דברי הימים א-פרק-5

ביאורים

• וּבְְְנֵי רְְאוּבֵן בְְּכוֹר־יִשְְְׂרָאֵל, כִּי־הוּא בעצם הַבְְּכוֹר מבחינת סדר התולדות , וּבְְְחַלְְּלוֹ את יְְצוּעֵי, משכב אָבִיו, כמסופר בספר בראשית, נִתְְּנָה בְְּכֹרָתוֹ לִבְְְנֵי יוֹסֵף בֶּן־יִשְְְׂרָאֵל. הבכורה שזכה לה יוסף התבטאה בכך שבניו קיבלו נחלה כפולה. מלבד זאת, מסתבר שלחלקים מבני יוסף היה מעמד מיוחד בישראל. וְְאולם לֹא לְְהִתְְְיַחֵשׂ לַבְְּכֹרָה. יוסף עדיין נחשב מקטני הבנים, ואיננו מיוחס כבכור ישראל,

• כִּי יְְהוּדָה גָּבַר, נעשה הגדול והחשוב בְְּאֶחָיו. האישיות של יהודה הייתה הבולטת בין אחיו וּלְְְנָגִיד, לעניין שושלת המלכות, המלך יצא מִמֶּנּוּ, וְְהַבְְּכֹרָה מבחינת הנחלות או המעמד החברתי הייתה לְְיוֹסֵף. אחרי ההקדמה ביחס למעמדו של ראובן בין השבטים באה רשימת היוחסין:

• בְְּנֵי רְְאוּבֵן בְְּכוֹר יִשְְְׂרָאֵל: חֲנוֹךְְְ וּפַלּוּא, חֶצְְְרוֹן וְְכַרְְְמִי.

• בְְּנֵי יוֹאֵל, שלא הוזכר ברשימה : שְְׁמַעְְְיָה בְְנוֹ של יואל, גּוֹג בְְּנוֹ של שמעיה, וכן שושלת הדורות הלאה – שִׁמְְְעִי בְְנוֹ,

• מִיכָה בְְנוֹ, רְְאָיָה בְְנוֹ, בַּעַל בְְּנוֹ,

• בְְּאֵרָה בְְנוֹ, והוא אֲשֶׁר הֶגְְְלָה תִּלְְּגַת פִּלְְְנְְאֶסֶר, הנקרא גם תגלת פלאסר מֶלֶךְְְ אַשֻּׁר, הוּא – בארה נָשִׂיא לָראוּבֵנִי. האשורים הגלו תחילה את שבטי עבר הירדן, ובאותה עת בארה הוא שעמד בראש שבט ראובן.

• וְְאֶחָיו, בני אותו השבט לְְמִשְְְׁפְְּחֹתָיו בְְּהִתְְְיַחֵשׂ, כשהתייחסו לְְתֹלְְדוֹתָם: הָרֹאשׁ, המנהיג – יְְעִיאֵל ואחריו זְְְכַרְְְיָהוּ

• וּבֶלַע בֶּן־עָזָז בֶּן־שֶׁמַע בֶּן־יוֹאֵל, הוּא יוֹשֵׁב בַּעֲרֹעֵר, מערֹער וְְעַד־נְְבוֹ וּבַעַל מְְעוֹן.

• וְְלַמִּזְְְרָח יָשַׁב השבט, או: ראש השבט הנזכר עַד־לְְבוֹא מִדְְְבָּרָה. וכיוון שבמדבר לא נחסמו, הם המשיכו להתפשט לְְמִן־הַנָּהָר פְְּרָת, עד למקום שבו מגיע הפרת קרוב ביותר לארץ ישראל. כִּי מִקְְְנֵיהֶם רָבוּ בְְּאֶרֶץ גִּלְְְעָד, ומכיוון שלא עמד בפניהם מעצור מדיני כלשהו, הם התפשטו הלאה והלאה במדבר הסורי.

• וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ בני ראובן מִלְְְחָמָה עִם־הַהַגְְְרִאִים, שבט של ערבים מצאצאי הגר. וַיִּפְְּלוּ ההגראים בְְּיָדָם, וַיֵּשְְׁבוּ בְְּאָהֳֳלֵיהֶם עַל־כָָּל־פְְּנֵי מִזְְְרָח לַגִּלְְְעָד.

