מיכה-פרק-6

ביאורים

• שִׁמְְְעוּ־נָא אֵת אֲשֶׁר־ה' אֹמֵר לנביא : קוּם רִיב אֶת, עם יושבי הֶהָרִים, וְְתִשְְְׁמַעְְְנָה הַגְְּבָעוֹת, יושבי הגבעות ישמעו את קוֹלֶךָ. השמע תוכחה לארץ כולה :

• שִׁמְְְעוּ, הָרִים, אֶת־רִיב ה', וְְהָאֵתָנִים מֹסְְְדֵי אָרֶץ, יסודות העולם החזקים, כִּי רִיב לַה' עִם־עַמּוֹ, וְְעִם־יִשְְְׂרָאֵל יִתְְְוַכָּח. יש לו ויכוח עם ישראל :

• עַמִּי, מֶה, איזה עוול עָשִׂיתִי לְְךָ?! וּמָה הֶלְְְאֵתִיךָ, הקשיתי עליך שאתה פונה ממני ומסרב לשמוע בקולי ?! – עֲנֵה, העד בִי.

• כִּי, הרי ראשית לכל מעשי אתכם הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְְְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְְּדִיתִיךָ, הושעתי אותך, וָאֶשְְְׁלַח לְְפָנֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְְְיָם המנהיגים שדאגו לכל צורכיכם.

• עַמִּי, זְְכָר־נָא מַה־יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְְְ מוֹאָב, לקלל אותך, וּמֶה־עָנָה אֹתוֹ בִּלְְְעָם בֶּן־בְְּעוֹר – ברכה. זכוֹר מה אירע לך באותו זמן מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְְְגָּל, שם חטאו בניך עם בנות מואב ומדין, ואף על פי כן לא נבלעת בתוך העמים הללו; אדרבא, גברת עליהם. וכל זאת לְְמַעַן דַּעַת צִדְְְקוֹת, טובות ה'. זו תשובה לטענה כאילו אלוקים עולל לכם עוול. ובאשר לטענה שעבודת ה' מַלאה ומעייפת:

• בַּמָּה אֲקַדֵּם את פני ה', אִכַּף, אתכופף ואשתחווה לֵאלֹהֵי מָרוֹם, שמים?! כיצד ראוי לחלוק לו כבוד ?! הַאֲקַדְְּמֶנּוּ בְְעוֹלוֹת, בַּעֲגָלִים בְְּנֵי שָׁנָה?! האם הוא רוצה שאביא לו עגלים מובחרים לעולות?!

• הֲאם יִרְְְצֶה ה' בְְּאַלְְְפֵי אֵילִים, בְְּרִבְְְבוֹת נַחֲלֵי־שָׁמֶן?! הַאם אֶתֵּן את בְְּכוֹרִי במחיר פִּשְְְׁעִי, ואת פְְּרִי בִטְְְנִי תמורת חַטַּאת נַפְְְשִׁי?! האם ה' רוצה שאקריב לפניו את ילדי כדי לכפר על עווני?! אין הוא מבקש לא את העולות, לא את נחלי השמן ולא את קרבנות האדם.

• הִגִּיד לְְךָ, אָדָם, מַה־טּוֹב, וּמָה־ה' דּוֹרֵשׁ מִמְְּךָ, לא דברים יוצאי דופן, כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְְְׁפָּט, שמירת החוק והדין וְְאַהֲבַת חֶסֶד וְְהַצְְְנֵעַ לֶכֶת, התנהגות צנועה, חיים שיש בהם ענווה עִם־אֱלֹהֶיךָ. מצד אחד, עליכם להכיר, להודות ולהלל לה' על כל הנסים שעשה אתכם. מצד שני, אין הוא דורש מכם קרבנות מפליגים, אלא מעשים פשוטים. כאמור, דברי התוכחה שבספר פונים בעיקר לעשירים ולבני המעמדות הגבוהים המדכאים את האנשים הקטנים וגוזלים מהם. הקינה שבהמשך מבטאת את מצוקתו של הנביא הרואה יותר מן האחרים את הפורענות העתידה.

