יהושע-פרק-13

ספר

יהושע

מקבץ

נביאים

ביאורים

וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. כבר בתחילת מלחמותיו לא היה יהושע איש צעיר. חברו כָּלב – שכנראה היה בערך בן גילו – מעיד על עצמו בהמשך שכבר עם כניסתם לארץ היה מבוגר למדי. ומאז עברו שנים מאומצות. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ. תחומי ארץ הנחלה המיועדת ליוצאי מצרים הוגדרו כבר בתורה, ומתוכם נכבש בעיקר אזור המרכז ההררי.
זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת, שלא נכבשה מסיבות מדיניות או צבאיות : כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים במישור החוף וְכָל הַגְּשׁוּרִי. אין זו הממלכה הארמית הצפונית שנזכרה לעיל. נראה שמדובר בשבט נודד ששכן בין ארץ פלשת למצרים.
מִן הַשִּׁיחוֹר, הנילוס או זרועו המזרחית, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה, כל הארץ הזו – לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב, והיא מקומם של חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי, מושלי פְלִשְׁתִּים: הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי, הָאֶשְׁקְלוֹנִי, הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי, ומלבד חמשתם היו גם הָעַוִּים, שכנראה היו שרידיו של עם שישב באזור קודם בואם של הפלשתים.
מִתֵּימָן, מדרום – כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, האזורים שבהם ישבו עמים כנענים, שחלקם נכבשו, וכן מְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה, ומשם עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי בצפון,
וְהָאָרֶץ, ארץ הַגִּבְלִי, גְּבל הייתה עיר מסחר ששכנה על החוף בצפון לבנון. וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת, אזור גדול למדי הכולל חלק ניכר מסוריה של היום.
כָּל יֹשְׁבֵי הָהָר מִן הַלְּבָנוֹן עַד מִשְׂרְפֹת מַיִם. כָּל האזור הזה, השייך כעת ל צִידֹנִים – בסופו של דבר אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה, הנחל אותה לישראל כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ.
וְעַתָּה חַלֵּק אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, שהם השבטים המיועדים לרשת את עברו המערבי של הירדן.
עִמּוֹ – עם החצי השני של שבט המנשה הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'. אמנם השבטים הללו לא התיישבו בנחלתם אלא לאחר שיהושע פיזר את הצבא, אך נחלותיהם שממזרח הירדן כבר הוגדרו וניתנו להם, ואין לערער על החלוקה הזו –
מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן ובכלל זה גם הָעִיר אֲשֶׁר עמדה כנראה במקום מוגבה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, שמימיו לא היו שוטפים, וְכָל הַמִּישֹׁר מֵידְבָא עַד דִּיבוֹן,
וְכֹל עָרֵי סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן, עַד גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן,
וְהַגִּלְעָד, וּגְבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי, אף על פי שגשור ומעכה לא נכבשו בפועל באותה שעה, לא נמנע משה מלחלק את שטחם. וְכֹל הַר חֶרְמוֹן וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה,
כָּל מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי, הוּא, עוג ש נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, עם ענקים שמקצתם עדיין חיו בארץ, וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם.
לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי, וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה, משום ש אִשֵּׁי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, קרבנותיו ועבודתו הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לוֹ. בתור משרתי ה', הלויים לא קיבלו נחלת קרקע, אם כי יינתנו להם ערים למגורים גם בעבר הירדן המזרחי. כמו כן ניתנות לבני השבט הזה מתנות מהקרבנות ומהמעשרות, כפי שהוזכר בתורה.
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה את הנחלות לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְפי מִשְׁפְּחֹתָם.
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר משם עַל, עד מֵידְבָא,
חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר, דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן
וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת
וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק
וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת
וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן, אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ. ובמלחמה אחרת שאף היא שינתה את המצב המדיני, הרג משה אֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן – אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע, שהם נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ תחת חסותו של סיחון, שבידו היה חלק ניכר מאוד מעבר הירדן.
וכהערת אגב: אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, שהגיע למדין, הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל, עם חַלְלֵיהֶם. זאת הייתה נקמתם על ניסיונותיו להתנכל אליהם.
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן – הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל, והשטח הסמוך לגדותיו של הירדן. זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן, מקומות יישוב קטנים סביב הערים הגדולות.
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה נחלה לְמַטֵּה גָד, וחילק אותה לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם.
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל: יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן שנכבשה על ידי סיחון, והיו בה ערים חשובות, עַד עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה
וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר. מקומות אלה מוכרים פחות.
וּבָעֵמֶק – בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן ו יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן המגיעה עד הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל. נראה שחלוקת הנחלות בין השבטים לא נעשתה בקווים ישרים. מקצת הנחלות השתרעו במערב עד הירדן אך לא כולן. נחלות בני גד ובני ראובן היו מעורבות זו בזו במידה רבה. עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת שב עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. הכנרת עצמה אינה חלק מגבולות שבט גד, אלא שייכת לשבטים שישבו סמוך לה ממערב.
זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם – הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם.
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה נחלה גם לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם כָּל הַבָּשָׁן, כָּל מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכָל חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן – שִׁשִּׁים עִיר.
וַחֲצִי הַגִּלְעָד הצפוני וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי, עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן, לִבְנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, לַחֲצִי בְנֵי מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
אֵלֶּה הם המקומות אֲשֶׁר נִחַל, הנחיל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה.
וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה, גם לאחר שהגדיר את הנחלות לשניים וחצי השבטים. ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם – כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם: אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