• וּבְְְנֵי־גָד לְְנֶגְְְדָּם, לעומתם, או: סמוך לבני ראובן, יָשְְׁבוּ בְְּאֶרֶץ הַבָּשָׁן שבעבר הירדן עַד־סַלְְְכָה, מצפון לגבול ראובן.

• יוֹאֵל היה הָרֹאשׁ בדור מסוים, וְְשָׁפָם – הַמִּשְְְׁנֶה, וְְיַעְְְנַי וְְשָׁפָט, אלה ישבו בַּבָּשָׁן.

• וַאֲחֵיהֶם הראשים לְְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם: מִיכָאֵל וּמְְְשֻׁלָּם וְְשֶׁבַע וְְיוֹרַי וְְיַעְְְכָּן וְְזִיעַ וָעֵבֶר – שִׁבְְְעָה בסך הכול.

• אֵלֶּה השבעה היו בְְּנֵי, צאצאים של אֲבִיחַיִל בֶּן־חוּרִי בֶּן־יָרוֹחַ בֶּן־גִּלְְְעָד בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־יְְשִׁישַׁי בֶּן־יַחְְְדּוֹ בֶּן־בּוּז

• אֲחִי בֶּן־עַבְְְדִּיאֵל בֶּן־גּוּנִי שהיה רֹאשׁ לְְבֵית אֲבוֹתָם.

• וַיֵּשְְׁבוּ בּחלק נרחב של ה גִּלְְְעָד, בַּבָּשָׁן וּבִבְְְנֹתֶיהָ וּבְְְכָָל־מִגְְְרְְשֵׁי שָׁרוֹן, עַל, עד תּוֹצְְאוֹתָם, גבולותיהם וכולל אותם.

• כֻּלָּם הִתְְְיַחְְְשׂוּ, נקבע ייחוסם בִּימֵי יוֹתָם מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה וּבִימֵי יָרָָבְְְעָם השני מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל. הייתה זו תקופה של שקט יחסי, כי ירבעם השני הרחיב את גבול ישראל כמעט עד לקצה הצפוני של סוריה, ובתקופת מלכותו השלֵווה התפנו לסדר את רשימות היוחסין.

• בְְּנֵי־רְְאוּבֵן וְְגָדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט־מְְנַשֶּׁה מִן־בְְּנֵי־חַיִל, אֲנָשִׁים נֹשְְׂאֵי מָגֵן וְְחֶרֶב וְְדֹרְְכֵי קֶשֶׁת וּלְְְמוּדֵי מִלְְְחָמָה, מאומנים, התפקדו ונמנו אַרְְְבָּעִים וְְאַרְְְבָּעָה אֶלֶף וּשְְְׁבַע־מֵאוֹת וְְשִׁשִּׁים יֹצְְאֵי צָבָא. יש לשער שהמִּפקד הזה נערך בזמן יותם וירבעם.

• וַיַּעֲשׂוּ מִלְְְחָמָה עִם־הַהַגְְְרִיאִים וִיטוּר וְְנָפִישׁ וְְנוֹדָב.

• וַיֵּעָזְְרוּ, נעזרו בכוח ה' עֲלֵיהֶם – על אויביהם, וַיִּנָּתְְנוּ בְְיָדָם הַהַגְְְרִיאִים וְְכֹל השבטים או העמים הקטנים שֶׁעִמָּהֶם, כִּי לֵאלֹהִים זָעֲקוּ בַּמִּלְְְחָמָה, וְְנַעְְְתּוֹר, נעתר לָהֶם, כִּי־בָטְְחוּ בוֹ.

• וַיִּשְְְׁבּוּ את מִקְְְנֵיהֶם של הערבים הללו, גְְּמַלֵּיהֶם חֲמִשִּׁים אֶלֶף וְְצֹאן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וַחֲמוֹרִים אַלְְְפָּיִם וְְנֶפֶשׁ אָדָם מֵאָה אָלֶף.

• כִּי־חֲלָלִים רַבִּים נָפָלוּ. הם השיגו ניצחון גדול אף שלא היו רבים כל כך , כִּי מֵהָאֱלֹהִים הַמִּלְְְחָמָה. וַיֵּשְְׁבוּ תַחְְְתֵּיהֶם, במקומם של אותם שבטים עַד־הַגֹּלָה, עד שגלו לאשור.

• וּבְְְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְְנַשֶּׁה יָשְְׁבוּ בָּאָרֶץ מה בָּשָׁן שבצפון הארץ לכיוון מערב עַד־בַּעַל חֶרְְְמוֹן וּשְְְׂנִיר וְְהַר־חֶרְְְמוֹן. אף על פי שבתורה נאמר ששניר הוא שם נרדף לחרמון, ייתכן שחלקים שונים של ההר הגדול הזה נקראו בשמות שונים. הֵמָּה – בני שבט מנשה רָבוּ, התרבו.

• וְְאֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבוֹתָם: וְְעֵפֶר. זו כנראה ו' לתפארת הלשון בלבד. וְְיִשְְְׁעִי וֶאֱלִיאֵל וְְעַזְְְרִיאֵל וְְיִרְְְמְְיָה וְְהוֹדַוְְְיָה וְְיַחְְְדִּיאֵל, אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אַנְְְשֵׁי שֵׁמוֹת, מפורסמים, ידועים בשמותיהם שהיו רָאשִׁים לְְבֵית אֲבוֹתָם.

• וַיִּמְְְעֲלוּ, פשעו שבטים אלו בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וַיִּזְְְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־הִשְְְׁמִיד אֱלֹהִים מִפְְּנֵיהֶם.

• וַיָּעַר, עורר אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל אֶת־רוּחַ פּוּל מֶלֶךְְְ־אַשּׁוּר, וְְאֶת־רוּחַ תִּלְְּגַת פִּלְְְנֶסֶר מֶלֶךְְְ אַשּׁוּר, וַיַּגְְְלֵם לָראוּבֵנִי, את הראובני וְְלַגָּדִי וְְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְְנַשֶּׁה, וַיְְְבִיאֵם לַחְְְלַח וְְחָבוֹר וְְהָרָא וּנְְְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אלה מקומות בצפון – מערב ממלכת אשור, שבחלקה הצפוני של מדי, צפון סוריה ועיראק של היום.

• בְְּנֵי לֵוִי: גֵּרְְשׁוֹן, קְְהָת וּמְְְרָרִי.

• וּבְְְנֵי קְְהָת: עַמְְְרָם, יִצְְְהָר וְְחֶבְְְרוֹן וְְעֻזִּיאֵל.

• וּבְְְנֵי עַמְְְרָם: אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְְְיָם. וּבְְְנֵי אַהֲרֹן: נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְְְעָזָר וְְאִיתָמָר. כידוע, נדב ואביהוא מתו בחיי אביהם ללא בנים ואולי ללא ילדים כלל, ואלעזר ואיתמר נשארו שתי משפחות הכהונה הגדולות.

• אֶלְְְעָזָר הוֹלִיד אֶת־פִּינְְחָס. פִּינְְחָס הֹלִיד אֶת־אֲבִישׁוּעַ,

• וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת־עֻזִּי,

• וְְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת־זְְרַחְְְיָה, וּזְְְרַחְְְיָה הוֹלִיד אֶת־מְְרָיוֹת.

• מְְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת־אֲמַרְְְיָה, וַאֲמַרְְְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב,

• וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק, וְְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־אֲחִימָעַץ,

• וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְְְיָה, וַעֲזַרְְְיָה הוֹלִיד אֶת־יוֹחָנָן,

• וְְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְְְיָה השני, הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנָה שְְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם. עזריה זה ובניו אחריו היו הכהנים הגדולים או המפורסמים בבית הראשון:

• וַיּוֹלֶד עֲזַרְְְיָה אֶת־אֲמַרְְְיָה, וַאֲמַרְְְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב,

• וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק, וְְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם,

• וְְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־חִלְְְקִיָּה, וְְחִלְְְקִיָּה הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְְְיָה,

• וַעֲזַרְְְיָה הוֹלִיד אֶת־שְְְׂרָיָה, וּשְְְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת־יְְהוֹצָדָק.

• וִיהוֹצָדָק היה הכהן ש הָלַךְְְ בְְּהַגְְְלוֹת ה' אֶת־יְְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְְּיַד נְְבֻכַדְְְנֶאצַּר. נראה שהכהנים הגדולים בבית המקדש הראשון היו בני שושלת אחת. עם זאת, ייתכן ששימשו בבית ראשון גם כהנים גדולים ממשפחות שלא נזכרו ברשימה זו. למשל מקום אחר מופיע יהוידע הכהן הגדול, שאינו נזכר כאן. הכתוב פותח שוב בתחילת השושלת, על מנת לעסוק במשפחות הלויים שאינם כהנים.