יואל-פרק-4

ביאורים

• כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת־שְְׁבוּת יְְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם,

• וְְקִבַּצְְְתִּי אֶת־כָָּל־הַגּוֹיִם וְְהוֹרַדְְְתִּים אֶל־עֵמֶק יְְהוֹשָׁפָט, וְְנִשְְְׁפַּטְְְתִּי עִמָּם שָׁם עַל־עַמִּי וְְנַחֲלָתִי יִשְְְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְְּרוּ אותם בַגּוֹיִם, וְְאֶת־אַרְְְצִי חִלֵּקוּ.

• וְְאֶל, על שבויי בני עַמִּי יַדּוּ, יפילו גוֹרָל. וַיִּתְְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה. ככל ששבוי גדול וחזק יותר, כך מחירו גבוה יותר. על כן ילד, שאין מחירו רב, יימכר בעד ביקור אצל זונה. וְְאת הַיַּלְְְדָּה מָכְְרוּ בַעבור יַּיִן וַיִּשְְְׁתּוּ.

• וְְגַם אשפוט עמים מסוימים – מָה־אַתֶּם, ערככם לִי, צֹר וְְצִידוֹן וְְכֹל גְְּלִילוֹת פְְּלָשֶׁת?! הַגְְּמוּל אַתֶּם מְְשַׁלְְּמִים עָלָי, וְְאִם־גֹּמְְלִים אַתֶּם עָלַי?! מה אתם עושים למעני?! האם אתם נותנים לי דבר – מה?! קַל מְְהֵרָה, במהירות אָשִׁיב גְְּמֻלְְכֶם בְְּרֹאשְְׁכֶם. זה יהיה משפט הצדק שלכם.

• אֲשֶׁר־כַּסְְְפִּי וּזְְְהָבִי לְְקַחְְְתֶּם, וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְְהֵיכְְלֵיכֶם.

• ואת בְְְנֵי יְְהוּדָה וּבְְְנֵי יְְרוּשָׁלִַם השבויים מְְכַרְְְתֶּם לִבְְְנֵי הַיְְּוָנִים, לְְמַעַן הַרְְְחִיקָם מֵעַל גְְּבוּלָם. בצור, ובצידון ואף בערי הפלשתים ישבו ספנים. את השבויים שלקחו מבני יהודה, הם מכרו ליוון, שנחשבה אז לארץ רחוקה מאוד.

• הִנְְנִי מְְעִירָם מִן־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־מְְכַרְְְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה, להחזיר אותם לארצם, וַהֲשִׁבֹתִי גְְמֻלְְכֶם בְְּרֹאשְְׁכֶם, והמצב יתהפך –

• וּמָכַרְְְתִּי אֶת־בְְּנֵיכֶם וְְאֶת־בְְּנֹתֵיכֶם בְְּיַד בְְּנֵי יְְהוּדָה, וּמְְְכָרוּם לִשְְְׁבָאיִם, לתושבי ממלכת שבא, ששכנה או בקצה הדרומי של ערב הסעודית או בצדו האחר של הים, באפריקה המזרחית, אֶל־גּוֹי רָחוֹק, כִּי ה' דִּבֵּר. קריאה למלחמה:

• קִרְְְאוּ־זֹאת בַּגּוֹיִם, הכריזו באוזני כולם, קַדְְּשׁוּ, הכינו מִלְְְחָמָה, הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים, יִגְְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְְְשֵׁי הַמִּלְְְחָמָה.

• כֹּתּוּ, שִׁברו את אִתֵּיכֶם, והִפכו את הברזל שלהן לַחֲרָבוֹת, ואת מַזְְְמְְרֹתֵיכֶם, המשמשות לקציצת ענפים, עשו לִרְְְמָחִים. גם הַחַלָּשׁ יֹאמַר: גִּבּוֹר אָנִי, כי כולכם תבואו.

• עוּשׁוּ, חושו, מהרו וָבֹאוּ כָָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב למקום אחד וְְנִקְְְבָּצוּ, שָׁמָּה הַנְְְחַת, הורֵד, ה', את גִּבּוֹרֶיךָ, גיבורי אויביך.

• יֵעוֹרוּ וְְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל־עֵמֶק יְְהוֹשָׁפָט, כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְְְׁפֹּט אֶת־כָָּל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב. תיאור סמלי של המלחמה:

• שִׁלְְְחוּ מַגָּל לקצור כִּי בָשַׁל כבר ה קָצִיר. בֹּאוּ רְְדוּ, כִּי־מָלְְאָה ה גַּת בענבים. הֵשִׁיקוּ, התמלאו הַיְְְקָבִים על גדותיהם כִּי רַבָּה רָעָתָם. הכול בשל ומוכן, והגיעה השעה להשיב לגויים כגמולם.

• הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים יבואו בְְּעֵמֶק הֶחָרוּץ, עמק יהושפט, הנקרא כך משום שהוא תלול ומבותר, כִּי קָרוֹב יוֹם ה' בְְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.

• שֶׁמֶשׁ וְְיָרֵחַ קָדָרוּ, יחשכו ביום ה', וְְכוֹכָבִים אָסְְפוּ נָָגְְְהָם, אורם. המאורות לא יאירו כלל.

• וַה' מִצִּיּוֹן יִשְְְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ, וְְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. תהיה מהומה, הכול יהיה קודר ואפל והעולם כולו ירעד, אך יחד עם זאת – וַה' יהיה מַחֲסֶה לְְעַמּוֹ, וּמָעוֹז, מקום בטוח ומבוצר לִבְְְנֵי יִשְְְׂרָאֵל. אתם, בני ישראל, תהיו בטוחים.

• וִידַעְְְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְְּצִיּוֹן הַר־קָָדְְְשִׁי. וְְהָיְְתָה יְְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ ביד בניה, וְְזָרִים לֹא־יַעַבְְְרוּ־בָהּ עוֹד לשם כיבוש או בתהלוכת ניצחון.

• וְְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְְּפוּ הֶהָרִים, ייזל מהם עָסִיס, מיץ פֵּרות וְְהַגְְּבָעוֹת תֵּלַכְְְנָה חָלָב. מן הגבעות ישפע חלב. וְְכָָל־אֲפִיקֵי יְְהוּדָה, שבהווה הם יבשים למדי, יֵלְְכוּ מָיִם. וּמַעְְְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, ויהפוך לנהר גדול – וְְהִשְְְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים, שהוא כנראה חלקו התחתון של נחל קדרון , שבית ה' עומד באגן ההיקוות שלו. נחל זה זורם מזרחה דרך מדבר יהודה לים המלח.

• מִצְְְרַיִם לִשְְְׁמָמָה תִהְְְיֶה, וֶאֱדוֹם, שאינה ידועה גם היום כשטח פורה במיוחד, לְְמִדְְְבַּר שְְׁמָמָה תִּהְְְיֶה. זוהי נקמת ה' בהם מֵחֲמַס בְְּנֵי יְְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְְכוּ הגויים דָם־נָקִיא, נקי בְְּאַרְְְצָם של בני יהודה.

• וִיהוּדָה לְְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלִַם לְְדוֹר וָדוֹר.

• וְְנִקֵּיתִי, גם אם אנקה את הגויים משאר עברות שבידם – את דָּמָם של בני יהודה שנהרגו לשמי ולכבודי, לֹא־נִקֵּיתִי. וַה' שֹׁכֵן בְְּצִיּוֹן. כשה' ימלוך בציון, יבוא הגמול הראוי לכול גם על שופכי הדם מימים עברו.