עזרא-פרק-3
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וַיִּגַּע, הגיע הַחֹדֶשׁ הַשְְּׁבִיעִי, תשרי, וּבְְְנֵי יִשְְְׂרָאֵל יושבים בֶּעָרִים, וַיֵּאָסְְפוּ הָעָם כְְּאִישׁ אֶחָד אֶל־יְְרוּשָׁלִָם.
-
וַיָּקָָם יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק הכהן הגדול וְְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וּזְְְרֻבָּבֶל בֶּן־שְְׁאַלְְְתִּיאֵל הנשיא מזרע המלוכה, מבני יהויכין וְְאֶחָיו, וַיִּבְְְנוּ אֶת־מִזְְְבַּח אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל לְְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת, כַּכָּתוּב בְְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים.
-
וַיָּכִינוּ, הם קוממו את הַמִּזְְְבֵּחַ ההרוס עַל־מְְכוֹנֹתָו, יסודותיו הראשונים, כִּי פעלו בְְּאֵימָה המוטלת עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת. הם עדיין פחדו מעמי האזור וחששו לבנות את ירושלים בשלמות. לכן הסתפקו בהקמת המזבח על מכונו ונמנעו מצעדים שעלולים להיראות מאיימים או בולטים מדי. וַיַּעֲלו עָלָיו עֹלוֹת לַה', שתי עֹלוֹת התמיד לַבֹּקֶר וְְלָעָרֶב.
-
וַיַּעֲשׂוּ אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב בתורה, וְְעֹלַת יוֹם בְְּיוֹם בְְּמִסְְְפָּר מסוים, כְְּמִשְְְׁפַּט דְְּבַר־יוֹם בְְּיוֹמוֹ. בכל יום ויום מימי החג מקריבים מספר עולות שונה, כאמור בתורה.
-
וְְאַחֲרֵי כֵן, גם בימים הבאים המשיכו להקריב עֹלַת תָּמִיד שמקריבים בכל יום, ולראשי חֳֳדָשִׁים וּלְְְכָָל־מוֹעֲדֵי ה' הַמְְקֻדָּשִׁים וּלְְְכֹל מִתְְְנַדֵּב קרבן נְְדָבָה לַה'.
-
מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְְּׁבִיעִי, ראש השנה הֵחֵלּוּ לְְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַה', וְְהֵיכַל ה' עדיין לֹא יֻסָּד. רק המזבח היה בנוי, ואפשר היה להקריב עליו.
-
וַיִּתְְּנוּ בינתיים כֶסֶף לַחֹצְְבִים בסלעים וְְלֶחָרָשִׁים, בעלי מלאכה בחומרים קשים, וּמַאֲכָל וּמִשְְְׁתֶּה וָשֶׁמֶן נתנו לַצִּדֹנִים וְְלַצֹּרִים, לאנשי צידון וצור כדי לְְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן־הַלְְּבָנוֹן אֶל־יָם יָפוֹא, יפו כְְּרִשְְְׁיוֹן שנתן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְְְ־פָּרַס עֲלֵיהֶם לבנות את המקדש.
-
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְְבוֹאָם אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, אייר הֵחֵלּוּ זְְרֻבָּבֶל בֶן־שְְׁאַלְְְתִּיאֵל הפחה וְְיֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק הכהן הגדול וּשְְְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם וְְכָָל־הַבָּאִים מֵהַשְְּׁבִי, מהגולה אל יְְרוּשָׁלִַם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת־הַלְְוִיִּם מִבֶּן עֶשְְְׂרִים שָׁנָה וָמַעְְְלָה לְְנַצֵּחַ, לפקח ולפקד עַל־מְְלֶאכֶת בניין בֵּית־ה'.
-
וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ יחד עם בָּנָיו וְְאֶחָיו, קַדְְְמִיאֵל וּבָנָיו ו בְְנֵי־יְְהוּדָה כְְּאֶחָד, כולם יחד לְְנַצֵּחַ עַל־עֹשֵׂה הַמְְּלָאכָה בְְּבֵית הָאֱלֹהִים, ואִתם בְְּנֵי חֵנָדָד, בְְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם, הַלְְוִיִּם.
-
וְְכאשר יִסְְּדוּ, הניחו את היסודות ואולי התחילו בבניית הכתלים, הַבֹּנִים אֶת־הֵיכַל ה', וַיַּעֲמִידוּ את הַכֹּהֲנִים כשהם מְְלֻבָּשִׁים בבגדיהם ותוקעים בַּחֲצֹצְְרוֹת, וְְהַלְְוִיִּם בְְּנֵי־אָסָף, שהיה מראשי המשוררים בזמן המלך דוד, מנגנים בַּמְְצִלְְְתַּיִם לְְהַלֵּל אֶת־ה' עַל־יְְדֵי, באמצעות שירי תהילות דָּוִיד מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל.