• קוֹל ה' לָעִיר יִקְְְרָא באמצעות הנביא: וְְתוּשִׁיָּה יִרְְְאֶה שְְׁמֶךָ, אל עצת הנביא שים לבך. לחלופין, זהו מאמר מוסגר של הנביא: בעל תושיה , המשכיל, יתבונן ויכיר את שמך, ה'. שִׁמְְְעוּ, המנהיגים, מַטֶּה, מטי ה משפט, או: האזינו למוסר או לעונש הקרב, וּראו מִי יְְעָדָהּ, מי ייעד את הפורענות.

• עוֹד הַאִשׁ, האם יֵש עוד ב בֵית רָשָׁע אֹצְְרוֹת הנצברים ב רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְְעוּמָה, מידת איפה מצומקת, שבה הרשע מודד ומוכר. האם יש מעמד וקיום לאלה ?!

• הַאֶזְְְכֶּה, האם אמצא זכות או רווח בְְּמֹאזְְנֵי רֶשַׁע, מאזניים שאפשר לרמות בהם, וּבְְְכִיס מלא אַבְְְנֵי משקל של מִרְְְמָה?!

• אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְְאוּ חָמָס, מעשי עוול וסחיטה שהחוק אינו יכול לטפל בהם, וְְיֹשְְׁבֶיהָ דִּבְְּרוּ־שָׁקֶר, וּלְְְשׁוֹנָם רְְמִיָּה, לשון מרמה בְְּפִיהֶם.וה' אומר:

• וְְגַם־אֲנִי הֶחֱלֵיתִי אותך ב הַכּוֹתֶךָ. או: כביכול אני נעשה חולה מכך שעלי להכות אותך כל הזמן, כפי המגיע לך, הַשְְְׁמֵם אני משמים, נדהם וסובל עַל, בגלל חַטֹּאתֶךָ.

• אַתָּה תֹאכַל – וְְלֹא תִשְְְׂבָּע, וְְיֶשְְְׁחֲךָ, הסחי שלך, עיכול מאכלך יישאר בְְּקִרְְְבֶּךָ, ולא תוכל לפלטו. וְְגם אם תַסֵּג, תרחיק דברים מסכנה – וְְלֹא תַפְְְלִיט, תציל. לחלופין: תנוע כדי להתקדם, אך מאמציך לא ישאו פרי. וַאֲשֶׁר, מה שכבר תצליח ו תְְּפַלֵּט – לַחֶרֶב אֶתֵּן אותו. האויב יאכל הכול.

• אַתָּה תִזְְְרַע – וְְלֹא תִקְְְצוֹר, אַתָּה תִדְְְרֹךְְ־זַיִת – וְְלֹא־תָסוּךְְְ שֶׁמֶן, וְְתִירוֹשׁ תפיק וְְלֹא תִשְְְׁתֶּה־יָּיִן. ניכרת כאן השפעת לשון התוכחה שבספר דברים.

• וְְיִשְְְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָָמְְְרִי מלך ישראל וְְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית־אַחְְְאָב. דבר אינו משתנה אצלכם לטובה. למרות שבזמנו של מיכה השלטון כבר לא היה ביד שושלת אחאב, אין לכך חשיבות בעיני הנביא. אמנם השליטים התחלפו, אבל דרכי השלטון של בית עמרי ואחאב לא השתנו, וַתֵּלְְכוּ בְְּמֹעֲצוֹתָם, במזימותיהם, לְְמַעַן תִּתִּי אֹתְְךָ לְְשַׁמָּה, שממה ואבדון, וְְיֹשְְׁבֶיהָ של הארץ יהיו לִשְְְׁרֵקָה, מושא לשריקות תימהון, וְְאתם, המנהיגים האחראים, חֶרְְְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ.