דניאל-פרק-7

ביאורים

• בִּשְְְׁנַת חֲדָה לְְבֵלְְְאשַׁצַּר מֶלֶךְְְ בָּבֶל דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה, וְְחֶזְְְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל־מִשְְְׁכְְּבֵהּ. בֵּאדַיִן חֶלְְְמָא כְְתַב רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר. [ בשנת אחת לבלשאצר מלך בבל דניאל חלום ראה, ומראות ראשו עלו על משכבו , בעת שחלם. אז את החלום כתב ראש דברים , את תחילת החלום. או: ראשי פרקים הוא אמר ] כדי לשמר אותו לדורות.

• עָנֵה דָנִיֵּאל וְְאָמַר: חָזֵה הֲוֵית בְְּחֶזְְְוִי עִם־לֵילְְיָא, וַאֲרוּ אַרְְְבַּע רוּחֵי שְְׁמַיָּא מְְגִיחָן לְְיַמָּא רַבָּא. [ ענה דניאל ואמר: רואה הייתי בחזיוני בלילה, והנה ארבע רוחות השמים פורצות לים הגדול. ]

• וְְאַרְְְבַּע חֵיוָן רַבְְְרְְבָן סָלְְקָן מִן־יַמָּא שָׁנְְיָן דָּא מִן־דָּא. [ וארבע חיות גדולות עולות מן הים שונות זו מזו. ]

• קַדְְְמָיְְתָא כְְאַרְְְיֵה, וְְגַפִּין דִּי־נְְשַׁר לַהּ. חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי־מְְרִיטוּ גַפַּהּ, וּנְְְטִילַת מִן־אַרְְְעָא וְְעַל־רַגְְְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳֳקִימַת, וּלְְְבַב אֱנָשׁ יְְהִיב לַהּ. [החיה הראשונה נראית כאריה, וכנפיים של נשר לה. רואה הייתי אותה עד שנמרטו כנפיה, והורמה מהקרקע ועל שתי רגליים כאדם הועמדה, ולבב אדם ניתן לה. ] החיה הזו קיבלה מעין דמות אדם.

• וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳֳרִי, תִנְְְיָנָה, דָּמְְיָה לְְדֹב, וְְלִשְְְׂטַר־חַד הֳֳקִמַת, וּתְְְלָת עִלְְְעִין בְְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ. וְְכֵן אָמְְרִין לַהּ: קוּמִי אֲכֻלִי בְְּשַׂר שַׂגִּיא. [ והנה חיה אחרת, שנייה, דומה לדוב, ולצד אחד הועמדה, ושלוש צלעות , עצמות היוצאות מן השדרה בפיה בין שִׁניה. וכך אומרים לה: קומי אכלי בשר רב. ]

• בָּאתַר דְְּנָה חָזֵה הֲוֵית, וַאֲרוּ אָחֳֳרִי, כִּנְְְמַר, וְְלַהּ גַּפִּין אַרְְְבַּע דִּי־עוֹף עַל־גַּבַּהּ, וְְאַרְְְבְְּעָה רֵאשִׁין לְְחֵיוְְתָא, וְְשָָׁלְְְטָן יְְהִיב לַהּ. [ אחר כך רואה הייתי, והנה חיה אחרת, כנמר, ולה ארבע כנפיים של עוף על גביה, וארבעה ראשים לחיה, ושלטון ניתן לה. ]

• בָּאתַר דְְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְְּחֶזְְְוֵי לֵילְְיָא, וַאֲרוּ חֵיוָה רְְבִיעָאָה דְְּחִילָה וְְאֵימְְתָנִי וְְתַקִּיפָא יַתִּירָה, וְְשִׁנַּיִן דִּי־פַרְְְזֶל לַהּ רַבְְְרְְבָן, אָכְְלָה וּמַדְְּקָה, וּשְְְׁאָרָא בְְּרַגְְְלַהּ רָפְְסָה. וְְהִיא מְְשַׁנְְּיָה מִן־כָָּל־חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ, וְְקַרְְְנַיִן עֲשַׂר לַהּ. [ אחר כך רואה הייתי בחזיונות הלילה, והנה חיה רביעית מפחידה ואימתנית וחזקה מאוד, ושִׁני ברזל לה גדולות, שבהן היא אוכלת ושׁוחקת , ואת השאר ברגלה רומסת ומלכלכת. והיא משונה מכל החיות שלפניה, ועשר קרניים לה. ]

