דברי הימים א-פרק-22

ביאורים

• וַיֹּאמֶר דָּוִיד לאחר שראה את המלאך במחזה ואת האש היורדת משמים : זֶה הוּא המקום שבו ייבנה בֵּית ה' הָאֱלֹהִים, וְְזֶה־מִּזְְְבֵּחַ לְְעֹלָה לְְיִשְְְׂרָאֵל.

• וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְְְנוֹס אֶת־הַגֵּרִים, הזרים אֲשֶׁר בְְּאֶרֶץ יִשְְְׂרָאֵל כדי לתת להם עבודה בהכנת הבית – וַיַּעֲמֵד חֹצְְבִים לַחְְְצוֹב אַבְְְנֵי גָזִית, אבנים גזוזות, מסותתות, שישמשו לִבְְְנוֹת את בֵּית הָאֱלֹהִים.

• וּבַרְְְזֶל לָרֹב לעשותו מִּסְְְמְְרִים לְְדַלְְְתוֹת הַשְְּׁעָרִים וְְלַמְְחַבְְּרוֹת, כלים או קורות המחברים את חלקי הבניין, הֵכִין דָּוִיד. אף על פי שלא היה ברזל בכלי המקדש, הברזל שימש להכנת חלקים מסוימים במבנה שדרשו חוזק וגובה. וּנְְְחֹשֶׁת לָרֹב, אֵין מִשְְְׁקָל. לא שקלו את כמות הנחושת מאחר שהייתה מרובה מאוד.

• וַעֲצֵי אֲרָזִים לְְאֵין מִסְְְפָּר, כִּי־הֵבִיאוּ הַצִּידֹנִים וְְהַצֹּרִים עֲצֵי אֲרָזִים לָרֹב לְְדָוִיד.

• וַיֹּאמֶר דָּוִיד: שְְׁלֹמֹה בְְנִי נַעַר וָרָךְְְ, צעיר בשנים, וְְהַבַּיִת שיש לִבְְְנוֹת לַה' צריך לְְהַגְְְדִּיל אותו לְְמַעְְְלָה, לְְשֵׁם וּלְְְתִפְְְאֶרֶת לְְכָָל־הָאֲרָצוֹת. לא במהרה יקבל שלמה את השלטון בשלמות ויוכל להקים בניין כה גדול ומפואר מאוד. לפיכך אָכִינָה נָּא עכשיו לוֹ.ואכן – וַיָּכֶן דָּוִיד דברים למקדש לָרֹב לִפְְְנֵי מוֹתוֹ.

• וַיִּקְְְרָא לִשְְְׁלֹמֹה בְְנוֹ, וַיְְְצַוֵּהוּ לִבְְְנוֹת בַּיִת לַה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל. זהו הציווי הראשון שנותן דויד לבנו אחרי שהומלך על ישראל והפך ליורש העצר הרשמי.

• וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְְְׁלֹמֹה: בְְּנִי, אֲנִי הָיָה עִם־לְְבָבִי, רציתי לִבְְְנוֹת בַּיִת לְְשֵׁם ה' אֱלֹהָי.

• וַיְְְהִי עָלַי דְְּבַר־ה' לֵאמֹר: דָּם לָרֹב שָׁפַכְְְתָּ, וּמִלְְְחָמוֹת גְְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ. לֹא־תִבְְְנֶה בַיִת לִשְְְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְְְתָּ אַרְְְצָה לְְפָנָי. אמנם אינך מואשם ברציחה, אבל הרגת אנשים רבים. נימוק זה לכך שדויד היה מנוע מלבנות את בית ה' אינו מופיע במקומות אחרים.

• הִנֵּה־בֵן נוֹלָד לָךְְְ, הוּא יִהְְְיֶה אִישׁ מְְנוּחָה ולא איש צבא כמוך, וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָָּל־אוֹיְְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְְׁלֹמֹה יִהְְְיֶה שְְׁמוֹ, וְְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל־יִשְְְׂרָאֵל בְְּיָמָיו.

