זכריה-פרק-4

ביאורים

• על כן – וַיָּשָׁב הַמַּלְְְאָךְְְ הַדֹּבֵר בִּי וַיְְְעִירֵנִי כְְּאִישׁ אֲשֶׁר־יֵעוֹר מִשְְּׁנָתוֹ.

• וַיֹּאמֶר אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: רָאִיתִי וְְהִנֵּה מְְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ, מנורה שכולה עשויה זהב, וְְגֻלָּהּ, ספל או מכל כדורי ובתוכו שמן, או: נביעת שמן עַל־רֹאשָׁהּ, וְְשִׁבְְְעָה נֵרֹתֶיהָ, בזיכי השמן של המנורה עָלֶיהָ כמו במנורת המקדש. שִׁבְְְעָה וְְשִׁבְְְעָה, לכל נר משבעת הנרות היו שבעה מוּצָקוֹת, צינורות מושכי שמן מהגוּלה לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.

• וּשְְְׁנַיִם זֵיתִים, עצי זית עָלֶיהָ, סמוכים למנורה, אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְְאֶחָד עַל־שְְְׂמֹאלָהּ.

• וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְְְאָךְְְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר: מָה משמעותם של אֵלֶּה, אֲדֹנִי?

• וַיַּעַן הַמַּלְְְאָךְְְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֲלוֹא יָדַעְְְתָּ, האם אינך יודע מָה הֵמָּה אֵלֶּה? הרי אתה אמור להבין דברים כאלה מדעתך. וָאֹמַר: לֹא, אֲדֹנִי.

• וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר: זֶה דְְּבַר־ה' אֶל־זְְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְְחַיִל וְְלֹא בְְכֹחַ, כִּי אִם־בְְּרוּחִי, אָמַר ה' צְְבָאוֹת. חזון המנורה והזיתים מבטא שפע ברכה שיגיע אליכם לא על ידי פעולה צבאית, אלא ברוח ה'. כשם שבחזון הכול קורה מאליו – השמן יוצא מהזיתים וזורם אל הנרות, וכך הם דולקים ללא כל מאמץ אנושי, כך אתם לא תצטרכו להפעיל כוח.

• מִי־אַתָּה, הַר־הַגָּדוֹל, מכשול, גדול ככל שתהיה, שתעמוד לִפְְְנֵי זְְרֻבָּבֶל – תיהפך לְְמִישֹׁר. וְְהוֹצִיא זרֻבבל אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה, האבן הראשית, היא האבן שהונחה לפני יהושע הכהן הגדול, המסמלת את בניין המקדש. ואז ישמיעו תְְּשֻׁאוֹת, קריאות רמות לכבוד האבן : חֵן חֵן לָהּ.

• וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

• יְְדֵי זְְרֻבָּבֶל יִסְְּדוּ את הַבַּיִת הַזֶּה בקושי, בדוחק ובאופן סמלי בלבד, וְְיָדָיו גם תְְּבַצַּעְְְנָה, יסיימו את בניינו למרות העיכובים. וְְיָדַעְְְתָּ כִּי־ה' צְְבָאוֹת שְְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

• כִּי מִי בַז, אלו המתייחסים בזלזול לְְיוֹם קְְטַנּוֹת, יום שבו לא מתרחשים מאורעות גדולים – וְְשָׂמְְחוּ עכשיו וְְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן, גוש הַבְְּדִיל הקשור בקצה חוט, המשמש כאנך למדידת יושר הקירות, ש בְְּיַד זְְרֻבָּבֶל. כשרואים את זרֻבבל , ובידו כלי המדידה, מבינים הכול שהגיע הזמן לבנות את הבית. שִׁבְְְעָה־אֵלֶּה – הנרות, או שבעת העיניים שעל האבן האחת, עֵינֵי ה' הֵמָּה, ה מְְשׁוֹטְְטִים בְְּכָָל־הָאָרֶץ, המשגיחות ומאירות את כל העולם.

• וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו: אני מבין שמנורת הזהב היא הסמל של עם ישראל. אני מבין מה הם הנרות, אבל מַה־שְְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה עַל־יְְמִין הַמְְּנוֹרָה וְְעַל־שְְׂמֹאולָהּ?

• וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו, ביֶתר פירוט : מַה־שְְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי, ראשי ענפי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְְּיַד, ליד שְְׁנֵי צַנְְְתְְּרוֹת, כלי הַזָּהָב הַמְְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם את השמן שצבעו כעין הַזָּהָב?

• וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר: הֲלוֹא יָדַעְְְתָּ מָה־אֵלֶּה?וָאֹמַר: לֹא, אֲדֹנִי. עדיין אינני יודע.

• וַיֹּאמֶר: אֵלֶּה שְְׁנֵי בְְנֵי־הַיִּצְְְהָר, זית השמן. הזית מסמל את ישראל, ושני העצים הללו המלאים בתנובה רומזים לצמד מנהיגי הדור – זרֻבבל ויהושע הכהן הגדול – שהם הָעֹמְְדִים עַל, הממונים לשרת את אֲדוֹן כָָּל־הָאָרֶץ.