• מִשְְְׂתַּכַּל הֲוֵית בְְּקַרְְְנַיָּא, וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳֳרִי, זְְעֵירָה, סִלְְְקָת בֵּינֵיהֵן, וּתְְְלָת מִן־קַרְְְנַיָּא קַדְְְמָיָתָא אֶתְְְעֲקַרָה מִן־קֳֳדָמַהּ, וַאֲלוּ עַיְְְנִין כְְּעַיְְְנֵי אֲנָשָׁא בְְּקַרְְְנָא־דָא, וּפֻם מְְמַלִּל רַבְְְרְְבָן. [ מסתכל הייתי בקרניים, והנה קרן אחרת, קטנה, עולה ביניהן, ושלוש מן הקרניים הראשונות נעקרו מלפניה, והנה עיניים כעיני אדם בקרן זו, ופה מדבר גדולות ,] דברי גאווה.

• חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָָרְְְסָוָן רְְמִיו, וְְעַתִּיק יוֹמִין יְְתִב. לְְבוּשֵׁהּ כִּתְְְלַג חִוָּר, וּשְְְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְְקֵא, כָָּרְְְסְְיֵהּ שְְׁבִיבִין דִּי־נוּר, גַּלְְְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק. [ רואה הייתי עד שהכיסאות הושלכו, ועתיק ימים, הקדמון, כנראה כינוי לקדוש ברוך הוא, ישב. לבושו כשלג לבן, ושער ראשו כצמר נקי , שאף הוא לבן. כיסאו עשוי שביבי אש, גלגליו – של הכיסא – אש בוערת. ]

• נְְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְְנָפֵק מִן־קֳֳדָמוֹהִי. אֶלֶף אַלְְְפִין יְְשַׁמְְּשׁוּנֵּהּ, וְְרִבּוֹ רִבְְבָן קָדָמוֹהִי יְְקוּמוּן. דִּינָא יְְתִב, וְְסִפְְְרִין פְְּתִיחוּ. [ נהר של אש נמשך ויוצא מלפניו. אלף אלפים מלאכים ישרתוהו, ורבוא רבבות לפניו יעמדו. הדין ישב, וספרי הדיינים נפתחו. ]

• חָזֵה הֲוֵית בֵּאדַיִן מִן־קָל מִלַּיָּא רַבְְְרְְבָתָא דִּי קַרְְְנָא מְְמַלֱּלָא, חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְְטִילַת חֵיוְְתָא, וְְהוּבַד גִּשְְְׁמַהּ, וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא. [ רואה הייתי אז מקול הדיבורים של הקרן המדברת, רואה הייתי עד שנהרגה החיה, ואבד גופה, וניתנה לשרפת אש. ] השמעת דברי ההתפארות הרבים של הקרן הצומחת עוררה את הדין לכלות את החיה כולה.

• וּשְְְׁאָר חֵיוָתָא – הֶעְְְדִּיו שָָׁלְְְטָנְְהוֹן, וְְאַרְְְכָה בְְחַיִּין יְְהִיבַת לְְהוֹן עַד־זְְמַן וְְעִדָּן. [ ו מ שאר החיות הסירו את שלטונן, וארכה בחיים ניתנה להן עד זמן ועת ] מסוימים, אך לא לעולם.

• חָזֵה הֲוֵית בְְּחֶזְְְוֵי לֵילְְיָא, וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְְׁמַיָּא כְְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא, וְְעַד־עַתִּיק יוֹמַיָּא מְְטָה, וּקְְְדָמוֹהִי הַקְְְרְְבוּהִי. [ רואה הייתי בחזיונות הלילה, והנה עם ענני השמים כ דמות בן איש בא, ועד עתיק הימים הגיע, ולפניו הקריבו אותו ] – את ה'אדם'.

• וְְלֵהּ יְְהִב שָָׁלְְְטָן וִיקָר וּמַלְְְכוּ, וְְכֹל עַמְְמַיָּא, אֻמַּיָּא וְְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְְְלְְחוּן. שָָׁלְְְטָנֵהּ שָָׁלְְְטָן עָלַם דִּי־לָא יֶעְְְדֵּה, וּמַלְְְכוּתֵהּ דִּי־לָא תִתְְְחַבַּל. [ ולו ניתן שלטון וכבוד ומלכות, וכל העמים, האומות והלשונות לו יעבדו. שלטונו שלטון עולם שלא יסור, ומלכותו – מלכות ש לא תינזק. ] זהו החזון שרואה דניאל, אך הוא אינו מבין את הדברים.

