זכריה-פרק-12

ביאורים

• מַשָּׂא דְְבַר־ה' עַל־יִשְְְׂרָאֵל: נְְאֻם־ה' שהוא נֹטֶה שָׁמַיִם וְְיֹסֵד אָרֶץ, יוצר את העולם כולו ושולט בו, ולא רק במערכות הגדולות – וְְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְְּקִרְְְבּוֹ, ודואג לכל אדם ואדם באופן פרטי,

• הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְְרוּשָׁלִַם סַף, כלי קיבול נוזלים, מין ספל רַעַל לְְכָָל־הָעַמִּים סָבִיב. יבוא יום וירושלים, המיוסרת בעצמה, תהיה ככוס תמרורים ומוקד לסבלו של כל מי שינסה להתגרות בה ולהילחם כנגדה. וְְגַם עַל־יְְהוּדָה יִהְְְיֶה מוטל להשתתף בַמָּצוֹר עַל־יְְרוּשָׁלִָם.

• וְְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה, כבדה לְְכָָל־הָעַמִּים, אבן ש כָָּל־עֹמְְסֶיהָ, המנסים להרימה שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ, ייפגעו. וְְנֶאֶסְְְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ על מנת לסלק אותה, משום שהיא מהווה אבן נגף לכל העמים.

• בַּיּוֹם הַהוּא, נְְאֻם־ה', אַכֶּה כָָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן, תדהמה וְְאת רֹכְְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן. הסוסים יהיו מבולבלים, ורוכביהם ישתגעו ולא יעלה בידם לנהל מלחמה. ולעומת זאת עַל־בֵּית יְְהוּדָה אֶפְְְקַח אֶת־עֵינַי, אשגיח. וְְכֹל סוּס הָעַמִּים שיקומו על ישראל, אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן. ירושלים תהיה מבודדת, ועמים אחרים יבואו ויאלצו את בני יהודה להצטרף למלחמה עליה.

• וְְאָמְְרוּ אז אַלֻּפֵי, ראשי יְְהוּדָה, שבעצם לא יהיו מעוניינים לנצח במלחמה זו, בְְּלִבָּם: אַמְְְצָה, חזֵּק לִי את יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם בַּה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם. הלוואי שיתחזקו יושבי ירושלים, והמצור ייכשל.

• בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְְהוּדָה כְְּכִיּוֹר, מעין סיר או כירת אֵשׁ בוערת בְְּעֵצִים, וּכְְְלַפִּיד אֵשׁ דולק ומכלה בְְּעָמִיר, קבוצת שיבולים, וְְאָכְְלוּ עַל־יָמִין וְְעַל־שְְְׂמֹאול אֶת־כָָּל־הָעַמִּים סָבִיב. וְְיָשְְׁבָה יְְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְְְתֶּיהָ, תישאר יציבה במקומה, בִּירוּשָׁלִָם. היא לא תנוע ולא תגְלה.

• וְְהוֹשִׁעַ ה' אֶת־אָהֳֳלֵי יְְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה, תחילה, ויעניק להם כוח לְְמַעַן לֹא־תִגְְְדַּל תִּפְְְאֶרֶת, גאות בֵּית־דָּוִיד, שאיננו רק משפחת המלוכה המצומצמת, אלא כל המשתייכים לזרע המלוכה, שהיו כנראה קבוצה מובחנת ואולי תקיפה, וְְתִפְְְאֶרֶת יֹשֵׁב יְְרוּשָׁלִַם עַל־יְְהוּדָה. מכאן שהייתה בין יהודה לירושלים מעין תחרות.

• בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן ה' בְְּעַד יוֹשֵׁב יְְרוּשָׁלִַם, וְְהָיָה הַנִּכְְְשָׁל, החלשים ש בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא גיבורים כְְּדָוִיד. וּבֵית דָּוִיד יהיו כֵּאלֹהִים – כְְּמַלְְְאַךְְְ ה' ההולך לִפְְְנֵיהֶם.

• וְְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְְהַשְְְׁמִיד אֶת־כָָּל־הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל־יְְרוּשָׁלִָם להקים עליה מצור.

• וְְשָׁפַכְְְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְְעַל יוֹשֵׁב יְְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְְתַחֲנוּנִים. הם יפנו אלי בתפילה, וְְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת, על אֲשֶׁר־דָּקָרוּ האויבים אדם אחד, שלא פורש שמו, וְְסָפְְדוּ עָלָיו אנשי ירושלים כְְּמִסְְְפֵּד עַל הַיָּחִיד, כמו שבוכים על בן יחיד שמת, וְְהָמֵר, ימררו עָלָיו כְְּהָמֵר עַל־הַבְְּכוֹר שנפטר, שזהו מוות שיש בו היבטים נוספים מלבד עצם הצער על אבדן קרוב.

• בַּיּוֹם הַהוּא יִגְְְדַּל הַמִּסְְְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְְּמִסְְְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְְּבִקְְְעַת מְְגִדּוֹן. כמספד על אדם ידוע בתקופתם. מכיוון שהאיש שנהרג הוא גיבור ישראל או מלך, יהיה זה אבל ציבורי –

• וְְסָפְְדָה הָאָרֶץ מִשְְְׁפָּחוֹת מִשְְְׁפָּחוֹת לְְבָד. כל אחת מן המשפחות הרבות שיתאספו תשב לעצמה באופן מאורגן ובצניעות: מִשְְְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְְבָד וּנְְְשֵׁיהֶם לְְבָד. הגברים והנשים יתאבלו בנפרד. מִשְְְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן, משפחה שאינה ידועה לְְבָד וּנְְְשֵׁיהֶם לְְבָד.

• מִשְְְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְְבָד וּנְְְשֵׁיהֶם לְְבָד. מִשְְְׁפַּחַת הַשִּׁמְְְעִי לְְבָד וּנְְְשֵׁיהֶם לְְבָד. נראה שאלו הן משפחות האצולה של ירושלים, בית המלוכה, הכהונה וכיוצא בהן. אולם גם שאר המשפחות ישתתפו באבל –

• כֹּל הַמִּשְְְׁפָּחוֹת הַנִּשְְְׁאָרוֹת, שלא נמנו כאן, מִשְְְׁפָּחֹת מִשְְְׁפָּחֹת לְְבָד וּנְְְשֵׁיהֶם לְְבָד.