ירמיהו-פרק-50

ביאורים

• הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל, על בָּבֶל, אֶל אֶרֶץ כַּשְְְׂדִּים, בְְּיַד יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא:

• הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְְהַשְְְׁמִיעוּ וּשְְְׂאוּ־נֵס, הרימו דגל, פרסמו, הַשְְְׁמִיעוּ אַל־תְְּכַחֵדוּ, תסתירו. אִמְְְרוּ: נִלְְְכְְּדָה בָבֶל, הֹבִישׁ, המיט בושה, אִכזב בֵּל, כינוי לאליל הראשי של בבל, במיוחד של בבל העיר, חַת, נשבר מְְרֹדָךְְְ, שמו של בל, הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ, חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ, אליליה,

• כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן, מממלכת מדי ופרס. הוּא־יָשִׁית, ישים אֶת־אַרְְְצָהּ לְְשַׁמָּה, לשממה וְְלֹא־יִהְְְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ, מֵאָדָם וְְעַד־בְְּהֵמָה, נָדוּ, נעו הָלָכוּ.

• בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, כאשר בבל תיפול, נְְאֻם־ה', יָבֹאוּ בְְנֵי־יִשְְְׂרָאֵל, שיישארו מעשרת השבטים, הֵמָּה וּבְְְנֵי־יְְהוּדָה יַחְְְדָּו, הָלוֹךְְְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ מהתרגשות ותחנונים, וְְאֶת־ה' אֱלֹהֵיהֶם יְְבַקֵּשׁוּ.

• צִיּוֹן הם יִשְְְׁאָלוּ, דֶּרֶךְְְ הֵנָּה, לכאן — מקום עמידת הנביא — מועדות פְְנֵיהֶם, ויאמרו : בֹּאוּ וְְנִלְְְווּ, ונתחבר אֶל־ה', לכרות עמו בְְּרִית עוֹלָם ש לֹא תִשָּׁכֵחַ. הערה המתייחסת גם היא לישראל:

• צֹאן אֹבְְדוֹת הָיוּ עַמִּי, כי רֹעֵיהֶם הִתְְְעוּם, מנהיגיהם גרמו להם לאבד את דרכם. על הָרִים המייגעים את הצאן שׁוֹבְְבוּם, הטו אותם הרועים, מֵהַר אֶל־גִּבְְְעָה הָלָכוּ, שָׁכְְחוּ מקום רִבְְְצָם. הם כבר אינם יודעים אפילו לאן הם שייכים.

• כָָּל־מוֹצְְאֵיהֶם אֲכָלוּם, כילו בהם, וְְצָרֵיהֶם, אויביהם שהצרו להם אָמְְרוּ: לֹא נֶאְְְשָׁם, אין עלינו כל אשמה, שהרי הדבר מגיע להם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְְאוּ לַה', שהוא להם נְְוֵה, מעון צֶדֶק, וּמִקְְְוֵה, תקוות אֲבוֹתֵיהֶם ה'.

• נֻדוּ, יושבי בבל, מִתּוֹךְְְ בָּבֶל העומדת להיחרב, וּמֵאֶרֶץ כַּשְְְׂדִּים צֵאוּ, וִהְְְיוּ כְְּעַתּוּדִים, תיישים ההולכים לִפְְְנֵי־ה צֹאן, משכוכיות,

• כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיר, מניע, מזרז וּמַעֲלֶה עַל־בָּבֶל קְְהַל־גּוֹיִם גְְּדֹלִים מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְְעָרְְכוּ מלחמה לָהּ, כנגדה. מִשָּׁם תִּלָּכֵד. חִצָּיו של קהל הגויים יהיו כְְּחץ גִבּוֹר מַשְְְׁכִּיל, ההורג ומביא שכול ו לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

• וְְהָיְְתָה ארץ כַשְְְׂדִּים לְְשָׁלָל. כָָּל־שֹׁלְְלֶיהָ יִשְְְׂבָּעוּ. נְְאֻם־ה'.

• כִּי, אמנם כעת תִשְְְׂמְְחוּ, אתם הבבלים, כִּי תַעַלְְְזוּ, שֹׁסֵי, שודדי ישראל נַחֲלָתִי, כִּי תָפוּשׁוּ, תשמינו כְְּעֶגְְְלָה דָשָׁה, שתבואתה מצויה לה תמיד, וְְתִצְְְהֲלוּ כָּאַבִּירִים, כסוסים חזקים,

• בּוֹשָׁה אִמְְּכֶם מְְאֹד, חָפְְרָה, התביישה יוֹלַדְְְתְְּכֶם. הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם — מִדְְְבָּר, צִיָּה וַעֲרָבָה. זה יהיה גם סופכם.

