָהּ, ה', המהווה את הכול בכל זמן, שְְׁמוֹ:

• קְְרָא אֵלַי וְְאֶעֱנֶךָּ, וְְאַגִּידָה לְְּךָ גְְּדֹלוֹת וּבְְְצֻרוֹת, נצורות. לֹא יְְדַעְְְתָּם.

• כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל עַל־בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְְעַל־בָּתֵּי מַלְְְכֵי יְְהוּדָה הַנְְּתֻצִים, העומדים להינתץ אֶל, על ידי הַסֹּלְְלוֹת, תלי עפר מוגבהים סמוך לחומה שמהם אפשר לירות אל העיר, וְְאֶל, ועל ידי הֶחָרֶב, כלי מפץ גדולים מברזל. הכשדים הסובבים התחילו להשליך אבני בליסטראות אל תוך העיר כדי להרוס אותה. אמנם הטכניקה הזו השתכללה רק בדורות מאוחרים יותר, אבל בצורתה הפשוטה היא הייתה קיימת כבר אז. וכאן באה הערה:

• בָּאִים לְְהִלָּחֵם אֶת, עם הַכַּשְְְׂדִּים ואינם מתמסרים להם, וּבכך הם גורמים לְְְמַלְְְאָם — את הבתים אֶת־פִּגְְְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר־הִכֵּיתִי בְְאַפִּי וּבַחֲמָתִי, וַאֲשֶׁר הִסְְְתַּרְְְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת עַל כָָּל־רָעָתָם.

• הִנְְנִי מַעֲלֶה, מצמיח לָּהּ — לעיר ה פצועה אֲרֻכָה, בשר בריא וּמַרְְְפֵּא וּרְְְפָאתִים, וְְגִלֵּיתִי, אראה לָהֶם עֲתֶרֶת, ריבוי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.

• וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־שְְׁבוּת יְְהוּדָה וְְאֵת שְְׁבוּת יִשְְְׂרָאֵל, גלות עשרת השבטים, וּבְְְנִתִים כְְּבָרִאשֹׁנָה.

• וְְטִהַרְְְתִּים מִכָָּל־עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְְאוּ־לִי, וְְסָלַחְְְתִּי לְְכָָל־עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְְאוּ־לִי וַאֲשֶׁר פָּשְְׁעוּ בִי.

• וְְהָיְְתָה לִּי לְְשֵׁם, לפרסום, מופת ל שָׂשׂוֹן, לִתְְְהִלָּה וּלְְְתִפְְְאֶרֶת לְְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כ אֲשֶׁר יִשְְְׁמְְעוּ אֶת־כָָּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אוֹתָם — לישראל. כשהכול יראו את העיר השוממה משתקמת וחוזרת לתפארתה, הם יהללו את ה'. וּפָחֲדוּ האויבים וְְרָגְְזוּ, יתמלאו כעס עַל כָָּל־הַטּוֹבָה וְְעַל כָָּל־הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ.

• כֹּה אָמַר ה': עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְְרִים עליו : חָרֵב הוּא, מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְְּהֵמָה, בְְּעָרֵי יְְהוּדָה וּבְְְחֻצוֹת יְְרוּשָׁלִַם הַנְְּשַׁמּוֹת, השוממות מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְְּהֵמָה,

• קוֹל שָׂשׂוֹן וְְקוֹל שִׂמְְְחָה, קוֹל חָתָן וְְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אנשים ה אֹמְְרִים בשמחתם הפרטית: הוֹדוּ אֶת־ה' צְְבָאוֹת, כִּי־טוֹב הוא ה', כִּי־לְְעוֹלָם חַסְְְדּוֹ, וקול מְְבִאִים מוליכים קרבן תּוֹדָה אל בֵּית ה', כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְְׁבוּת־הָאָרֶץ כְְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר ה'.

• כֹּה אָמַר ה' צְְבָאוֹת: עוֹד יִהְְְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְְעַד־בְְּהֵמָה, וּבְְְכָָל־עָרָיו הנתוצות נְְוֵה רֹעִים ה מַרְְְבִּצִים צֹאן. השממה תיהפך למקום מרעה ומנוחה לצאן.

