זכריה-פרק-5
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי. וָאֶרְְְאֶה וְְהִנֵּה מְְגִלָּה עָפָה, מתעופפת.
-
וַיֹּאמֶר אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה?וָאֹמַר: אֲנִי רֹאֶה מְְגִלָּה עָפָה, גדולה מאוד – אָָרְְְכָּהּ עֶשְְְׂרִים מידות בּמידת ה אַמָּה, וְְרָָחְְְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה.
-
וַיֹּאמֶר אֵלַי: זֹאת היא הָאָלָה הַיּוֹצֵאת, הקללות המיועדות לעבור עַל־פְְּנֵי כָָל־הָאָרֶץ, ולכן היא גדולה כל כך. כִּי עד כה, כָָל־הַגֹּנֵב דבר – מִזֶּה כָּמוֹהָ, ונדמה לו שמכפי הכתוב בה נִקָּה, הוא חושב שהוא יימלט מהקללה המופיעה במגילה. וְְכָָל־הַנִּשְְְׁבָּע לשקר – מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה.
-
הוֹצֵאתִיהָ – את מגילת האלות על פני הארץ, נְְאֻם ה' צְְבָאוֹת, וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב וְְאֶל־בֵּית הַנִּשְְְׁבָּע בִּשְְְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְְלָנֶה, תלון, תתגורר בְְּתוֹךְְְ בֵּיתוֹ. היא מלווה את כל המעשים הרעים ומגיעה לכל מקום שראוי להענישו, וְְכִלַּתּוּ, היא מכלה ומשמידה אותו וְְאֶת־עֵצָיו וְְאֶת־אֲבָנָיו. זוהי אזהרה גדולה. יש שנראה שמעשים חמורים נעשים בעולם והם עוברים בלי עונש ובלי אחריות, אך יש לדעת שמגילת הקללות מעופפת בעולם, והיא תגיע לכל מקום שיש בו מעשה רע.
-
וַיֵּצֵא הַמַּלְְְאָךְְְ הַדֹּבֵר בִּי שוב, וַיֹּאמֶר אֵלַי: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְְְאֵה מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת, המופיעה לנגד עיניך.
-
וָאֹמַר: מַה־הִיא?וַיֹּאמֶר: זֹאת הָאֵיפָה – כלי מדידה גדול, הַיּוֹצֵאת. וַיֹּאמֶר המלאך : זֹאת עֵינָם, העין החושפת, מראה הבריות שנחשף, חימוד עינם או: עוונם בְְּכָָל־הָאָרֶץ.
-
וְְהִנֵּה אני רואה כִּכַּר, גוש מעוגל של עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת, מוגבהת באוויר, וְְעוד זֹאת ראיתי – אִשָּׁה אַחַת יוֹשֶׁבֶת בְְּתוֹךְְְ הָאֵיפָה.
-
וַיֹּאמֶר המלאך: זֹאת האשה שבתוך האיפה היא הָרִשְְְׁעָה בעצמה. וַיַּשְְְׁלֵךְְְ, השליכו אֹתָהּ אֶל־תּוֹךְְְ הָאֵיפָה פנימה, וַיַּשְְְׁלֵךְְְ אֶת־אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ כדי שהרשעה תיכלא במקומה.
-
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְְהִנֵּה שְְׁתַּיִם, שתי נָשִׁים יוֹצְְאוֹת, וְְרוּחַ נושבת בְְּכַנְְְפֵיהֶם. אולי הנשים המכונפות הן מלאכים או יצורים ממין אחר. וְְלָהֵנָּה, להן יש כְְנָפַיִם שצורתן כְְּכַנְְְפֵי הַחֲסִידָה, וַתִּשֶּׂנָה, נשאו אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם. הנשים המעופפות הללו לוקחות את האיפה שהאשה בתוכה, ומרימות אותה בין השמים ובין הארץ.
-
וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְְְאָךְְְ הַדֹּבֵר בִּי: אָנָה, לאן הֵמָּה, הן מוֹלִכוֹת אֶת־הָאֵיפָה?
-
וַיֹּאמֶר אֵלַי: לִבְְְנוֹת־לָה בַיִת בְְּאֶרֶץ שִׁנְְְעָר, בבל, וְְהוּכַן הבית, וְְהֻנִּיחָה, היא תונח שָּׁם עַל־מְְכֻנָתָהּ, מקומה, בסיסה. האשה שבתוך האיפה מבטאת את הרֶשע ואת הקללה שיוצאים בכל הארץ – גסות הרוח, שנאת הבריות וכיוצא באלה. הנחתה בתוך כלי מידה היא ביטוי לכך שבגלל כלים כאלה באות המחלוקות והשנאה לעולם. יציאת הקללה מארץ ישראל לבבל, שבה היו יהודים באותה תקופה, משמעה שארץ ישראל אינה מקוללת עוד, והקללה עברה לשכון בבבל.
פסוקים
-
ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה
-
ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה
-
ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על־פני כל־הארץ כי כל־הגנב מזה כמוה נקה וכל־הנשבע מזה כמוה נקה
-
הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל־בית הגנב ואל־בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת־עציו ואת־אבניו
-
ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת
-
ואמר מה־היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל־הארץ
-
והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה
-
ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל־תוך האיפה וישלך את־אבן העפרת אל־פיה
-
ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את־האיפה בין הארץ ובין השמים
-
ואמר אל־המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את־האיפה
-
ויאמר אלי לבנות־לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על־מכנתה
פסוקים מנוקד
-
וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה׃
-
וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה׃
-
וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ כִּי כָל־הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה וְכָל־הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה׃
-
הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל־בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו׃
-
וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת׃
-
וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל־הָאָרֶץ׃
-
וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה׃
-
וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל־תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ׃
-
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם׃
-
וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת־הָאֵיפָה׃
-
וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל־מְכֻנָתָהּ׃
מקומות
-
בבל
ממלכה המכונה על-שם עיר הבירה שלה.
משתרעת בדרום מסופוטמיה, עם גישה לדרכי הים שבמפרץ הפרסי.