יהושע-פרק-10

ביאורים

• וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד, כבש יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ, הרס את העיר והרג את תושביה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ. ואדוני צדק שמע גם כִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת, עם יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בני חסות בְּקִרְבָּם –

• וַיִּירְאוּ תושבי הארץ מְאֹד, כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, ותוקפה היה מוכר גם מעבר לתחום השלטון המקומי כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה, הערים הגדולות, שלא כיתר ערי הגבעונים – הכפירה, בארות וקריית יערים. וְכִי הִיא – גבעון גְדוֹלָה מִן הָעַי, וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים.

• וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן. לכל אחת מהערים הללו היה מלך ושלטון עצמי, ואף אחת מהן לא הייתה כפופה לחברתה, אם כי בוודאי היו הבדלי מעמדות בין השליטים. לֵאמֹר:

• עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי, וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן, כִּי הִשְׁלִימָה אֶת, עם יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אולי הציע להעניש את הגבעונים על כניעתם לישראל, ולא לפתוח במלחמה חזיתית נגד ישראל, משום שהעריך שלא יעמוד באתגר זה. ייתכן שבכריתת הברית עם ישראל הפרו הגבעונים הסכמים מוקדמים לשיתוף פעולה נגד הכובש.

• וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי – מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, מֶלֶךְ יַרְמוּת, מֶלֶךְ לָכִישׁ, מֶלֶךְ עֶגְלוֹן, הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן, צרו עליה וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.

• וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן במצוקתם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר: אַל תֶּרֶף, תרפה יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ. אל תעזוב אותנו. עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ, כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר. חמשת המלכים הללו, שעריהם הסמוכות זו לזו שוכנות בהרי יהודה.

• וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל. יהושע נענה לקריאתם, ויצא בראש מערך גדול של אנשי צבא. אם כי מסתבר שלא יצא עם כל חייליו, אלא השאיר חיילים לשמור על מחנה ישראל.

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים. לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ.

• וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם. כָּל הַלַּיְלָה עָלָה לאזור ההר מִן הַגִּלְגָּל עד לגבעון.

• וַיְהֻמֵּם, חולל בהם מהומה, החרידם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן. זו הייתה תבוסתם הראשונה. כיוון שהם הוכו וברחו – וַיִּרְדְּפֵם יהושע דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן, שבאותו אזור, וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. האמורים ניגפו ונסו בשעה שיהושע וחייליו הוסיפו להכותם.

• וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם עוד בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן. יהושע הדף אותם דרך מעלה בית חורון, ושם לא יכלו או לא רצו להשיב מלחמה. לכן המשיכו לברוח הלאה לאזור נמוך יותר, לכיוון השפלה. וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם – על המחנה האמורי אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם בדרך בריחתם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ. רַבִּים היו אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב. המלחמה שהחלה בבוקר נמשכה שעות ארוכות.

• אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שכן כבר היה ברור שזהו ניצחון גדול, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל:שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן, דּוֹם; וְיָרֵחַ – בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן, שהוא דרומי יותר. יהושע הביע את משאלתו בדברי שירה, כמצווה על השמש והירח להישאר במקומם.

• וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיָרֵחַ עָמָד. גרמי השמים קפאו, כביכול, והזמן נעצר, עַד יִקֹּם גּוֹי, עד שעם ישראל ישלים לנקום ב אֹיְבָיו. לוּ ירדה חשכה, היה לאנשי המקום יתרון על פני מחנה ישראל שכן מחנה ישראל היה כבד יותר, וחייליו הכירו פחות את האזור. כך יכול היה כל חייל מקומי להצליח לחמוק מן הישראלים. הֲלֹא הִיא – שירה זו של יהושע ועמידת הזמן הנסית כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. ספר שלא הגיע לידינו, וכלל אוסף של אפוסים ושירות של עם ישראל לדורותיו. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אָץ, רץ לָבוֹא, לשקוע כְּיוֹם תָּמִים. אותו יום נמשך שעות רבות מאוד.

• וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, שבמצוותו של אדם יקפאו גרמי השמים במקומם, וכל זאת כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל, ומחולל בעבורם נסים ומופתים.

• וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה, אל הגלגל לאחר שצבא אויביהם הובס. עתה הכתוב חוזר ומפרט את השתלשלות העניינים:

• וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה עצמם, שחייליהם ברחו והתפזרו. מחמת פחדם של המלכים על נפשם הלכו וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה.

• וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה.

• וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: גֹּלּוּ, גלגלו אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה כדי לסתום אותה, וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ גם אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם, כדי לוודא שהמלכים הללו לא יצאו.

• וְאַתֶּם, שאר העם, אַל תַּעֲמֹדוּ, תתעכבו סביב המלכים. רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם. הַכו אותם בזנב המחנה, בקצהו האחורי, על מנת להקטין את מספרם. אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם המבוצרות או המוקפות חומה, כִּי נְתָנָם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם. מצור על עיר והכנעתה הם מבצע מסובך הרבה יותר מאשר תפיסת חילות המלכים בעת מנוסתם בשדה.

• וַיְהִי כְּכַלּוֹת, כשסיימו יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם, עד שכמעט הושמדו, וְהַשְּׂרִידִים, היחידים שָׂרְדוּ מֵהֶם והצליחו להימלט, וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר,

• וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ קרוב למערת המסתור של המלכים ב מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם. לֹא חָרַץ, לא פתח איש מחיילי האויב ששרדו או אנשים אחרים את פיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְאִישׁ מהם, לשרבב ממנו אֶת לְשֹׁנוֹ, במחאה או באיום.

• וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: פִּתְחוּ אֶת פִּי, פתח הַמְּעָרָה, וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה.

• וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה – אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ, אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן.

• וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל להיאסף, וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, הקצינים החשובים בצבאו הֶהָלְכוּא, שהלכו אִתּוֹ: קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה – מעשה טקסי המסמל הכנעה גמורה. וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם של המלכים.

• וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם – אל אנשיו יְהוֹשֻׁעַ: אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, תישברו. חִזְקוּ וְאִמְצוּ! כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה ה' לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם.

• וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם. וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים, וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.

• וַיְהִי לְעֵת בּוֹא, שקיעת הַשֶּׁמֶשׁ, צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים, וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם. כשם שיהושע נהג במלך העי, אף את גופות מלכי האמורי הוא נמנע מלהשאיר תלויות בלילה. וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. הריגת חמשת המלכים הייתה רק שלב אחד במערכה. בכך לא הסתיימה המלחמה:

• וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ, הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד. וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. הוא השמיד גם את ההנהגה המקומית במקדה. שם נחבאו המלכים והומתו, ושם התאסף הפיקוד העליון של ישראל.

• וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה ל לִבְנָה, עיר חשובה הנזכרת גם בימי המלכים, והמצויה בקרבת מקדה, וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה.

• וַיִּתֵּן ה' גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד. וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ.

• וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה, ללכיש, מערי הברית האמורית, וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ.

• וַיִּתֵּן ה' אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה.

• אָז, כשהגיע יהושע מלבנה ללכיש, עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ. וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.

• וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה, לעגלון, שאף היא השתתפה בברית, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.

• וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ. כמו בלכיש, גם כאן לא נזכר שהרגו את המלך, משום שהוא נהרג כבר קודם לכן בידי יהושע.

• וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה, לחברון, אף היא מערי הברית, וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.

• וַיִּלְכְּדוּהָ וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ. כנראה הוכתר בה מלך חדש לאחר שקודמו נהרג בידי יהושע. וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֶגְלוֹן, וַיַּחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ.

• וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה, לדביר, וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ.

• וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן כֵּן עָשָׂה לִדְבִרָה, היא דביר וּלְמַלְכָּהּ, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּה.

• וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ, את אזורי הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת, שפכי הנחלים, וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם. לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד. וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

• וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה, וְכן אֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן.

• וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ ב פַּעַם אֶחָת, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל.

• וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה.