קהלת-פרק-11

ספר

ביאורים

  • שַׁלַּח לַחְְְמְְךָ עַל־פְְּנֵי הַמָּיִם, גמוֹל חסדים ועשה טוב, גם אם אינך יכול לראות את שכר מעשיך מיד, כִּי־בְְרֹב הַיָּמִים, בבוא העת תִּמְְְצָאֶנּוּ, תקבל את גמולך הטוב.

  • תֶּן־חֵלֶק לְְשִׁבְְְעָה וְְגַם לִשְְְׁמוֹנָה. חלק את משאביך למנות ולחלקים רבים, כִּי לֹא תֵדַע מַה־יִּהְְְיֶה רָעָה, איזו רעה תבוא עַל־הָאָרֶץ. ואיזה חלק ממשאביך או מאדמתך ייפגע. ראוי אפוא שלא תסתכן.

  • אִם־יִמָּלְְאוּ הֶעָבִים, העננים גֶּשֶׁם, לבטח עַל־הָאָרֶץ יָרִיקוּ אותו, אך אין לדעת אם במקום זה יומטר הגשם או במקום אחר. וְְאולם, כשמדובר בעצים – אִם־יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְְאִם בַּצָּפוֹן מְְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְְהוּא, יהיה. תופעות אחדות – אנו יודעים בוודאות מה ישתלשל מהן וכיצד, ואילו תופעות אחרות נשגבות מהשגתנו.

  • שֹׁמֵר רוּחַ, מי שמחכה עד שתכלה הרוח לגמרי, משום שקשה לזרוע כשנושבת רוח חזקה, לֹא יִזְְְרָע לעולם. וְְכיוצא בזה רֹאֶה בֶעָבִים, המתבונן בעננים כדי לכוון מעשיו ולקצור רק כאשר הוא בטוח שהגשם לא יטריד אותו בשעה שהוא קוצר, לֹא יִקְְְצוֹר אף פעם. אדם צריך לפעול גם בתנאים שאינם אידיאליים ולא להתמהמה.

  • כַּאֲשֶׁר, כשם ש אֵינְְךָ יוֹדֵעַ מַה־דֶּרֶךְְְ הָרוּחַ, הידיעות על משבי הרוח, ההשראה או הרצון, וכן כַּעֲצָמִים, כעובָּר שנמצא בְְּבֶטֶן האשה הַמְְּלֵאָה, ההרה. שהר י חלקי גופו של העובר סמויים מן העין, כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת כל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הַכֹּל.

  • בַּבֹּקֶר זְְרַע אֶת־זַרְְְעֶךָ, וְְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ, אל תתעצל וזרע שוב, אף שזרעת כבר, כִּי אֵינְְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְְְשַׁר, יצליח – הֲזֶה אוֹ־זֶה, וְְאִם־שְְׁנֵיהֶם כְְּאֶחָד טוֹבִים. אחרי שהמליץ לפעול חרף תנאי אי – הוודאות הללו, מדגיש קהלת כי כדאי גם ליהנות מזיוו של העולם:

  • וּמָתוֹק הוא הָאוֹר, וְְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְְְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.

  • כִּי אִם־שָׁנִים הַרְְְבֵּה יִחְְְיֶה הָאָדָם, בְְּכֻלָּם, בכל השנים היה ראוי ש יִשְְְׂמָח, וְְעם זאת חשוב ש יִזְְְכֹּר אֶת־יְְמֵי הַחֹשֶׁךְְ, הזִּקנה, המוות והימים הרעים בכלל, כִּי־הַרְְְבֵּה יִהְְְיוּ, ויזכור ש כָָּל־שֶׁבָּא, הדברים שבאים הם הָבֶל.

  • שְְׂמַח, בָּחוּר, בְְּיַלְְְדוּתֶךָ, וִיטִיבְְךָ לִבְְּךָ בִּימֵי בְְחוּרוֹתֶיךָ, וְְהַלֵּךְְְ בְְּדַרְְְכֵי לִבְְּךָ וּבְְְמַרְְְאֵה עֵינֶיךָ. ואולם בצד הנאתך ממרחב האפשרויות העצום הפתוח בפניך בגילך הצעיר דָע כִּי עַל־כָָּל־אֵלֶּה יְְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְְְׁפָּט. אכן, העצה שתעשה כרצונך מוגבלת, שהרי לא תוכל להתחמק מן המשפט הצפוי לך בעתיד על בחירותיך.

  • וְְעל כן, על אף ההמלצה שתלך בדרכי לבך, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְְהַעֲבֵר בכך רָעָה מִבְְּשָׂרֶךָ, כִּי־הַיַּלְְְדוּת וְְהַשַּׁחֲרוּת, הנעורים הָבֶל. הנאות אלה יאבדו כל משמעות כשתתבונן בהן מפרספקטיבה מבוגרת ותעמוד על תוצאותיהן.

פסוקים

  1. שלח לחמך על־פני המים כי־ברב הימים תמצאנו
  2. תן־חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה־יהיה רעה על־הארץ
  3. אם־ימלאו העבים גשם על־הארץ יריקו ואם־יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא
  4. שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור
  5. כאשר אינך יודע מה־דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את־מעשה האלהים אשר יעשה את־הכל
  6. בבקר זרע את־זרעך ולערב אל־תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או־זה ואם־שניהם כאחד טובים
  7. ומתוק האור וטוב לעינים לראות את־השמש
  8. כי אם־שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את־ימי החשך כי־הרבה יהיו כל־שבא הבל
  9. שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על־כל־אלה יביאך האלהים במשפט
  10. והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי־הילדות והשחרות הבל

פסוקים מנוקד

  1. שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם כִּי־בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ׃
  2. תֶּן־חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה־יִּהְיֶה רָעָה עַל־הָאָרֶץ׃
  3. אִם־יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל־הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם־יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא׃
  4. שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר׃
  5. כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה־דֶּרֶךְ הָרוּחַ כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הַכֹּל׃
  6. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ־זֶה וְאִם־שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים׃
  7. וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ׃
  8. כִּי אִם־שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת־יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי־הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל־שֶׁבָּא הָבֶל׃
  9. שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט׃
  10. וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל׃