מיכה-פרק-1
ספר
מקבץ
ביאורים
-
דְְּבַר־ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל־מִיכָה הַמֹּרַשְְְׁתִּי, בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְְחִזְְְקִיָּה מַלְְְכֵי יְְהוּדָה. אֲשֶׁר־חָזָה עַל־שֹׁמְְרוֹן וִירוּשָׁלִָם.
-
שִׁמְְְעוּ, עַמִּים כֻּלָּם! הַקְְְשִׁיבִי, אֶרֶץ וּמְְְלֹאָהּ! וִיהִי אֲדֹנָי אֱלוֹהִים בָּכֶם לְְעֵד מוכיח, אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָָדְְְשׁוֹ.
-
כִּי־הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְְּקוֹמוֹ, כבודו מתגלה, וְְיָרַד וְְדָרַךְְְ עַל־בָּמֳֳתֵי, המקומות הגבוהים של ה אָרֶץ,
-
ובדריכתו, נָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְְְתָּיו, כל הר במקומו, וְְהָעֲמָקִים יִתְְְבַּקָּעוּ, יתפקעו כַּדּוֹנַג הנמס מִפְְּנֵי הָאֵשׁ, כְְּמַיִם מֻגָּרִים בְְּמוֹרָד, הנשפכים במדרון ולא נותר מהם דבר.
-
בְְּשל פֶשַׁע יַעֲקֹב יבוא כָָּל־זֹאת וּבְְשל חַטֹּאות בֵּית יִשְְְׂרָאֵל.מִי מגלמת את פֶשַׁע יַעֲקֹב? – הֲלוֹא העיר שֹׁמְְרוֹן, שבנוסף על שאר עברות שבה, היא מלאה עבודה זרה. וּמִי עיקר בָּמוֹת, מקומות גבוהים שעליהם הקריבו קרבנות ב יהוּדָה – הֲלוֹא יְְרוּשָׁלִָם. מלבד בית המקדש היו בירושלים במות שמילאו את העיר, וקיומן היה חרפה לישראל.
-
וְְשַׂמְְְתִּי, אהפוך את שֹׁמְְרוֹן המיושבת לְְעִי הַשָּׂדֶה, גלי אבנים שבשדה ו לְְמַטָּעֵי כָרֶם. וְְהִגַּרְְְתִּי, אשפוך לַגַּי, לגיא הסמוך את אֲבָנֶיהָ, אבני חומותיה ובנייניה יידרדרו לעמק בעקבות התמוטטותה, וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה, אחשוף כאשר הכול ייהרס.
-
וְְכָָל־פְְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ, יישברו לרסיסים, וְְכָָל־אֶתְְְנַנֶּיהָ, המתנות שניתנו בה לעבודה הזרה, יִשָּׂרְְפוּ בָאֵשׁ, וְְכָָל־עֲצַבֶּיהָ, אליליה אָשִׂים שְְׁמָמָה, כִּי מֵאֶתְְְנַן זוֹנָה קִבָּצָה את כל האוצרות שלה, וְְעַד, אל אֶתְְְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ בידי האויבים. המקום כולו בנוי על ריקבון ושחיתות, דתית ומוסרית. העבודה הזרה והזנות הצטרפו יחד לבניית העיר היפה והמהוללת שומרון. וכאן באה קינה:
-
עַל־זֹאת – חורבן שומרון אֶסְְְפְְּדָה וְְאֵילִילָה, איילל, אֵילְְכָה, אלך שׁוֹלָל, חסר כול או חסר דעת וְְעָרוֹם מרוב צער, אֶעֱשֶׂה מִסְְְפֵּד כַּתַּנִּים, וְְאֵבֶל כִּבְְְנוֹת יַעֲנָה, בעלי חיים המשמיעים יללות ארוכות, מעין הספד מתמשך.
-
כִּי אֲנוּשָׁה כל מכה מ מַכּוֹתֶיהָ, כִּי־בָאָה המכה עַד־יְְהוּדָה, נָגַע השבר עַד־שַׁעַר עיר עַמִּי – עַד־יְְרוּשָׁלִָם.
-
בְְּגַת הפלשתית אַל־תַּגִּידוּ את דבר האסון, על מנת שלא ישמחו האויבים במפלתנו. כעין הביטוי אַל תַּגִּידוּ בְגַת האמור בקינת דוד על שאול. בָּכוֹ אַל־תִּבְְְכּוּ, בְְּבֵית לְְעַפְְְרָה – שם מקום – ב עָפָר הִתְְְפַּלָּשִׁי, התגלגלי. אי אפשר אפילו לבכות ולהרעיש על הצרה, אלא רק לשבת על הקרקע באבל חרישי.
-
עִבְְְרִי, צאו לָכֶם, יוֹשֶׁבֶת, קהילת שָׁפִיר עֶרְְְיָה־בֹשֶׁת, חשופת ערווה. כינוי למקום שקלונו גלוי, או: יוגלו כשהם ערומים. לֹא יָצְְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן להשתתף ב מִסְְְפַּד בֵּית הָאֵצֶל, הסמוכה לה, אולי בגלל אנוכיותה, אולי הייתה נצורה או שתושביה התחבאו מפני האויב, אך ללא הועיל – יִקַּח האויב מכל אחד מִכֶּם את עֶמְְְדָּתוֹ, עמידתו הבטוחה. המקומות הללו ייחרבו ותושביהם ילכו בגלות.