• אֶתְְְכְְּרִיַּת רוּחִי, אֲנָה, דָנִיֵּאל, בְְּגוֹא נִדְְְנֶה, וְְחֶזְְְוֵי רֵאשִׁי יְְבַהֲלֻנַּנִי. [ נעתקה, נפעמה או הפכה צרה, קצרה רוחי, אני, דניאל, בתוך נדנָהּ , הגוף שבו היא שוכנת, וחזיונות ראשי יבהלוני. ]

• קִרְְְבֵת עַל־חַד מִן־קָאֲמַיָּא, וְְיַצִּיבָא אֶבְְְעֵא־מִנֵּהּ עַל־כָָּל־דְְּנָה. וַאֲמַר־לִי וּפְְְשַׁר מִלַּיָּא יְְהוֹדְְעִנַּנִי. [ קרבתי אל אחד מן העומדים, המלאכים, ואת האמת ביקשתי ממנו שיאמר לי על כל זה – על מראה החיות והדמויות הללו הקמות ובאות ונעלמות. ו הוא אמר לי, ואת פשר הדברים הודיעני: ]

• אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְְְרְְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְְְבַּע – אַרְְְבְְּעָה מַלְְְכִין יְְקוּמוּן מִן־אַרְְְעָא. [ החיות הגדולות האלה, שהן ארבע , מרמזות על ארבעה מלכים, ממלכות, שושלות או דרגות שלטון ש יקומו מן הארץ, ] יופיעו בעולם.

• וִיקַבְְּלוּן מַלְְְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְְְיוֹנִין, וְְיַחְְְסְְנוּן מַלְְְכוּתָא עַד־עָלְְמָא וְְעַד עָלַם עָלְְמַיָּא. [ ויקבלו את המלכות קדושי עליונים , המלאכים או: הצדיקים, ו הם יירשו את המלכות עד עולם ועד עולם – עולמים. ] מלכות ה' לא תסור מן העולם.

• אֱדַיִן צְְבִית לְְיַצָּבָא עַל־חֵיוְְתָא רְְבִיעָיְְתָא דִּי־הֲוָת שָׁנְְיָה מִן־כָָּלְְּהֵן, דְְּחִילָה יַתִּירָה, שִׁנַּהּ דִּי־פַרְְְזֶל, וְְטִפְְְרַהּ דִּי־נְְחָשׁ, אָכְְלָה, מַדְְּקָה, וּשְְְׁאָרָא בְְּרַגְְְלַהּ רָפְְסָה, [ אז רציתי לעמוד על משמעותה של החיה הרביעית שהייתה שונה מכולן, מפחידה מאוד, שִׁניה של ברזל, וציפורניה של נחושת, אוכלת, שׁוחקת, ואת השאר ברגלה רומסת, ]

• וְְעַל קַרְְְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְְרֵאשַׁהּ וְְאָחֳֳרִי דִּי סִלְְְקַת, וּנְְְפַלָה מִן־קֳֳדָמַהּ תְְּלָת, וְְקַרְְְנָא דִכֵּן וְְעַיְְְנִין לַהּ וּפֻם מְְמַלִּל רַבְְְרְְבָן, וְְחֶזְְְוַהּ רַב מִן־חַבְְְרָתַהּ. [ ועל אודות עשר הקרניים שבראשה ו על הקרן ה אחרת שעלתה, ונפלו מלפניה שלוש קרניים, והקרן ההיא שעיניים לה ופה מדבר גדולות, ומראהָ של החיה גדול מ של חברותיה. ] דניאל מוסיף לספר על מה שראה בעקבות החיה הנוראה, כדי לבקש את פשרו:

• חָזֵה הֲוֵית וְְקַרְְְנָא דִכֵּן עָבְְדָא קְְרָב עִם־קַדִּישִׁין, וְְיָכְְלָה לְְהֹן. [ רואה הייתי שהקרן ההיא עושה קרב , נלחמת עם קדושים , מלאכים או צדיקים, ויכולה להם. ] כולה שלילה.

