דברי הימים ב-פרק-3

ביאורים

• וַיָּחֶל שְְׁלֹמֹה לִבְְְנוֹת אֶת־בֵּית־ה' בִּירוּשָׁלִַם בְְּהַר הַמּוֹרִיָּה, במקום אֲשֶׁר נִרְְְאָה לְְדָוִיד אָבִיהוּ, אביו, הבית אֲשֶׁר הֵכִין שלמה בִּמְְְקוֹם המזבח שבנה דָּוִיד, בְְּגֹרֶן אָָרְְְנָן הַיְְְבוּסִי.

• וַיָּחֶל לִבְְְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בחודש, ולא בראש חודש, בִּשְְְׁנַת אַרְְְבַּע לְְמַלְְְכוּתוֹ. נראה שבארבע השנים הראשונות הוא עסק בהשלמת ההכנות לעבודת הבניין.

• וְְאֵלֶּה המידות אשר הוּסַד, ייסד שְְׁלֹמֹה לִבְְְנוֹת בהן אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים: הָאֹרֶךְְְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה, הבסיסית, עיקרו של הבניין – אַמּוֹת שִׁשִּׁים, וְְרֹחַב – אַמּוֹת עֶשְְְׂרִים.

• וְְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל־פְְּנֵי הָאֹרֶךְְְ, ששטח אורכו נתון עַל־פְְּנֵי, לפני רֹחַב־הַבַּיִת – אַמּוֹת עֶשְְְׂרִים. אורכו של האולם, העשוי כמבוא לבית, היה עשרים אמה, כמידת רוחב הבית. וְְהַגֹּבַהּ של האולם – מֵאָה וְְעֶשְְְׂרִים אמות. וַיְְְצַפֵּהוּ – את הבית מִפְְּנִימָה, מבפנים זָהָב טָהוֹר.

• וְְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל – את המקדש כולו חִפָּה עֵץ בְְּרוֹשִׁים, וַיְְְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב, וַיַּעַל עָלָיו קישוטים בצורת תִּמֹרִים, עצי תמר וְְשַׁרְְְשְְׁרֹת.

• וַיְְְצַף אֶת־הַבַּיִת אֶבֶן יְְקָרָה, אבנים טובות ויפות לְְתִפְְְאָרֶת. וְְהַזָּהָב זְְהַב פַּרְְְוָיִם, ייתכן זהב אדום כדם פָּרים.

• וַיְְְחַף, ציפה אֶת־הַבַּיִת – הַקֹּרוֹת, הַסִּפִּים וְְקִירוֹתָיו וְְדַלְְְתוֹתָיו זָהָב, וּפִתַּח, גילף קישוטים בצורות כְְּרוּבִים עַל־הַקִּירוֹת.

• וַיַּעַשׂ אֶת־בֵּית־קֹדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים, החדר הפנימי של הבית – אָָרְְְכּוֹ עַל־פְְּנֵי רֹחַב־הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְְְׂרִים, וְְרָָחְְְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְְְׂרִים, בצורת ריבוע, וַיְְְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב בכמות גדולה מאוד שעלתה לְְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת.

• וּמִשְְְׁקָל לְְמִסְְְמְְרוֹת עלה לִשְְְׁקָלִים חֲמִשִּׁים זָהָב, וְְגם את הָעֲלִיּוֹת חִפָּה זָהָב.

• וַיַּעַשׂ בְְּבֵית־קֹדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים כְְּרוּבִים שְְׁנַיִם מַעֲשֵׁה צַעֲצֻעִים, קישוטים מגולפים. אלה אינם הכרובים שעל מכסה ארון הברית אלא כרובים אחרים העשויים כדוגמתם. וַיְְְצַפּוּ אֹתָם זָהָב.

• וְְכַנְְְפֵי הַכְְּרוּבִים – אָָרְְְכָּם אַמּוֹת עֶשְְְׂרִים באופן הבא: כְְּנַף הָאֶחָד – לְְאַמּוֹת חָמֵשׁ, באורך חמש אמות מַגַּעַת לְְקִיר הַבַּיִת, וְְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת ארוכה גם היא אַמּוֹת חָמֵשׁ ו מַגִּיעַ לִכְְְנַף הַכְְּרוּב הָאַחֵר.

• וּכְְְנַף הַכְְּרוּב הָאֶחָד, השני – אַמּוֹת חָמֵשׁ מַגִּיעַ לְְקִיר הַבָּיִת שמנגד, וְְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת – אַמּוֹת חָמֵשׁ דְְּבֵקָה לִכְְְנַף הַכְְּרוּב הָאַחֵר. נמצא ששתי כנפיו של כל כרוב רחבות עשר אמות, וכנפי שניהם יחד עשרים אמה, מקיר אל קיר.

• כַּנְְְפֵי הַכְְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְְשִׂים אַמּוֹת עֶשְְְׂרִים, כאמור, וְְהֵם עֹמְְדִים עַל־רַגְְְלֵיהֶם וּפְְְנֵיהֶם לַבָּיִת. הם אינם עומדים זה מול זה כמו הכרובים שעל הארון, אלא שניהם פונים אל חלל הבית. מכאן עולה שיש להם כנפיים ורגליים, אבל גופם לא מתואר כלל, ונראה שהוא כלול בכנפיים באופן כלשהו.

• וַיַּעַשׂ אֶת־הַפָּרֹכֶת שבפתח בית קודש הקודשים תְְּכֵלֶת וְְאַרְְְגָּמָן וְְכַרְְְמִיל, תולעת שני וּבוּץ, פשתן, וַיַּעַל עָלָיו – על הפרוכת צורת כְְּרוּבִים.

• וַיַּעַשׂ לִפְְְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְְׁנַיִם, אַמּוֹת שְְׁלֹשִׁים וְְחָמֵשׁ אֹרֶךְְְ, גובה, וְְהַצֶּפֶת, הכותרת המקושטת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁוֹ של כל עמוד אַמּוֹת חָמֵשׁ.

• וַיַּעַשׂ שַׁרְְְשְְׁרוֹת בַּכניסה אל ה דְְּבִיר, קודש הקודשים, וַיִּתֵּן שרשרו ת עַל־רֹאשׁ הָעַמֻּדִים. וַיַּעַשׂ צורות רִמּוֹנִים מֵאָה, וַיִּתֵּן אותם בַּשַּׁרְְְשְְׁרוֹת.

• וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּדִים עַל־פְְּנֵי הַהֵיכָל, לפני הפתח, אֶחָד מִיָּמִין וְְאֶחָד מֵהַשְְּׂמֹאול, וַיִּקְְְרָא שֵׁם־הַיְְְמָנִי יָכִין וְְשֵׁם הַשְְּׂמָאלִי בֹּעַז.