• הוּא־יִבְְְנֶה בַיִת לִשְְְׁמִי, וְְהוּא במעמדו המיוחד יִהְְְיֶה־לִּי לְְבֵן, וַאֲנִי־לוֹ – לְְאָב. וַהֲכִינוֹתִי, אבסס את כִּסֵּא מַלְְְכוּתוֹ עַל־יִשְְְׂרָאֵל עַד־עוֹלָם.עד כאן סיפר דויד מה שאמר לו ה' בנבואה, וכעת הוא ממשיך את ברכתו שלו:

• עַתָּה, בְְנִי, יְְהִי ה' עִמָּךְְְ, וְְהִצְְְלַחְְְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, כפי ש דִּבֶּר עָלֶיךָ. לאחר שדאגתי לענייני הביטחון, קיבלת מדינה שכל אויביה הפוטנציאליים כנועים לפניך, ורסן השלטון בידך.

• אַךְְְ יִתֶּן־לְְךָ ה' שֵׂכֶל וּבִינָה להנהיג את המדינה, וִיצַוְְּךָ, יפקיד אותך עַל־יִשְְְׂרָאֵל למלוך עליהם כראוי וְְלִשְְְׁמוֹר אֶת־תּוֹרַת ה' אֱלֹהֶיךָ.

• אָז תַּצְְְלִיחַ, אִם־תִּשְְְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־הַחֻקִּים וְְאֶת־הַמִּשְְְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה עַל־יִשְְְׂרָאֵל. חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל־תִּירָא וְְאַל־תֵּחָת, תיבהל. כדי שתצליח בידך מלכותך, עליך להנהיג את העם בתבונה וביושר ולשמור את התורה.

• וְְהִנֵּה בְְעָָנְְְיִי, ביטוי של צניעות, הֲכִינוֹתִי לְְבֵית־ה' זָהָב שמשקלו כִּכָּרִים מֵאָה־אֶלֶף, כמות גדולה מאוד, וְְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים. אין הרבה כלי כסף במקדש, אבל הכסף משמש גם לתשלומים בעבור מה שיש לקנות לצורך העבודה. וְְלַנְְּחֹשֶׁת וְְלַבַּרְְְזֶל אֵין מִשְְְׁקָל, לא שקלו את הכמויות שלהם כִּי לָרֹב, הרבה מאוד הָיָה. וְְגם עֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי, וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף גם אתה, כי מן הסתם הם לא יספיקו לכל הבניין.

• וְְעִמְְּךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְְלָאכָה, חֹצְְבִים וְְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְְכָָל־חָכָם, אומנים בְְּכָָל־מְְלָאכָה –

• לַזָּהָב, לַכֶּסֶף וְְלַנְְּחֹשֶׁת וְְלַבַּרְְְזֶל שכבר נאספו, אֵין מִסְְְפָּר. קוּם וַעֲשֵׂה, וִיהִי ה' עִמָּךְְְ.

• וַיְְְצַו דָּוִיד לְְכָָל־שָׂרֵי יִשְְְׂרָאֵל לַעְְְזֹר לִשְְְׁלֹמֹה בְְנוֹ במפעל הגדול הזה, וכך אמר להם :

• הֲלֹא ה' אֱלֹהֵיכֶם עִמָּכֶם וְְהֵנִיחַ לָכֶם מכל האויבים מִסָּבִיב, כִּי נָתַן בְְּיָדִי אֵת יֹשְְׁבֵי הָאָרֶץ, וְְנִכְְְבְְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְְְנֵי ה' וְְלִפְְְנֵי עַמּוֹ.

• עַתָּה תְְּנוּ לְְבַבְְְכֶם וְְנַפְְְשְְׁכֶם לִדְְְרוֹשׁ, לבקש ולפעול למען ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְְקוּמוּ וּבְְְנוּ אֶת־מִקְְְדַּשׁ ה' הָאֱלֹהִים, לְְהָבִיא אֶת־אֲרוֹן בְְּרִית־ה' וּכְְְלֵי קֹדֶשׁ הָאֱלֹהִים לַבַּיִת הַנִּבְְְנֶה לְְשֵׁם־ה'. זוהי אחת הצוואות הכלליות של דויד. אין היא עוסקת בנושאים אישיים. דויד עשה ככל יכולתו כדי להכין את צורכי הבנייה, ולדאוג לכל הצדדים הארגוניים שאפשר היה לטפל בהם מראש. במקומות אחרים נאמר שיחד עם שמואל הנביא הוא הכין גם תכנית לסדרי עבודת המקדש. לאחר שאסף את חומרי הגלם הוא ציווה על שלמה לקבל על עצמו את התפקיד, ועודד גם את מנהיגי ישראל להשתתף ולסייע בבניית מקדש ה'.