• עַד דִּי־אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא, וְְדִינָא יְְהִב לְְקַדִּישֵׁי עֶלְְְיוֹנִין [ עד שבא עתיק הימים, הקדוש ברוך הוא, ואת הדין נתן לקדושים העליונים ] הוא הוציא את משפטם לאור ורב את ריבם, וְְזִמְְְנָא מְְטָה, וּמַלְְְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין. [ והזמן הגיע, ואת המלכות ירשו הקדושים ] מאותה קרן, שהיא הקצה של החיה הרביעית.

• כֵּן אֲמַר: חֵיוְְתָא רְְבִיעָיְְתָא – מַלְְְכוּ רְְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא בְְאַרְְְעָא דִּי תִשְְְׁנֵא מִן־כָָּל־מַלְְְכְְוָתָא, וְְתֵאכֻל כָָּל־אַרְְְעָא וּתְְְדוּשִׁנַּהּ וְְתַדְְּקִנַּהּ. [ כך אמר המלאך : החיה הרביעית – מלכות רביעית תהיה בארץ שתהיה שונה מכל המלכויות, ותאכל , תשחית או תשדוד את כל הארץ ותדוש ותשׁחק אותה. ]

• וְְקַרְְְנַיָּא עֲשַׂר – מִנַּהּ, מַלְְְכוּתָא, עַשְְְׂרָה מַלְְְכִין יְְקֻמוּן, וְְאָחֳֳרָן יְְקוּם אַחֲרֵיהֹן, וְְהוּא יִשְְְׁנֵא מִן־קַדְְְמָיֵא, וּתְְְלָתָה מַלְְְכִין יְְהַשְְְׁפִּל. [ ועשר הקרניים – פשרן הוא ש ממנה, מן המלכות , עשרה מלכים יקומו, ואחרון יקום אחריהם, והוא יהיה שונה מהראשונים, ושלושה מלכים ישפיל. ]

• וּמִלִּין לְְצַד עִלָּאָה יְְמַלִּל, וּלְְְקַדִּישֵׁי עֶלְְְיוֹנִין יְְבַלֵּא, וְְיִסְְְבַּר לְְהַשְְְׁנָיָה זִמְְְנִין וְְדָת, וְְיִתְְְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד־עִדָּן וְְעִדָּנִין וּפְְְלַג עִדָּן. [ ודברים כלפי האל העליון ידבר , ואת קדושי עליונים הוא ישחית, ויחשוב לשנות זמנים, שבת ומועדים ודת, ו אלה יינתנו בידו עד עת ועתים וחצי עת. ]

• וְְדִינָא יִתִּב, וְְשָָׁלְְְטָנֵהּ יְְהַעְְְדּוֹן לְְהַשְְְׁמָדָה וּלְְְהוֹבָדָה עַד־סוֹפָא. [ והדין יֵשב, ואת שלטונו של המלך הזה יסירו להשמיד ולאבד אותו עד הסוף. ]

• וּמַלְְְכוּתָא וְְשָָׁלְְְטָנָא וּרְְְבוּתָא דִּי מַלְְְכְְוָת תְְּחוֹת כָָּל־שְְׁמַיָּא יְְהִיבַת לְְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְְְיוֹנִין. מַלְְְכוּתֵהּ מַלְְְכוּת עָלַם, וְְכֹל שָָׁלְְְטָנַיָּא לֵהּ יִפְְְלְְחוּן וְְיִשְְְׁתַּמְְּעוּן. [ והמלכות והשלטון והגדולה של המלכויות שתחת כל השמים יינתנו לעם קדושי עליונים, ישראל. מלכותו תהיה מלכות עולם, וכל השלטונות לו יעבדו ויישמעו. ]

• עַד־כָּה סוֹפָא דִי־מִלְְּתָא. אֲנָה, דָנִיֵּאל, שַׂגִּיא רַעְְְיוֹנַי יְְבַהֲלֻנַּנִי, וְְזִיוַי יִשְְְׁתַּנּוֹן עֲלַי, וּמִלְְּתָא בְְּלִבִּי נִטְְְרֵת. [ עד כאן סוף העניין. אני, דניאל, מחשבותי הבהילו אותי מאוד, וזיווי , אור פני השתנה עלי, ואת הדבר שמרתי , צפנתי בלבי. ]