דניאל-פרק-12
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד להמליץ ולהתפלל על ישראל, או: יחדל לדבר בעד ישראל מִיכָאֵל, הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל־בְְּנֵי עַמֶּךָ, וְְהָיְְתָה באותה תקופה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְְְיְְתָה כמוה מִהְְְיוֹת ישראל גּוֹי, עַם, עַד הָעֵת הַהִיא שבאחרית הימים. וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט, יינצל עַמְְּךָ, יינצל כָָּל־הַנִּמְְְצָא מבני עמך ה כָּתוּב בַּסֵּפֶר, בספר החיים.
-
וְְרַבִּים מִיְְּשֵׁנֵי אַדְְְמַת־עָפָר, מהמתים יָקִיצוּ. זוהי אחת הנבואות שמדובר בהן באופן ברור על תחיית המתים. אֵלֶּה לְְחַיֵּי עוֹלָם, לחיים מאושרים, וְְאֵלֶּה – האחרים, הרשעים, אמנם יקומו לתחייה, אבל לַחֲרָפוֹת לְְדִרְְְאוֹן עוֹלָם, הם ישמשו מושא לקללות ולבושה תמידית.
-
וְְהַמַּשְְְׂכִּלִים שבעם יַזְְְהִרוּ, יבהיקו כְְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְְְדִּיקֵי הָרַבִּים, שאינם רק משכילים אלא גם דואגים לטפל באנשים אחרים ולזכות את הרבים, יתנוצצו כַּכּוֹכָבִים שברקיע לְְעוֹלָם וָעֶד.
-
וְְאַתָּה, דָנִיֵּאל, גם אם אתה מבין או יודע יותר, סְְתֹם את הַדְְּבָרִים, השאֵר אותם סתומים ומטושטשים, וַחֲתֹם, סגור את הַסֵּפֶר עַד־עֵת קֵץ, אז יְְשֹׁטְְטוּ רַבִּים אנה ואנה לחפש את ה', וְְתִרְְְבֶּה הַדָּעַת. אולי אז יוכלו המשכילים להבין את הכתוב בספר.
-
וְְרָאִיתִי, אֲנִי, דָנִיֵּאל, וְְהִנֵּה שְְׁנַיִם, שני מלאכים אֲחֵרִים עֹמְְדִים, אֶחָד הֵנָּה לִשְְְׂפַת הַיְְְאֹר, וְְאֶחָד הֵנָּה לִשְְְׂפַת הַיְְְאֹר, סמוכים לשתי גדות הנהר.
-
וַיֹּאמֶר אחד לָאִישׁ לְְבוּשׁ הַבַּדִּים, בגדי פשתן, שהוא כנראה השר גבריאל, ואולי השר מיכאל, אֲשֶׁר ניצב מִמַּעַל לְְמֵימֵי הַיְְְאֹר: עַד־מָתַי יתאחר קֵץ הַפְְּלָאוֹת? מתי יגיע הקץ שבו יקרו כל הדברים הנפלאים? הרי בינתיים הזמנים רעים.
-
וָאֶשְְְׁמַע אֶת־הָאִישׁ לְְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְְמֵימֵי הַיְְְאֹר מְדבר, וַיָּרֶם יְְמִינוֹ וּשְְְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם במחווה של שבועה, וַיִּשָּׁבַע בְְּחֵי הָעוֹלָם, בה' : כִּי לְְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, כחלוף זמן ידוע, ועוד אותו זמן ואחר כך חצי הזמן, שלא נאמר מה משכוֹ, וּכְְכַלּוֹת, כאשר יגמרו נַפֵּץ יַד, לשבור את כוחם של אנשי עַם־קֹדֶשׁ, תִּכְְְלֶינָה כָָל־אֵלֶּה הצרות, ואז יבוא הקץ.
-
וַאֲנִי שָׁמַעְְְתִּי את כל זה, וְְלֹא אָבִין על מה מדובר. וָאֹמְְרָה: אֲדֹנִי, מָה אַחֲרִית, סוף החשבונות ה אֵלֶּה שאמרת?
-
וַיֹּאמֶר: לֵךְְְ, דָּנִיֵּאל, כִּי יישארו סְְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְְּבָרִים שרצונך לדעת עַד־עֵת קֵץ. רק כאשר תבוא הגאולה, הכול יתברר.
-
יִתְְְבָּרְְרוּ וְְיִתְְְלַבְְּנוּ, יהפכו ברורים, בהירים ונקיים יותר במשך הזמן, ומתוך הייסורים והצרות יִצָּרְְפוּ, ינוקו ויזדקקו רַבִּים. וְְהִרְְְשִׁיעוּ, יתנהגו ברֶשע ה רְְשָׁעִים, וְְלֹא יָבִינוּ כָָּל־רְְשָׁעִים את הנבואות הללו, וְְהַמַּשְְְׂכִּלִים יָבִינוּ.
-
וּמֵעֵת ש הוּסַר קרבן הַתָּמִיד, וְְלָתֵת, וניתן במקדש שִׁקּוּץ שֹׁמֵם, עבודה זרה, יהיו יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְְתִשְְְׁעִים. לא ברור אם מדובר בימים ממש. רבים מפרשים שהכוונה לשנים שבהן יימשכו הצרות.
-
אַשְְְׁרֵי הַמְְחַכֶּה ארבעים וחמישה יום או שנה נוספים, וְְיַגִּיעַ לְְיָמִים אֶלֶף שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. לא ידוע ממתי יתחיל המניין הזה, מתי הוא יסתיים, ומהם התאריכים המצוינים בו. גם לדניאל עצמו הדברים סתומים וחתומים.
-
וְְאַתָּה, דניאל, לֵךְְְ לַקֵּץ, לקץ ימיך שלך, וְְתָנוּחַ, תמות וְְאחרי שכיבתך תַעֲמֹד, תקום לְְגֹרָלְְךָ, למה שיעלה בחלקך לְְקֵץ הַיָּמִין, הימים. אתה תהיה בין הקמים באחרית הימים המבינים את משמעות נבואתך.
פסוקים
-
ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על־בני עמך והיתה עת צרה אשר לא־נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל־הנמצא כתוב בספר
-
ורבים מישני אדמת־עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם
-
והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
-
ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד־עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת
-
וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר
-
ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד־מתי קץ הפלאות
-
ואשמע את־האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל־השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד־עם־קדש תכלינה כל־אלה
-
ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה
-
ויאמר לך דניאל כי־סתמים וחתמים הדברים עד־עת קץ
-
יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל־רשעים והמשכלים יבינו
-
ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים
-
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה
-
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין
פסוקים מנוקד
-
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל־הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר׃
-
וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם׃
-
וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׃
-
וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד־עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת׃
-
וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר׃
-
וַיֹּאמֶר לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר עַד־מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת׃
-
וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד־עַם־קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה׃
-
וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה׃
-
וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי־סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד־עֵת קֵץ׃
-
יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל־רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ׃
-
וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים׃
-
אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה׃
-
וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׃