-
וַיַּעֲנוּ בְְּהַלֵּל וּבְְְהוֹדֹת, ובהודיה לַה' כִּי טוֹב, כִּי־לְְעוֹלָם חַסְְְדּוֹ עַל־יִשְְְׂרָאֵל. ביטוי השבח הזה היה כנראה הפזמון המוכר שחזר בשירים. וְְכָָל־הָעָם הֵרִיעוּ תְְרוּעָה גְְדוֹלָה של שמחה בְְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד, היווסד, הנחת היסוד של בֵּית־ה'. ייתכן שכשבעים שנה עברו מאז שכבש נבוכדנצר את יהויקים, אבל הגלות הגדולה בימי צדקיהו אירעה שנים רבות לאחר מכן, כך שהיו ביניהם אנשים כבני שבעים שעוד יכלו לזכור את מראה המקדש הראשון –
-
וְְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם וְְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְְּיָָסְְְדוֹ, בעודו בנוי, כאשר אלו ראו את זֶה הַבַּיִת ההולך ונבנה בְְּעֵינֵיהֶם, היו בֹּכִים בְְּקוֹל גָּדוֹל, כי הבית הזה היה נראה בעיניהם עלוב לעומת הבניין המפואר של מקדש שלמה, ובמיוחד בלט הפער כשצפו בשלבי הבנייה הראשונים. גם אם גודלו של הבית השני היה דומה לגודל קודמו, הוא היה פחות הדור ממנו. ולעומתם רַבִּים אחרים, צעירים יותר, הגיבו בִּתְְְרוּעָה בְְשִׂמְְְחָה לְְהָרִים, בהרמת קוֹל.
-
וְְאֵין הָעָם מַכִּירִים, מבחינים בין קוֹל תְְּרוּעַת הַשִּׂמְְְחָה לְְקוֹל בְְּכִי הָעָם. קולות הבכי והצהלה התערבו אלה באלה, כִּי הָעָם מְְרִיעִים תְְּרוּעָה גְְדוֹלָה, וְְהַקּוֹל נִשְְְׁמַע עַד־לְְמֵרָחוֹק.
פסוקים
-
ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל־ירושלם
-
ויקם ישוע בן־יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן־שאלתיאל ואחיו ויבנו את־מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש־האלהים
-
ויכינו המזבח על־מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל [ויעלו] עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב
-
ויעשו את־חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר־יום ביומו
-
ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל־מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה
-
מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד
-
ויתנו־כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן־הלבנון אל־ים יפוא כרשיון כורש מלך־פרס עליהם
-
ובשנה השנית לבואם אל־בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן־שאלתיאל וישוע בן־יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל־הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את־הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על־מלאכת בית־יהוה
-
ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני־יהודה כאחד לנצח על־עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים
-
ויסדו הבנים את־היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני־אסף במצלתים להלל את־יהוה על־ידי דויד מלך־ישראל
-
ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב כי־לעולם חסדו על־ישראל וכל־העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית־יהוה
-
ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את־הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול
-
ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד־למרחוק
פסוקים מנוקד
-
וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל־יְרוּשָׁלִָם׃
-
וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת־מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים׃
-
וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל־מְכוֹנֹתָיו כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת ויעל [וַיַּעֲלוּ] עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב׃
-
וַיַּעֲשׂוּ אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפַּט דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ׃
-
וְאַחֲרֵיכֵן עֹלַת תָּמִיד וְלֶחֳדָשִׁים וּלְכָל־מוֹעֲדֵי יְהוָה הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה לַיהוָה׃
-
מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוָה וְהֵיכַל יְהוָה לֹא יֻסָּד׃
-
וַיִּתְּנוּ־כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן־הַלְּבָנוֹן אֶל־יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס עֲלֵיהֶם׃
-
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל־הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמִידוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל־מְלֶאכֶת בֵּית־יְהוָה׃
-
וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְּנֵי־יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל־עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים בְּנֵי חֵנָדָד בְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם׃
-
וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת־הֵיכַל יְהוָה וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי־אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת־יְהוָה עַל־יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל׃
-
וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל וְכָל־הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַיהוָה עַל הוּסַד בֵּית־יְהוָה׃
-
וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל׃
-
וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד־לְמֵרָחוֹק׃
מקומות
-
יפו
-
ירושלים
ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
-
הים הגדול (האחרון)
הים התיכון
-
הלבנון
-
פרס