זכריה-פרק-10

ספר

זכריה

מקבץ

נביאים

ביאורים

  • שַׁאֲלוּ, אם תבקשו מֵה' מָטָר, אפילו בְְּעֵת מַלְְְקוֹשׁ, בסוף החורף – ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים, ברקים וּמְְְטַר־גֶּשֶׁם, ממטרים יִתֵּן לָהֶם – לְְכל אִישׁ יצמח עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה.

  • כִּי בעבר הַתְְּרָפִים, כלי ניחוש, או: צלמיות ששימשו כאלילים, דִּבְְּרוּ־אָוֶן, דברים שאין בהם ממש, וְְהַקּוֹסְְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת – הַשָּׁוְְְא, כזב יְְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְְנַחֵמוּן. חולמי החלומות צפו לישראל נחמות של הבל, ושומעיהם סמכו עליהם. עַל־כֵּן נָסְְעוּ, נעקרו הנה והנה כְְמוֹ־צֹאן, יַעֲנוּ, יעונו, ידוכאו כִּי־אֵין להם רֹעֶה.

  • אשמים, גם עַל־הָרֹעִים, מנהיגי ישראל חָרָה אַפִּי, אני כועס, וְְעַל־הָעַתּוּדִים, התיישים ההולכים בראש העדר, השולטים והמשפיעים אֶפְְְקוֹד, אעניש. כל אלה יסולקו מתפקידם כִּי־פָקַד, זכר לטובה ה' צְְבָאוֹת בעצמו אֶת־עֶדְְְרוֹ – אֶת־בֵּית יְְהוּדָה, וְְשָׂם אוֹתָם לו כְְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְְְחָמָה, בעלי כוח והדר, במקום שיהיה צאן פסיבי שהכול מושלים בו.

  • מִמֶּנּוּ – מהעם עצמו תיווצר פִנָּה, זווית הבית, אבן יסוד. לחלופין: מגדל בקצה החומה. מִמֶּנּוּ יָתֵד לבניין, מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְְְחָמָה, ואז – מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָָל־נוֹגֵשׂ יַחְְְדָּו. כל לוחציו יסולקו מתוכו.

  • וְְהָיוּ בני יהודה כְְגִבֹּרִים בּוֹסִים, דורכים בְְּטִיט, בוץ חוּצוֹת בַּמִּלְְְחָמָה. הם ירמסו את אויביהם כעפר וכרפש. וְְנִלְְְחֲמוּ כִּי ה' עִמָּם, וְְהֹבִישׁוּ, יביישו את רֹכְְבֵי ה סוּסִים של האויב.

  • וְְגִבַּרְְְתִּי, אחזק אֶת־בֵּית יְְהוּדָה, וְְאֶת־בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ, וְְהוֹשְְׁבוֹתִים, אשיבם למקומם כִּי רִחַמְְְתִּים. וְְהָיוּ כַּאֲשֶׁר, כאילו לֹא־זְְנַחְְְתִּים, עזבתי אותם מעולם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְְאֶעֱנֵם עכשיו, בזמן הגאולה.

  • וְְהָיוּ כְְגִבּוֹר – אֶפְְְרַיִם, וְְשָׂמַח לִבָּם כְְּמוֹ ב יָיִן, וּבְְְנֵיהֶם יִרְְְאוּ וְְשָׂמֵחוּ, יָגֵל, ישמח לִבָּם בַּה'.

  • אֶשְְְׁרְְקָה, אשרוק לָהֶם וַאֲקַבְְּצֵם כשריקת הרועה לכינוס צאנו, כִּי פְְדִיתִים, גאלתי אותם, וְְרָבוּ כְְּמוֹ רָבוּ, כמה שירבו, לחלופין: כפי שרבו בעבר.

  • וְְאֶזְְְרָעֵם, גם אם פיזרתי אותם בָּעַמִּים, וּבַמֶּרְְְחַקִּים יִזְְְכְְּרוּנִי וייענו לקריאתי וְְחָיוּ אֶת, עם בְְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ.

  • וַהֲשִׁבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְְְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְְּצֵם, וְְאֶל־אֶרֶץ גִּלְְְעָד וּלְְְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְְלֹא יִמָּצֵא, יספיק המקום לָהֶם, כי כל הגולים ישובו.

  • וְְעָבַר בַּיָּם צָרָה, שֶׁבר, וְְהִכָּה בַיָּם את ה גַּלִּים, וְְהֹבִישׁוּ, יתייבשו כֹּל מְְצוּלוֹת, מעמקי יְְאֹר, וְְהוּרַד גְְּאוֹן אַשּׁוּר, וְְשֵׁבֶט השלטון של מִצְְְרַיִם יָסוּר.

  • וְְגִבַּרְְְתִּים – את ישראל בַּה', וּבִשְְְׁמוֹ יִתְְְהַלָּכוּ. נְְאֻם ה'.

פסוקים

  1. שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר־גשם יתן להם לאיש עשב בשדה
  2. כי התרפים דברו־און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על־כן נסעו כמו־צאן יענו כי־אין רעה
  3. על־הרעים חרה אפי ועל־העתודים אפקוד כי־פקד יהוה צבאות את־עדרו את־בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה
  4. ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל־נוגש יחדו
  5. והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים
  6. וגברתי את־בית יהודה ואת־בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא־זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם
  7. והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו־יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה
  8. אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו
  9. ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את־בניהם ושבו
  10. והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל־ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם
  11. ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור
  12. וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה

פסוקים מנוקד

  1. שַׁאֲלוּ מֵיְהוָה מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ יְהוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה׃
  2. כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ־אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל־כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ־צֹאן יַעֲנוּ כִּי־אֵין רֹעֶה׃
  3. עַל־הָרֹעִים חָרָה אַפִּי וְעַל־הָעַתּוּדִים אֶפְקוֹד כִּי־פָקַד יְהוָה צְבָאוֹת אֶת־עֶדְרוֹ אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְשָׂם אוֹתָם כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה׃
  4. מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל־נוֹגֵשׂ יַחְדָּו׃
  5. וְהָיוּ כְגִבֹּרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה וְנִלְחֲמוּ כִּי יְהוָה עִמָּם וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים׃
  6. וְגִבַּרְתִּי אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְאֶת־בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא־זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם׃
  7. וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ־יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּיהוָה׃
  8. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ׃
  9. וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וְחָיוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ׃
  10. וַהֲשִׁיבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם׃
  11. וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר׃
  12. וְגִבַּרְתִּים בַּיהוָה וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם יְהוָה׃

מקומות

  • גלעד

    חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, משתרע מים הכנרת ועד ים המלח.

  • הלבנון
  • מצרים

    ארץ מצרים נמצאת בצפון מזרח אפריקה, בגבולה הדרומי של ארץ ישראל. רוב שִׁטְחָהּ היא מדבר, והאזור המעוּבּד והמיוּשב בצפיפות נמצא לאורך נהר הנילוס והדֶלְתָא (=השֶפֶךְ) שלו. התרבות המצרית הידועה לנו החלה להתפתח כבר בשנת 4000 לפני הספירה. סיפורי האבות מעידים על קשרים קבועים בין תושבי ארץ כנען לארץ מצרים, בעיקר בתקופות של רעב.

  • אשור

    שם האימפריה ושם עיר הבירה שלה כשם האל בו האמינו תושבי המקום.
    שמו המודרני של האתר הוא קלעת שרקאת.
    אשור נמצאת באזור צפון עירק של ימינו.

‏