• מִקֶּצֶף, כעס ה' לֹא תֵשֵׁב, תהיה בבל מיושבת, וְְהָיְְתָה שְְׁמָמָה כֻּלָּהּ. כֹּל עֹבֵר עַל־בָּבֶל יִשֹּׁם וְְיִשְְְׁרֹק עַל־כָָּל־מַכּוֹתֶיהָ. אנשים ישמיעו קולות תדהמה על בבל, שהייתה עיר ממלכה ומרכז אימפריה, והפכה לתל חורבות.

• עִרְְְכוּ מלחמה עַל־בָּבֶל סָבִיב, כָָּל־דֹּרְְכֵי קֶשֶׁת. יְְדוּ, יְרו אֵלֶיהָ, אַל־תַּחְְְמְְלוּ אֶל־חֵץ, אל תחסכו בחצים, כִּי לַה' חָטָאָה.

• הָרִיעוּ עָלֶיהָ תרועת כיבוש וניצחון סָבִיב, שהרי נָתְְנָה יָדָהּ, הושיטה ידה לאות כניעה ותחינה. נָפְְלוּ אָָשְְְׁיוֹתֶיהָ, יסודותיה, נֶהֶרְְְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ, כִּי נִקְְְמַת ה' הִיא. על כן הִנָּקְְמוּ בָהּ — כַּאֲשֶׁר עָשְְׂתָה כך עֲשׂוּ־לָהּ.

• כִּרְְְתוּ זוֹרֵעַ מִבָּבֶל, וְְתֹפֵשׂ מַגָּל בְְּעֵת קָצִיר. החקלאות של בבל תאבד, מִפְְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה, המייסרת והמשמידה. אִישׁ אֶל־עַמּוֹ יִפְְְנוּ, וְְאִישׁ לְְאַרְְְצוֹ יָנוּסוּ. סביב האימפריה הבבלית היו עמים שונים שהשתעבדו לה, אלו ישובו למקומותיהם בזמן שבבל עצמה תחרב לגמרי.

• שֶׂה פְְזוּרָה היא יִשְְְׂרָאֵל, אֲרָיוֹת תקפו את העדר ו הִדִּיחוּ, הרחיקו את הצאן. האריה הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ — הוא מֶלֶךְְְ אַשּׁוּר, וְְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְְּמוֹ, פיצח עצמותיו – נְְבוּכַדְְְרֶאצַּר מֶלֶךְְְ בָּבֶל. האריה האשורי כילה את ממלכת ישראל וגם כבש חלקים ביהודה, ונבוכדנאצר אחריו סיים להחריב את הארץ.

• לָכֵן, כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: הִנְְנִי פֹקֵד אֶל־מֶלֶךְְְ בָּבֶל וְְאֶל־אַרְְְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְְְתִּי אֶל־מֶלֶךְְְ אַשּׁוּר. בזמן שנאמרה הנבואה, הייתה אשור ממלכה חרבה וחסרת משמעות, וכך צופה הנביא שיקרה גם לבבל.

• וְְשֹׁבַבְְְתִּי, אשיב אֶת־יִשְְְׂרָאֵל אֶל־נָוֵהוּ, וְְרָעָה, הוא ייזון מיבול הַכַּרְְְמֶל וְְהַבָּשָׁן, אזורי מרעה, וּבְְְהַר אֶפְְְרַיִם וְְהַגִּלְְְעָד תִּשְְְׂבַּע נַפְְְשׁוֹ.

• בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא, ביטוי שירי המרמז על זמן גאולה, נְְאֻם־ה', יְְבֻקַּשׁ אֶת־עֲוֹן יִשְְְׂרָאֵל — וְְאֵינֶנּוּ, וְְאֶת־חַטֹּאת יְְהוּדָה יחפשו — וְְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְְְלַח לַאֲשֶׁר אַשְְְׁאִיר. אחרי חורבן בבל עתידים לבוא ימים טובים.

• עַל־הָאָרֶץ, ארץ מְְרָתַיִם, מחוז הכפוף לבבל, עֲלֵה, אתה הכובש, עָלֶיהָ, וְְאֶל־יוֹשְְׁבֵי פְְּקוֹד, השוכנת סמוך לבבל חֲרֹב וְְהַחֲרֵם, רדוף בחרב וכלה אַחֲרֵיהֶם, נְְאֻם־ה', וַעֲשֵׂה כְְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. האויב שבא לכבוש את בבל ישמיד ארצות אחרות שהיו קשורות אליה.

• קוֹל מִלְְְחָמָה נשמע בָּאָרֶץ וְְשֶׁבֶר גָּדוֹל.

• אֵיךְְְ נִגְְְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָָּל־הָאָרֶץ, בבל האדירה, המנפצת את כל העמים?! אֵיךְְְ הָיְְתָה לְְשַׁמָּה, לשממה בָּבֶל בַּגּוֹיִם, בין הגויים?!