פסוקים

ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה־מאד לרשתה
זאת הארץ הנשארת כל־גלילות הפלשתים וכל־הגשורי
מן־השיחור אשר על־פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים
מתימן כל־ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד־אפקה עד גבול האמרי
והארץ הגבלי וכל־הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר־חרמון עד לבוא חמת
כל־ישבי ההר מן־הלבנון עד־משרפת מים כל־צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך
ועתה חלק את־הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה
עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה
מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל וכל־המישר מידבא עד־דיבון
וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד־גבול בני עמון
והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל־הבשן עד־סלכה
כל־ממלכות עוג בבשן אשר־מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם
ולא הורישו בני ישראל את־הגשורי ואת־המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה
רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר־לו
ויתן משה למטה בני־ראובן למשפחתם
ויהי להם הגבול מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל וכל־המישר על־מידבא
חשבון וכל־עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון
ויהצה וקדמת ומפעת
וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק
ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות
וכל ערי המישר וכל־ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת־נשיאי מדין את־אוי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ
ואת־בלעם בן־בעור הקוסם הרגו בני־ישראל בחרב אל־חלליהם
ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני־ראובן למשפחתם הערים וחצריהן
ויתן משה למטה־גד לבני־גד למשפחתם
ויהי להם הגבול יעזר וכל־ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד־ערוער אשר על־פני רבה
ומחשבון עד־רמת המצפה ובטנים וממחנים עד־גבול לדבר
ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד־קצה ים־כנרת עבר הירדן מזרחה
זאת נחלת בני־גד למשפחתם הערים וחצריהם
ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני־מנשה למשפחותם
ויהי גבולם ממחנים כל־הבשן כל־ממלכות עוג מלך־הבשן וכל־חות יאיר אשר בבשן ששים עיר
וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן־מנשה לחצי בני־מכיר למשפחותם
אלה אשר־נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה
ולשבט הלוי לא־נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם

פסוקים מנוקד

וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה־מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ׃
זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל־גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל־הַגְּשׁוּרִי׃
מִן־הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים׃
מִתֵּימָן כָּל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד־אֲפֵקָה עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי׃
וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל־הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר־חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת׃
כָּל־יֹשְׁבֵי הָהָר מִן־הַלְּבָנוֹן עַד־מִשְׂרְפֹת מַיִם כָּל־צִידֹנִים אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ׃
וְעַתָּה חַלֵּק אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה׃
עִמּוֹ הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה׃
מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַנַּחַל וְכָל־הַמִּישֹׁר מֵידְבָא עַד־דִּיבוֹן׃
וְכֹל עָרֵי סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן עַד־גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן׃
וְהַגִּלְעָד וּגְבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וְכֹל הַר חֶרְמוֹן וְכָל־הַבָּשָׁן עַד־סַלְכָה׃
כָּל־מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר־מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם׃
וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַגְּשׁוּרִי וְאֶת־הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה אִשֵּׁי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ׃
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי־רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַנַּחַל וְכָל־הַמִּישֹׁר עַל־מֵידְבָא׃
חֶשְׁבּוֹן וְכָל־עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן׃
וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת׃
וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק׃
וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת׃
וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל־מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת־נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת־אֱוִי וְאֶת־רֶקֶם וְאֶת־צוּר וְאֶת־חוּר וְאֶת־רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃
וְאֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל־חַלְלֵיהֶם׃
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה־גָד לִבְנֵי־גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל־עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד־עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי רַבָּה׃
וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד־רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד־גְּבוּל לִדְבִר׃
וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד־קְצֵה יָם־כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה׃
זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם׃
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי־מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם׃
וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם כָּל־הַבָּשָׁן כָּל־מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן וְכָל־חַוֺּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר׃
וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן לִבְנֵי מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לַחֲצִי בְנֵי־מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם׃
אֵלֶּה אֲשֶׁר־נִחַל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה׃
וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא־נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם׃

מקומות

לא(לו) דבר (לדבר)
לבא חמת

מקום באזור חמת בסוריה, והוא ציין את גבולה הצפוני של ארץ ישראל.
מזוהה כיום בעיר לבוא שבלבנון.
מחנים
מידבא
מיפעת
משרפות (מים)
אדרעי

עירו של עוג מלך הבשן בנחלת חצי שבט מנשה.
מזוהה כיום עם העיר דרעא בדרום סוריה (ר' יהוסף שוורץ).
בטנים

