דברי הימים ב-פרק-5

ביאורים

• וַתִּשְְְׁלַם כָָּל־הַמְְּלָאכָה אֲשֶׁר־עָשָׂה שְְׁלֹמֹה לְְבֵית ה', וַיָּבֵא שְְׁלֹמֹה אֶת־קָָדְְְשֵׁי דָּוִיד אָבִיו, וְְאֶת־הַכֶּסֶף וְְאֶת־הַזָּהָב וְְאֶת־כָָּל־הַכֵּלִים נָתַן בְְּאֹצְְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.

• אָז – כאשר נשלמה המלאכה יַקְְְהֵיל, כינס שְְׁלֹמֹה אֶת־זִקְְְנֵי יִשְְְׂרָאֵל וְְאֶת־כָָּל־רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, השבטים, נְְשִׂיאֵי הָאָבוֹת, המשפחות הגדולות לִבְְְנֵי יִשְְְׂרָאֵל אֶל־יְְרוּשָׁלִָם כדי לְְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן בְְּרִית־ה' אל בית המקדש שבהר המוריה מֵעִיר דָּוִיד, הִיא צִיּוֹן.

• וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְְְ כָָּל־אִישׁ יִשְְְׂרָאֵל בֶּחָג – חג הסוכות, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְְּׁבִעִי, החודש הנקרא בפינו בשם הבבלי ‘תשרי'.

• וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְְְנֵי יִשְְְׂרָאֵל, וַיִּשְְְׂאוּ הַלְְוִיִּם אֶת־הָאָרוֹן.

• וַיַּעֲלוּ אֶת־הָאָרוֹן וְְגם אֶת חלקי המבנה של אֹהֶל מוֹעֵד לאוצרות שבבית המקדש, וְְאֶת־כָָּל־כְְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְְוִיִּם.

• וְְהַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה וְְכָָל־עֲדַת יִשְְְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו, שנאספו אליו, הולכים לִפְְְנֵי הָאָרוֹן, מְְזַבְְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפְְרוּ וְְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב. בתהלוכה הקריבו קרבנות רבים מאוד לשם ה' לכבוד העלאת הארון וכמתנות למשתתפים בשמחה.

• וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרוֹן בְְּרִית־ה' אֶל־מְְקוֹמוֹ, אֶל־דְְּבִיר, החלק הפנימי של הַבַּיִת, כלומר אֶל־קֹדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים, אֶל־תַּחַת כַּנְְְפֵי הַכְְּרוּבִים הגדולים שמילאו את הדביר.

• וַיִּהְְְיוּ הַכְְּרוּבִים פֹּרְְשִׂים כְְּנָפַיִם עַל־מְְקוֹם הָאָרוֹן, וַיְְְכַסּוּ, סוככו בכנפיהם הַכְְּרוּבִים עַל־הָאָרוֹן וְְעַל־בַּדָּיו, מוטות הנשיאה שלו מִלְְְמָעְְְלָה.

• וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים. משכו את הבדים, כנראה לא הכניסו את הארון אלא עד קרוב לאמצע הדביר, ולכן – וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן־הָאָרוֹן עַל־פְְּנֵי הַדְְּבִיר, הבדים בלטו בפרוכת שהייתה פרוסה בפתח הדביר, כך שהיה ניכר שהם שם, וְְאולם הם לֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה מפני שהפרוכת כיסתה אותם. וַיְְְהִי־שָׁם הארון ובדיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

• אֵין בָּאָרוֹן דבר, אלא רַק שְְׁנֵי הַלֻּחוֹת – לוחות הברית אֲשֶׁר־נָתַן מֹשֶׁה בְְּחֹרֵב, אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם־בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל בְְּצֵאתָם מִמִּצְְְרָיִם.

• וַיְְְהִי בְְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן־הַקֹּדֶשׁ, לאחר שהניחו את הארון. וכאן באה הערה: לא מפורט מיהם הכהנים ומאיזה משמר באו, כִּי כָָּל־הַכֹּהֲנִים הַנִּמְְְצְְאִים הִתְְְקַדָּשׁוּ, הכינו את עצמם ובאו כאחד. אֵין לִשְְְׁמוֹר לְְמַחְְְלְְקוֹת. באותה שעה לא הקפידו על חלוקת הכהנים למשמרות אלא כולם באו יחד.

• וְְהַלְְוִיִּם הַמְְשֹׁרְְרִים לְְכֻלָּם, כולם – לְְאָסָף, לְְהֵימָן, לִידֻתוּן וְְלִבְְְנֵיהֶם וְְלַאֲחֵיהֶם, היו מְְלֻבָּשִׁים בּוּץ, בגדי פשתן, מצוידים בִּמְְְצִלְְְתַּיִם וּבִנְְְבָלִים וְְכִנֹּרוֹת ו עֹמְְדִים מ מִזְְְרָח לַמִּזְְְבֵּחַ, וְְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְְמֵאָה וְְעֶשְְְׂרִים, מאה ועשרים כהנים מַחְְְצְְרִים, מריעים בַּחֲצֹצְְרוֹת. החצוצרות הללו לא היו כלי נגינה מובהקים אלא הפיקו בעיקר קולות תרועה, שאולי השתלבו במנגינה.

• וַיְְְהִי כְְאֶחָד, כתזמורת מתואמת לַמְְחַצְְּרִים וְְלַמְְשֹׁרְְרִים לְְהַשְְְׁמִיעַ קוֹל־אֶחָד, לְְהַלֵּל וּלְְְהֹדוֹת לַה', וּכְְְהָרִים קוֹל, כשהתחילו לנגן בַּחֲצֹצְְרוֹת וּבִמְְְצִלְְְתַּיִם וּבִכְְְלֵי הַשִּׁיר הנוספים ויחד עם הנגינה בכלים שרו בפה בְְְהַלֵּל לַה' כִּי טוֹב כִּי לְְעוֹלָם חַסְְְדּוֹ – וְְהנה הַבַּיִת מָלֵא עָנָן, בֵּית ה'.

• וְְלֹא־יָכְְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְְשָׁרֵת מִפְְּנֵי הֶעָנָן, כִּי־מָלֵא כְְבוֹד־ה' אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים. הענן סימן את כבוד ה' השוכן ומתגלה במקדש.