דברי הימים ב-פרק-1

ביאורים

  • וַיִּתְְְחַזֵּק שְְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד עַל־מַלְְְכוּתוֹ, שלמה התבסס במלכותו, וַה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וַיְְְגַדְְּלֵהוּ ה' לְְמָעְְְלָה. שלמה ישב היטב על כיסאו, ומלכותו הלכה וגדלה.

  • וַיֹּאמֶר שְְׁלֹמֹה לְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵללְְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְְהַמֵּאוֹת וְְלַשֹּׁפְְטִים וּלְְְכֹל נָשִׂיא לְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבוֹת. הוא כינס את כל הנושאים בתפקידים צבאיים או ממלכתיים ואת כל הנשיאים המקומיים –

  • וַיֵּלְְכוּ שְְׁלֹמֹה וְְכָָל־הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְְּגִבְְְעוֹן, כִּי־שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד של הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד־ה' בַּמִּדְְְבָּר. מה שנשאר מן המשכן שהוקם במדבר ועמד בשילה, הועבר אחר כך לגבעון.

  • אֲבָל רק אֲרוֹן הָאֱלֹהִים לא היה במשכן בגבעון, כי אותו הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְְְיַת יְְעָרִים בַּמקום ש הֵכִין לוֹ דָּוִיד, כִּי נָטָה, מתח לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם,

  • וּמִזְְְבַּח הַנְְּחֹשֶׁת הגדול שהיה במשכן אֲשֶׁר עָשָׂה בְְּצַלְְְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר, גם הוא הובא לארץ ואותו שָׂם שלמה לִפְְְנֵי מִשְְְׁכַּן ה', וַיִּדְְְרְְשֵׁהוּ, פנו אליו שְְׁלֹמֹה וְְהַקָּהָל. עתה נאספו כל המנהיגים והראשים אל מזבח ה' להקריב עליו קרבנות.

  • וַיַּעַל שְְׁלֹמֹה, כלומר במצוותו העלו שָׁם עַל־מִזְְְבַּח הַנְְּחֹשֶׁת לִפְְְנֵי ה' אֲשֶׁר לְְאֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל, הכהנים העלו עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף.

  • בַּלַּיְְְלָה הַהוּא – שלאחר ההקרבה נִרְְְאָה אֱלֹהִים בחזון נבואי לִשְְְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ: שְְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְְְ. בַּקש מה שתרצה.

  • וַיֹּאמֶר שְְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים: אַתָּה עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל בכך שעשית אותו מלך מנצח ומושל, וְְהִמְְְלַכְְְתַּנִי תַּחְְְתָּיו.

  • עַתָּה, ה' אֱלֹהִים, יֵאָמֵן, יתאמת דְְּבָרְְךָ עִם דָּוִיד אָבִי, כִּי אַתָּה הִמְְְלַכְְְתַּנִי עַל־עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כל עם ישראל.

  • עַתָּה חָָכְְְמָה וּמַדָּע תֶּן־לִי, וְְאֵצְְאָה לִפְְְנֵי הָעָם־הַזֶּה וְְאָבוֹאָה, כדי שאנהיג את העם, כִּי־מִי יִשְְְׁפֹּט אֶת־עַמְְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל? מי יוכל לדון עם שלם ולהנהיגו בכל צרכיו הגשמיים והרוחניים?

  • וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְְְׁלֹמֹה: יַעַן אֲשֶׁר הָיְְתָה זֹאת עִם־לְְבָבֶךָ וְְלֹא־שָׁאַלְְְתָּ, ביקשת עֹשֶׁר, נְְכָסִים וְְכָבוֹד וְְלא אֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְְאֶיךָ, שייפלו אויביך לפניך, וְְגַם־יָמִים רַבִּים, חיים ארוכים לֹא שָׁאָלְְְתָּ, וַתִּשְְְׁאַל־לְְךָ במקום כל אלה חָָכְְְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְְְׁפּוֹט אֶת־עַמִּי אֲשֶׁר הִמְְְלַכְְְתִּיךָ עָלָיו.

  • הַחָָכְְְמָה וְְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְְְ כמו שביקשת, וְְעֹשֶׁר וּנְְְכָסִים וְְכָבוֹד אֶתֶּן־לָךְְְ אף על פי שאותם לא ביקשת, אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כֵן לַמְְּלָכִים אֲשֶׁר לְְפָנֶיךָ וְְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְְְיֶה־כֵּן. מכיוון שלא למענך ביקשת את בקשתך, אלא למען צורכי ישראל, תקבל לא רק את בקשתך אלא גם מתנות נוספות.

  • וַיָּבֹא שְְׁלֹמֹה למחרת החיזיון לַבָּמָה אֲשֶׁר־בְְּגִבְְְעוֹן כדי להודות על הבשורה שניתנה לו בלילה, ומשם המשיך אל יְְרוּשָׁלִַם מִלִּפְְְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּמְְְלֹךְְְ עַל־יִשְְְׂרָאֵל. תיאורים אחדים של גדולת מלכותו של שלמה:

  • וַיֶּאֱסֹף שְְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים. וַיְְְהִי־לוֹ אֶלֶף וְְאַרְְְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְְְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנִּיחֵם – את הפרשים בְְּעָרֵי הָרֶכֶב, ערים, דוגמת מגִדו, שבהן היו אורוות גדולות מאוד, ובהן הוחזקו כלי הרכב, וְְחלק מהרכב והפרשים נשאר עִם־הַמֶּלֶךְְְ בִּירוּשָׁלִָם אולי בתור חיל מצב.

  • וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְְְ באמצעות מעשיו אֶת הַכֶּסֶף וְְאֶת־הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים. אנשים ראו את הכסף כאבנים, בהיותם כה מרובים ושכיחים. בחברה חקלאית ביסודה, כפי שהיה עם ישראל אז, אין שימוש מרובה בכסף, אבל בימי שלמה חלה תמורה גם במבנה הכלכלי של המדינה, ושפע כסף וזהב זרם לתוכה, וְְאֶת־הָאֲרָזִים נָתַן שלמה כַּעצי שִׁקְְְמִים אֲשֶׁר צומחים בַּשְְּׁפֵלָה לָרֹב. הגיעו לירושלים ארזים רבים עד שמראה העץ המיובא מן הלבנון כבר לא הפליא את אנשי העיר.

  • וּמוֹצָא, מקור הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְְְׁלֹמֹה היה מִמִּצְְְרָיִם, שהייתה מרכז גדול לגידול סוסים. וּבמצרים מִקְוֵא, מקווה, מקום איסוף הסוסים היה ביד סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְְְ שלמה. את הזכות למכירת הסוסים קיבל שלמה, ו מִקְוֵא יִקְְְחוּ בִּמְְְחִיר. סוחרי המלך היו מוכרים את הסוסים לאחרים.

  • וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְְְרַיִם מֶרְְְכָּבָה בְְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְְסוּסבַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה כסף, וְְכֵן היו סוחרי המלך מוכרים לְְכָָל־מַלְְְכֵי הַחִתִּים וּמַלְְְכֵי אֲרָם אשר בְְּיָדָם, ברשותם של סוחרי שלמה יוֹצִיאוּ. המלכים הללו היו צריכים לקנות אותם מסוחרי שלמה. שלמה פתח עסק גדול של תיווך בסוסים, שכן הסוסים היו סוסי מלחמה, והרכב – מרכבות קרב.

  • וַיֹּאמֶר, החליט שְְׁלֹמֹה אחרי שהתיישב במלכותו לקיים את צוואת אביו ו לִבְְְנוֹת בַּיִת לְְשֵׁם ה', בית המקדש ולבנות גם בַיִת לְְמַלְְְכוּתוֹ, ארמון מלוכה.

פסוקים

  1. ויתחזק שלמה בן־דויד על־מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה
  2. ויאמר שלמה לכל־ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל־ישראל ראשי האבות
  3. וילכו שלמה וכל־הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי־שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד־יהוה במדבר
  4. אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה־לו אהל בירושלם
  5. ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן־אורי בן־חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל
  6. ויעל שלמה שם על־מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף
  7. בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן־לך
  8. ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם־דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו
  9. עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על־עם רב כעפר הארץ
  10. עתה חכמה ומדע תן־לי ואצאה לפני העם־הזה ואבואה כי־מי ישפט את־עמך הזה הגדול
  11. ויאמר־אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם־לבבך ולא־שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם־ימים רבים לא שאלת ותשאל־לך חכמה ומדע אשר תשפוט את־עמי אשר המלכתיך עליו
  12. החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן־לך אשר לא־היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה־כן
  13. ויבא שלמה לבמה אשר־בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על־ישראל
  14. ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי־לו אלף וארבע־מאות רכב ושנים־עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם
  15. ויתן המלך את־הכסף ואת־הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב
  16. ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר
  17. ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל־מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו
  18. ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו

פסוקים מנוקד

  1. וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד עַל־מַלְכוּתוֹ וַיהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה׃
  2. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לְכָל־יִשְׂרָאֵל לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְלַשֹּׁפְטִים וּלְכֹל נָשִׂיא לְכָל־יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבוֹת׃
  3. וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל־הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי־שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה בַּמִּדְבָּר׃
  4. אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה־לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם׃
  5. וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל׃
  6. וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף׃
  7. בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ׃
  8. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו׃
  9. עַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל־עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ׃
  10. עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן־לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם־הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי־מִי יִשְׁפֹּט אֶת־עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל׃
  11. וַיֹּאמֶר־אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם־לְבָבֶךָ וְלֹא־שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם־יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ וַתִּשְׁאַל־לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת־עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו׃
  12. הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן־לָךְ אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה־כֵּן׃
  13. וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃
  14. וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי־לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם׃
  15. וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב׃
  16. וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר׃
  17. וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל־מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ׃
  18. וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ׃

מקומות

  • גבעון
  • גת (פלשתים)

    אחת מחמש הערים הראשיות בארץ פלשתים, בגבול עם יהודה.
    מזוהה כיום עם תל צפית. (ג"ל פורטר)

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

  • קרית יערים
  • קוה
  • ישראל