-
כִּי־חָלָה, קיוותה לְְטוֹב יוֹשֶׁבֶת העיר מָרוֹת, אך לשווא – כִּי־יָרַד רָע מֵאֵת ה' לְְשַׁעַר יְְרוּשָׁלִָם.
-
רְְתֹם את הַמֶּרְְְכָּבָה לָרֶכֶשׁ, סוסים מהירים, יוֹשֶׁבֶת לָכִיש, עיר מבצר ביהודה שנכבשה גם היא כשומרון על ידי מלך אשור. רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לכיש לְְבַת־צִיּוֹן, כִּי־בָךְְְ נִמְְְצְְאוּ פִּשְְְׁעֵי יִשְְְׂרָאֵל. בלכיש אימצו לראשונה את מעשיה הקלוקלים של ממלכת ישראל.
-
לָכֵן תִּתְְּנִי שִׁלּוּחִים, מתנות או מסים עַל, אל מוֹרֶשֶׁת גַּת, בָּתֵּי העיר אַכְְְזִיב, אולי היא כזיב, יהיו לְְאַכְְְזָב לְְמַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל. במפלתם יתברר שאי אפשר היה לסמוך על המקום ועל ביטחונו.
-
עֹד את הַיֹּרֵשׁ, הכובש אָבִיא לָךְְְ, יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה. אם מיכה אכן היה ממרשה, הוא מדבר כאן על ערי יהודה הנמצאות בסביבות עיר הולדתו. עַד־עֲדֻלָּם יָבוֹא, ישקע כְְּבוֹד יִשְְְׂרָאֵל.
-
קָָרְְְחִי, מִרטי את ראשך כסימן לאבלות, וָגֹזִּי את שערך עַל־בְְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְְְ. התאבלי על האנשים המעודנים שהיו בך, ולא קרחה קטנה וסמלית – הַרְְְחִבִי קָָרְְְחָתֵךְְְ כַּנֶּשֶׁר, כִּי־גָלוּ מִמֵּךְְְ כל האנשים הטובים.
פסוקים
-
דבר־יהוה אשר היה אל־מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר־חזה על־שמרון וירושלם
-
שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו
-
כי־הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על־במותי [במתי] ארץ
-
ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד
-
בפשע יעקב כל־זאת ובחטאות בית ישראל מי־פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם
-
ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה
-
וכל־פסיליה יכתו וכל־אתנניה ישרפו באש וכל־עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד־אתנן זונה ישובו
-
על־זאת אספדה ואילילה אילכה שילל [שולל] וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה
-
כי אנושה מכותיה כי־באה עד־יהודה נגע עד־שער עמי עד־ירושלם
-
בגת אל־תגידו בכו אל־תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי [התפלשי]
-
עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו
-
כי־חלה לטוב יושבת מרות כי־ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם
-
רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת־ציון כי־בך נמצאו פשעי ישראל
-
לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל
-
עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד־עדלם יבוא כבוד ישראל
-
קרחי וגזי על־בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך
פסוקים מנוקד
-
דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל־מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־חָזָה עַל־שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם׃
-
שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ׃
-
כִּי־הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל־במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ׃
-
וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד׃
-
בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל־זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלוֹא שֹׁמְרוֹן וּמִי בָּמוֹת יְהוּדָה הֲלוֹא יְרוּשָׁלִָם׃
-
וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה׃
-
וְכָל־פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ׃
-
עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שילל [שׁוֹלָל] וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה׃
-
כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ כִּי־בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי עַד־יְרוּשָׁלִָם׃
-
בְּגַת אַל־תַּגִּידוּ בָּכוֹ אַל־תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר התפלשתי [הִתְפַּלָּשִׁי׃]
-
עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ׃
-
כִּי־חָלָה לְטוֹב יוֹשֶׁבֶת מָרוֹת כִּי־יָרַד רָע מֵאֵת יְהוָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלִָם׃
-
רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת־צִיּוֹן כִּי־בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׃
-
לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃
-
עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד־עֲדֻּלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל׃
-
קָרְחִי וָגֹזִּי עַל־בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ׃
מקומות
-
אכזיב (יהודה)
עיר בשפלת יהודה, נקראת גם כזיב.
מזוהה כיום עם ח' לבנין על-ידי י' אהרוני. -
בית לעפרה
יישוב ביהודה.
כיום מזוהה עם א טיבה (סאריסאלו). -
גת (פלשתים)
אחת מחמש הערים הראשיות בארץ פלשתים, בגבול עם יהודה.
מזוהה כיום עם תל צפית. (ג"ל פורטר) -
ירושלים
ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
-
לכיש
עיר מבצר בשפלת יהודה.
כיום מזוהה עם תל לכיש (אולברייט). -
מרשה
-
מורשת גת
-
עדולם
עיר בשפלת יהודה.
מזוהה כיום עם ח'רבת שיח מדכור, היא ח' עדלם (ש' קלרמון גאנו). -
שומרון