ירמיהו-פרק-43

ביאורים

• וַיְְְהִי כְְּכַלּוֹת יִרְְְמְְיָהוּ לְְדַבֵּר אֶל־כָָּל־הָעָם אֶת־כָָּל־דִּבְְְרֵי ה' אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר שְְׁלָחוֹ ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲלֵיהֶם, לומר להם אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה.

• וַיֹּאמֶר עֲזַרְְְיָה בֶן־הוֹשַׁעְְְיָה וְְיוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְְכָָל־הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים, הרעים כולם אֹמְְרִים אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ: שֶׁקֶר אַתָּה מְְדַבֵּר. לֹא שְְׁלָחֲךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לֵאמֹר: לֹא־תָבֹאוּ מִצְְְרַיִם לָגוּר שָׁם.

• כִּי אם בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּה הסופר-המזכיר שלך מַסִּית אֹתְְךָ בָּנוּ, לְְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְְיַד־הַכַּשְְְׂדִּים לְְהָמִית אֹתָנוּ וּלְְְהַגְְְלוֹת אֹתָנוּ ל בָּבֶל, משום שהוא עצמו מעוניין להגיע לשם.

• וְְלֹא־שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְְכָָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְְכָָל־הָעָם בְְּקוֹל ה', לָשֶׁבֶת בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה. הם חששו שהכשדים לא ימצאו לנכון להיכנס לבירור המאורעות ולבדוק מי בדיוק הרג את גדליהו ומי בעדו, וירצו להשמידם בכל מקרה, שהרי הם היו שרידי הצבא שלחם בכשדים בשעתו.

• וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְְכָָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֵת כָָּל־שְְׁאֵרִית יְְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁבוּ, חזרו אחרי החורבן לארץ מִכָָּל־הַגּוֹיִם, מהמדינות הסמוכות אֲשֶׁר נִדְְּחוּ־שָׁם, לָגוּר בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה,

• אֶת־הַגְְּבָרִים וְְאֶת־הַנָּשִׁים וְְאֶת־הַטַּף וְְאֶת־בְְּנוֹת הַמֶּלֶךְְְ וְְאֵת כָָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְְבוּזַרְְְאֲדָן רַב־טַבָּחִים אֶת, עם גְְּדַלְְְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן, וְְגם אֵת יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא וְְאֶת־בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ לקחו למצרים שלא ברצונם.

• וַיָּבֹאוּ אנשי הצבא הקטן הזה עם כל שרידי העם — שהיה מתוקף הנסיבות כפוף למרותו — אל אֶרֶץ מִצְְְרַיִם, כִּי לֹא שָׁמְְעוּ בְְּקוֹל ה'. וַיָּבֹאוּ עַד־תַּחְְְפַּנְְְחֵס, ה עיר המצרית.

• וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ בְְּתַחְְְפַּנְְְחֵס לֵאמֹר׃

• קַח בְְּיָדְְךָ אֲבָנִים גְְּדֹלוֹת וּטְְְמַנְְְתָּם בַּמֶּלֶט, תערובת טין, חול וסיד המוכרת גם כיום. המלט שימש כחומר בנייה ויציקה גם במצרים — ושים אותן בַּמַּלְְְבֵּן, תבנית יציקת הלבנים אֲשֶׁר בְְּפֶתַח בֵּית־פַּרְְְעֹה בְְּתַחְְְפַּנְְְחֵס, לְְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְְהוּדִים, בני יהודה,

• וְְאָמַרְְְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: הִנְְנִי שֹׁלֵחַ וְְלָקַחְְְתִּי אֶת־נְְבוּכַדְְְרֶאצַּר מֶלֶךְְְ־בָּבֶל עַבְְְדִּי, וְְשַׂמְְְתִּי את כִסְְְאוֹ מִמַּעַל לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר טָמָנְְְתִּי, וְְנָטָה, הוא יפרוש אֶת־שַׁפְְְרִירוֹ, אוהלו המפואר עֲלֵיהֶם — על האבנים.

• וּבָא וְְהִכָּה אֶת־אֶרֶץ מִצְְְרָיִם, אֲשֶׁר לַמָּוֶת — לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַשְְּׁבִי — לַשֶּׁבִי, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב — לֶחָרֶב.

• וְְהִצַּתִּי אֵשׁ בְְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְְְרַיִם וּשְְְׂרָפָם, וְְשָׁבָם וְְעָטָה, נבוכדנאצר יכרוך על כתפיו אֶת שלל אֶרֶץ מִצְְְרַיִם, בשלמות ובקלות כַּאֲשֶׁר־יַעְְְטֶה הָרֹעֶה העובר ממקום למקום אֶת־בִּגְְְדוֹ המכסה אותו בקור, את המצע או: את יריעת אוהלו, וְְיָצָא נבוכדנאצר מִשָּׁם בְְּשָׁלוֹם,

• וְְשִׁבַּר אֶת־מַצְְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ, כנראה העיר המצרית הליופוליס , הידועה בפולחנה לשמש, אֲשֶׁר בְְּאֶרֶץ מִצְְְרָיִם, וְְאֶת־בָּתֵּי אֱלֹהֵי מִצְְְרַיִם יִשְְְׂרֹף בָּאֵשׁ.