• בְְּעָרֵי הָהָר, בְְּעָרֵי הַשְְּׁפֵלָה וּבְְְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְְְאֶרֶץ בִּנְְְיָמִן וּבִסְְְבִיבֵי, בסביבות יְְרוּשָׁלִַם וּבְְְעָרֵי יְְהוּדָה, בכל המקומות הללו עֹד תַּעֲבֹרְְְנָה הַצֹּאן עַל־יְְדֵי מוֹנֶה, רועה, או: הבהמות ייספרו אחת אחת כדי להביא מהן מעשר לקרבן. אָמַר ה'.

• הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְְאֻם־ה', וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתִּי אֶל־בֵּית יִשְְְׂרָאֵל וְְעַל־בֵּית יְְהוּדָה.

• בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְְְמִיחַ לְְדָוִד צֶמַח צְְדָקָה, בן צדיק, מנצח ומושיע, וְְעָשָׂה מִשְְְׁפָּט וּצְְְדָקָה בָּאָרֶץ. בית דוד ייכונן מחדש.

• בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם תִּשְְְׁכּוֹן לָבֶטַח, וְְזֶה שמה החדש אֲשֶׁר־יִקְְְרָא־לָהּ: ה' צִדְְְקֵנוּ, מקור ישועתנו.

• כִּי־כֹה אָמַר ה': לעתיד לבוא לֹא־יִכָּרֵת, ייפסק לְְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא המלכות של בֵית־יִשְְְׂרָאֵל.

• וְְלַכֹּהֲנִים הַלְְוִיִּם לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ מִלשרת לְְּפָנָי, מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְְְטִיר מִנְְְחָה וְְעֹשֶׂה זֶּבַח כָָּל־הַיָּמִים. מלכות בית דוד וכהונת בית אהרן יתקיימו לעולם.

• וַיְְְהִי דְְּבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ לֵאמוֹר׃

• כֹּה אָמַר ה': אִם־תָּפֵרוּ אֶת־בְְּרִיתִי שכרַתי עם הַיּוֹם וְְאֶת־בְְּרִיתִי שעם הַלָּיְְְלָה. כלומר, אם תוכלו לבטל את חוקי הזמנים שקבעתי, וּלְְְבִלְְְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם־וָלַיְְְלָה בְְּעִתָּם —

• גַּם־בְְּרִיתִי תֻפַר אֶת־דָּוִד עַבְְְדִּי, מִהְְְיוֹת־לוֹ בֵן מֹלֵךְְְ עַל־כִּסְְְאוֹ, וְְאֶת בריתי עם הַלְְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְְשָׁרְְתָי.

• אֲשֶׁרלֹא־יִסָּפֵר צְְבָא הַשָּׁמַיִם וְְלֹא יִמַּד, יימדד חוֹל הַיָּם, כֵּן אַרְְְבֶּה אֶת־זֶרַע דָּוִד עַבְְְדִּי וְְאֶת־הַלְְוִיִּם מְְשָׁרְְתֵי, המשרתים אֹתִי. זרע דוד ולוי יגדלו ויתרבו ככוכבי השמים וחול הים. ונבואה נוספת באותו עניין:

• וַיְְְהִי דְְּבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ לֵאמֹר׃

• הֲלוֹא רָאִיתָ מָה־הָעָם הַזֶּה דִּבְְּרוּ, לֵאמֹר: שְְׁתֵּי הַמִּשְְְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם, משפחת המלוכה ומשפחת הכהונה — וַיִּמְְְאָסֵם, הוא הרחיקן ונטש אותן. וְְגם אֶת־עַמִּי יִנְְְאָצוּן, יבזו, באמרם: העם חדל מִהְְְיוֹת עוֹד גּוֹי מיוחד לה' העומד לִפְְְנֵיהֶם — לפני המלכים והכהנים.

• כֹּה אָמַר ה': אִם־לֹא תתקיים בְְרִיתִי שעם יוֹמָם וָלָיְְְלָה, החוק של חזרתם הסדורה, ואם חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא־שָׂמְְְתִּי, אילו אפשר היה לבטל חוקי השמים והארץ –

• גַּם־זֶרַע יַעֲקוֹב וְְדָוִד עַבְְְדִּי אֶמְְְאַס, מִל קַחַת מִזַּרְְְעוֹ של דוד מֹשְְׁלִים אֶל־זֶרַע אַבְְְרָהָם, יִשְְְׂחָק, יצחק וְְיַעֲקֹב. בניגוד לדברי העם, בית דוד והעם העומד לפניו לא נכרתו כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְְׁבוּתָם וְְרִחַמְְְתִּים.