זכריה-פרק-3

ביאורים

  • וַיַּרְְְאֵנִי ה' במראה הנבואה אֶת־יְְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְְְנֵי מַלְְְאַךְְְ ה', וְְהַשָּׂטָן, הקטגור העליון שלו עֹמֵד עַל־יְְמִינוֹ לְְשִׂטְְְנוֹ, לקטרג עליו ולמנוע ממנו לכהן.

  • וַיֹּאמֶר ה' אֶל־הַשָּׂטָן: יִגְְְעַר ה' בְְּךָ, הַשָּׂטָן, ולא יניח לך להמשיך לקטרג, וְְיִגְְְעַר ה' בְְּךָ, כי הוא הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם. כיצד תדבר רע על יהושע הכהן הגדול, הֲלוֹא זֶה אוּד, גזיר עץ שכבר החל להישרף ש מֻצָּל, הצילו אותו מֵאֵשׁ הגלות או החורבן?! יהושע היה שריד, אולי יחידי, משושלת הכהונה הגדולה של ימי הבית הראשון.

  • ובחזון – יהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְְּגָדִים צוֹאִים, מלוכלכים וְְעֹמֵד לִפְְְנֵי הַמַּלְְְאָךְְְ.

  • וַיַּעַן המלאך וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְְדִים לְְפָנָיו. מעמדו של המלאך היה כמעמד שר או דיין היושב על כיסאו ולפניו עומדים משרתים, והוא הורה להם לֵאמֹר: הָסִירוּ את הַבְְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו המלאך ליהושע : רְְאֵה הֶעֱבַרְְְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ, וְְהַלְְְבֵּשׁ, הלבשתי אֹתְְךָ מַחֲלָצוֹת, בגדים נקיים. הבגדים המטונפים גילמו חטא, והחלפתם הסמלית בחזון – משמעה טיהור.

  • וָאֹמַר, אני זכריה: לא רק יוחלפו הבגדים המלוכלכים בנקיים; אף יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר, מצנפת הכהן הגדול העשויה אריג ארוך שנכרך פעמים רבות סביב הראש כטורבן, עַל־רֹאשׁוֹ.וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל־רֹאשׁוֹ וַיַּלְְְבִּשֻׁהוּ בְְּגָדִים נאים, וּמַלְְְאַךְְְ ה' עֹמֵד ומשגיח שהכול ייעשה כראוי. כעת נפתחת בפני יהושע אפשרות חדשה:

  • וַיָּעַד, התרה מַלְְְאַךְְְ ה' בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃

  • כֹּה־אָמַר ה' צְְבָאוֹת: אִם־בִּדְְְרָכַי תֵּלֵךְְְ, וְְאִם אֶת־מִשְְְׁמַרְְְתִּי תִשְְְׁמֹר, וְְגַם־אַתָּה תָּדִין, תדון אֶת־בֵּיתִי, תנהל כראוי את המקדש, וְְגַם תִּשְְְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָיוְְנָתַתִּי לְְךָ מַהְְְלְְכִים, תוכל להתהלך בֵּין הָעֹמְְדִים הָאֵלֶּה, המלאכים, העומדים לפני ה', המשמשים במשפטו של יהושע. מעתה לא תהיה רק הממונה על המקדש בירושלים של מטה, אלא יהיה לך מקום גם במחיצתם של מלאכי מעלה.

  • שְְׁמַע־נָא, יְְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אַתָּה וְְרֵעֶיךָ הַיֹּשְְְׁבִים לְְפָנֶיךָ, ראשי הכהנים שעלו עם זרֻבבל , כִּי־אַנְְְשֵׁי מוֹפֵת, אנשי מעלה הֵמָּה, הם, כִּי־הִנְְְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְְְדִּי צֶמַח, הוא זרֻבבל , המנהיג הפוליטי ביהודה.

  • כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְְְנֵי יְְהוֹשֻׁעַעַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְְְעָה עֵינָיִם, גוונים. זוהי אבן טובה מיוחדת בעלת מגוון צבעים, ולא זו בלבד – הִנְְְנִי מְְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ, אחקוק בה קישוטים, נְְאֻם ה' צְְבָאוֹת, וּמַשְְְׁתִּי, אעזוב, אסיר אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ־הַהִיא בְְּיוֹם אֶחָד. האבן מגלמת בחזון את תפקידו של זרֻבבל בהקמת המקדש שעתיד להביא לכפרת עוונם של ישראל ולתקומתם.

  • בַּיּוֹם הַהוּא, נְְאֻם ה' צְְבָאוֹת, כאשר אתה, הכהן הגדול, ת שתף פעולה עם עבדי, צמח, ועוון הארץ יכופר, תִּקְְְרְְאוּ אִישׁ לְְרֵעֵהוּ ותזמינו זה את זה אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְְאֶל־תַּחַת תְְּאֵנָה – חזון פסטורלי על חיי שלווה ופנאי להזמנת אורחים בצלם של עצי הפרי.

פסוקים

  1. ויראני את־יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על־ימינו לשטנו
  2. ויאמר יהוה אל־השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש
  3. ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך
  4. ויען ויאמר אל־העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות
  5. ואמר ישימו צניף טהור על־ראשו וישימו הצניף הטהור על־ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד
  6. ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר
  7. כה־אמר יהוה צבאות אם־בדרכי תלך ואם את־משמרתי תשמר וגם־אתה תדין את־ביתי וגם תשמר את־חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה
  8. שמע־נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי־אנשי מופת המה כי־הנני מביא את־עבדי צמח
  9. כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על־אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את־עון הארץ־ההיא ביום אחד
  10. ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל־תחת גפן ואל־תחת תאנה

פסוקים מנוקד

  1. וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ׃
  2. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ׃
  3. וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ׃
  4. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֺנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת׃
  5. וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל־רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל־רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד׃
  6. וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃
  7. כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם־בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם־אַתָּה תָּדִין אֶת־בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה׃
  8. שְׁמַע־נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי־אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי־הִנְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְדִּי צֶמַח׃
  9. כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת־עֲוֺן הָאָרֶץ־הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד׃
  10. בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל־תַּחַת תְּאֵנָה׃

מקומות

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.