• יָקֹשְְְׁתִּי, הנחתי מוקש לָךְְְ וְְגַם־־־־־נִלְְְכַּדְְְתְְְּ, בָּבֶל, וְְאַתְְְּ לֹא יָדָעַתְְְּ שלפנייך מלכודת. נִמְְְצֵאת וְְגַם־נִתְְְפַּשְְְׂתְְְּ, כִּי בַה' הִתְְְגָּרִית.

• פָּתַח ה' אֶת־אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא משם אֶת־כְְּלֵי זַעְְְמוֹ, כִּי־מְְלָאכָה, יצירה כלי זעם הִיא לַה' אֱלוֹהִים צְְבָאוֹת בְְּאֶרֶץ כַּשְְְׂדִּים.

• בֹּאוּ־לָהּ מִקֵּץ, מקצה הארץ, פִּתְְְחוּ את מַאֲבֻסֶיהָ, מחסני התבואה המלאים שלה, סָָלּוּהָ, רמסו אותה כְְמוֹ־עֲרֵמִים, ערמות תבואה המיועדות לדישה, וְְהַחֲרִימוּהָ. אַל־תְְּהִי־לָהּ שְְׁאֵרִית.

• חִרְְְבוּ, הפילו בחרב את כָָּל־פָּרֶיהָ, דימוי למנהיגיה ושריה, יֵרְְדוּ לַטָּבַח. הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי־בָא יוֹמָם, עֵת פְְּקֻדָּתָם.

• קוֹל נָסִים וּפְְְלֵטִים נשמע מֵאֶרֶץ בָּבֶל. הנמלטים ישמיעו קול בשורה — לְְהַגִּיד בְְּצִיּוֹן אֶת־נִקְְְמַת ה' אֱלֹהֵינוּ, נִקְְְמַת הֵיכָלוֹ שהוחרב על ידי בבל.

• הַשְְְׁמִיעוּ, היאספו אֶל־בָּבֶל, רַבִּים, יורי חצים. כָָּל־דֹּרְְכֵי קֶשֶׁת, חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב. אַל־יְְהִי־לָהּ פְְּלֵיטָה. שַׁלְְּמוּ־לָהּ כְְּפָָעֳֳלָהּ, כמעשיה, כְְּכֹל אֲשֶׁר עָשְְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ, כִּי אֶל־ה' זָדָה, הרשיעה בזדון, אֶל־קְְדוֹשׁ יִשְְְׂרָאֵל. בבל תיענש קשות בעיקר בגלל הצרות שהביאה על ישראל, עם ה'.

• לָכֵן יִפְְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְְְחֹבֹתֶיהָ, וְְכָָל־אַנְְְשֵׁי מִלְְְחַמְְְתָּהּ יִדַּמּוּ, ייכרתו בַּיּוֹם הַהוּא. נְְאֻם־ה'. אותם דברים בסגנון אחר:

• הִנְְנִי אֵלֶיךָ, זָדוֹן, נְְאֻם־ה' אֱלוֹהִים צְְבָאוֹת, ה' עורך מלחמה כנגד הזדון כביכול. כִּי בָּא יוֹמְְךָ, עֵת פְְּקַדְְְתִּיךָ.

• וְְכָשַׁל זָדוֹן וְְנָפַל, וְְאֵין לוֹ מֵקִים, וְְהִצַּתִּי, אבעיר אֵשׁ בְְּעָרָיו, וְְאָכְְלָה את כָָּל־סְְבִיבֹתָיו.

• כֹּה אָמַר ה' צְְבָאוֹת: עֲשׁוּקִים בְְּנֵי־יִשְְְׂרָאֵל וּבְְְנֵי־יְְהוּדָה יַחְְְדָּו, וְְכָָל־שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, שעבדו אותם, מֵאֲנוּ ל שַׁלְְּחָם.

• גֹּאֲלָם ה חָזָק, ה' צְְבָאוֹת שְְׁמוֹ, רִיב יָרִיב אֶת־רִיבָם, הוא ינקום את נקמתם לְְמַעַן הִרְְְגִּיעַ אֶת־הָאָרֶץ וְְהִרְְְגִּיז, יחריד לְְיֹשְְׁבֵי בָבֶל.

• חֶרֶב עַל־כַּשְְְׂדִּים, נְְאֻם־ה', וְְאֶל־יֹשְְׁבֵי בָבֶל וְְאֶל־שָׂרֶיהָ וְְאֶל־חֲכָמֶיהָ; כולם יוכו —

• חֶרֶב אֶל־הַבַּדִּים, על הקוסמים ומגידי העתידות שהם דוברי בדים — וְְנֹאָלוּ, ייטפשו; חֶרֶב אֶל־גִּבּוֹרֶיהָ — וָחָתּוּ, יישברו;

• חֶרֶב אֶל־סוּסָיו וְְאֶל־רִכְְְבּוֹ וְְאֶל־כָָּל־הָעֶרֶב, בני תערובות עמים אֲשֶׁר בְְּתוֹכָהּ. ובמקום להיות אנשי מלחמה — וְְהָיוּ לְְנָשִׁים;חֶרֶב אֶל־אוֹצְְרֹתֶיהָ — וּבֻזָּזוּ. יישדדו.

• חֹרֶב, יובש אֶל־מֵימֶיהָ — וְְיָבֵשׁוּ, כִּי אֶרֶץ פְְּסִלִים הִיא, וּבָאֵימִים, בדברים נוראים — בין אם אלו צלמים מעוררי פלצות, או טקסים וחגיגות מזוויעים — יִתְְְהֹלָלוּ, הם משתוללים, משתעשעים ומתפארים.

• לָכֵן יֵשְְׁבוּ צִיִּים, בעלי חיים שוכני מדבריות וחורבות, ששמם נגזר מן המלה 'ציה', אֶת, עם אִיִּים, בעלי חיים מדבריים המשמיעים קולות יללה. וְְיָשְְׁבוּ בָהּ — בבבל בְְּנוֹת יַעֲנָה, עופות מדבריים, וְְלֹא־תֵשֵׁב, לא תהיה מיושבת עוֹד לָנֶצַח, וְְלֹא תִשְְְׁכּוֹן עַד־דּוֹר וָדֹר. הארץ תהפוך למקום מגוריהן של חיות המדבר.

• כְְּמַהְְְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְְדֹם וְְאֶת־עֲמֹרָה וְְאֶת־שְְׁכֵנֶיהָ כך תהיה גם בבל, נְְאֻם־ה'. לֹא־יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְְלֹא־יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם.

• הִנֵּה עַם בָּא מִצָּפוֹן וְְגוֹי גָּדוֹל, וּמְְְלָכִים רַבִּים יֵעֹרוּ מִיַּרְְְכְְּתֵי, מקצות אָרֶץ. ממקומות רחוקים מאוד לבבל.

• קֶשֶׁת וְְכִידֹן יַחֲזִיקוּ, אַכְְְזָרִי הֵמָּה וְְלֹא יְְרַחֵמוּ. קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה, וְְעַל־סוּסִים יִרְְְכָּבוּ. עָרוּךְְְ, מסודר כְְּאִישׁ, כגיבור לַמִּלְְְחָמָה עָלַיִךְְְ בַּת־בָּבֶל.

• שָׁמַע מֶלֶךְְְ־בָּבֶל אֶת־שִׁמְְְעָם של התוקפים, וְְרָפוּ יָדָיו, צָרָה, מצוקה הֶחֱזִיקַתְְְהוּ, אחזה בו, ו חִיל, חלחלה כַּיּוֹלֵדָה.

• הִנֵּה האויב כְְּאַרְְְיֵה יַעֲלֶה מִגְְּאוֹן הַיַּרְְְדֵּן, השטח שבו עובר אפיק הירדן, שבו צמחייה סבוכה וחיות טרף, אֶל־נְְוֵה אֵיתָן, לתקוף במרעה טוב, כִּי־אַרְְְגִּעָה, בן רגע אֲרִיצֵם, אשלח את התוקפים להיות מֵעָלֶיהָ,וכל מִי שהוא בָחוּר, מובחר וטוב אֵלֶיהָ אֶפְְְקֹד, אצווה עליו לעלות עליה למלחמה, כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יוֹעִדֶנִּי, מי יקבע לי מועד, וּמִי־זֶה ה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְְפָנָי. אני הוא שמנהיג את העולם, ואין לבבלים במי להיעזר.

• לָכֵן שִׁמְְְעוּ עֲצַת, תכנית ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל־בָּבֶל, וּמַחְְְשְְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל־אֶרֶץ כַּשְְְׂדִּים: אִם־לֹא בוודאי יִסְְְחָבוּם צְְעִירֵי הַצֹּאן. העמים שהשמידו את בבל — פרס, מדי ובני עילם, לא היו עמים חשובים בעבר. צעירי הצאן הללו הקימו חיל גדול והביסו את הממלכה הבבלית. אִם־לֹא בוודאי ה' יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה, יהפוך את מקומם לשממה.

• מִקּוֹל נִתְְְפְְּשָׂה, תפיסתה של בָבֶל ראש הממלכות נִרְְְעֲשָׁה, הזדעזעה הָאָרֶץ, וקול זְְְעָקָה בַּגּוֹיִם נִשְְְׁמָע.