עיר בנחלת גד.
כיום מזוהה עם חרבת בטנה בדרום מערב העיירה א-סלט. (י' ז' הורביץ)
בעל מעון

עיר במואב המשויכת לנחלת ראובן.
כיום מזוהה עם מאעין (נ' גליק).
בית הישימות

עיר בערבות מואב, בנחלת ראובן.
מזוהה כיום עם תל אל עדימה ליד חרבת סוימה. (י' פרס)
בית הרם (בית הרן)

עיר בערבות מואב, בנחלת גד.
כיום מזוהה עם תל איכתאנו. (נ' גליק).
בית נמרה

עיר בנחלת גד, בעמק הירדן.
כיום מזוהה עם תל בליבל (נ' גליק).
גבל

עיר נמל בפיניקיה הצפונית.
דיבון

עיר במואב, בנחלת גד.
כיום מזוהה עם תל ליד העיירה ד'יבאן בירדן (אהרוני).
חשבון

בירת סיחון מלך האמורי (במדבר, כא, כו). מקובל לזהותה עם חסבאן שמצפון למידבא, המשמרת את השם המקראי הקדום.
יהץ, יהצה
יעזר

עיר וחבל ארץ בעבר הירדן המזרחי.
ירחו

יריחו היא עיר בנחלת שבט בנימין בעמק הירדן, מצפון לים המלח. יש המייחסים לה את הכינוי עיר התמרים (דברים ל"ד 3; שופטים ג' 13). ליד העיר מקורות מים רבים שהיפרו והירוו אותה.העיר הייתה מיושבת כבר בתקופות קדומות, מהאלף ה- 6 לפני הספירה. יריחו שוכנת ליד מעברות הירדן, ומשם עלתה הדרך הראשית לירושלים. דרך יריחו חדרו לראשונה בני ישראל לארץ כנען. כיבושה של העיר עשה רושם עמוק במסורת העם (יהושע ב', ו'), ותואר כמעשה נס. אין התאמה בין תיאור העיר המבוצרת בספר יהושע לבין החפירות הארכאולוגיות באתר המעידות שהעיר יריחו הקדומה חרבה מאות שנים לפני תקופת ההתנחלות וימי יהושע, ולכן נראה סיפור הנס כסיפור איטיולוגי המסביר את חורבותיה של עיר ענקית דרכה עברו בני ישראל.
לא(לו) דבר (לדבר)
לבא חמת

מקום באזור חמת בסוריה, והוא ציין את גבולה הצפוני של ארץ ישראל.
מזוהה כיום בעיר לבוא שבלבנון.
מחנים
מידבא
מיפעת
משרפות (מים)
סוכות

עיר בעבר הירדן המזרחי מדרום לנחל יבוק בנחלת שבט גד.
כיום מזוהה עם תל דיר עלא (אולברייט, ובהתאם לתלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ט דף כה- 'תרעלה').
סלכה
עזה

עיר הנמל הדרומית ביותר בארץ ישראל. מצוינת לעתים כנקודת הגבול הדרומית מערבית של הארץ (בראשית, י' יט).
עקרון

עיר פלישתית.
ערוער (ראובן)
עשתרות (קרנים)
צפון
צרת השחר
קדמות
קריתים

עיר בנחלת ראובן בעבר הירדן מזרחה, נכבשה ע"י מואב
רבת עמון
גלעד

חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, משתרע מים הכנרת ועד ים המלח.
ים כנרת
נחל ארנון

נחל ארנון המזוהה עם ואדי אל-מוג'יב הוא נחל איתן הזורם ממזרח למערב ונשפך לים המלח. נחל זה חוצה את השטח שממזרח לים המלח וקשה לחציה, לכן הוא מהווה גבול טבעי.
הלבנון
מואב

ארץ מואב היא רמה הררית פוריה ומשופעת במשקעים ממזרח לים המלח.
גבולותיה הגיאוגרפיים: מצפון: נחל חשבון והמשכו ואדי כפרין, המשתפך אל הירדן. מדרום ואדי אל-חסה(נחל זרד) המשתפך אל ים המלח. ממערב: ים המלח. ממזרח: מדבר מואב.
עמון

עמון או בני עמון הוא עם וממלכה ששכנה במזרח הגלעד באזור העיר רבת עמון.
פלשת

חבל ארץ במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל ובצפון הנגב, מקום מושבם של הפלישתים.
גשור
מעכה

מדינה ארמית בגולן הצפוני-מערבי ובעמק הירדן הצפוני.
בשן

אזור נרחב המכוסה בסלעי בזלת, ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, הכולל את רמת הגולן ודרום סוריה.
בבשן ישנם שטחים נרחבים הראויים לחקלאות בעל ואזורים אחרים הראויים למרעה.
מדין (במואב)

חבל ארץ בו גרו המדינים, במזרח מואב.
חרמון

הר בגבול הצפוני של נחלת ישראל, חלקו הדרומי של רכס 'מול הלבנון'.
החרמון הוא ההר הגבוה ביותר בארץ ישראל, שיאו הוא 2814 מ' מעל פני הים.