דברי הימים ב-פרק-11

ביאורים

• וַיָּבֹא רְְחַבְְְעָם אל יְְרוּשָׁלִַם, וַיַּקְְְהֵל לשם מלחמה אֶת־בֵּית יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן, מֵאָה וּשְְְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְְְחָמָה, לְְהִלָּחֵם עִם־יִשְְְׂרָאֵל כדי לְְהָשִׁיב אֶת־הַמַּמְְְלָכָה לִרְְְחַבְְְעָם. הוא תכנן לדכא את המרד בכוח צבאי. אמנם שאר שבטי ישראל היו רבִּים יותר, ואולי עוצמתם הכלכלית הייתה גדולה יותר, שהרי נחלת שבט יהודה לא הייתה פורייה כשאר הנחלות, אבל לרשותו של רחבעם כבר עמד צבא מאורגן ומוכן.

• וַיְְְהִי דְְּבַר־ה' אֶל־שְְׁמַעְְְיָהוּ אִישׁ־הָאֱלֹהִים, נביא שאינו מוכר ממקומות אחרים, שבא כנראה מארץ יהודה, לֵאמֹר׃

• אֱמֹר אֶל־רְְחַבְְְעָם בֶּן־שְְׁלֹמֹה מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה וְְאֶל כָָּל־יִשְְְׂרָאֵל ש בִּיהוּדָה וּבִנְְְיָמִן לֵאמֹר׃

• כֹּה אָמַר ה': לֹא־תַעֲלוּ וְְלֹא־תִלָּחֲמוּ עִם־אֲחֵיכֶם. שׁוּבוּ, אנשי הצבא, אִישׁ לְְבֵיתוֹ, כִּי מֵאִתִּי נִהְְְיָה הַדָּבָר הַזֶּה. אל תנהגו במקרה זה כמו במרד רגיל, כי הדבר בא מאת ה'. וַיִּשְְְׁמְְעוּ אֶת־דִּבְְְרֵי ה', וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל־יָרָָבְְְעָם למלחמה.

• וַיֵּשֶׁב רְְחַבְְְעָם בִּירוּשָׁלִָם, וַיִּבֶן עָרִים בצורות לְְמָצוֹר בִּיהוּדָה, כי מכאן ואילך תהיה ארץ יהודה נתונה במצב של אי – שלום מתמיד, ולעתים אפילו במלחמה ממשית, עם ממלכת ישראל המתהווה.

• וַיִּבֶן אֶת־בֵּית־לֶחֶם וְְאֶת־עֵיטָם וְְאֶת־תְְּקוֹעַ

• וְְאֶת־בֵּית־צוּר וְְאֶת־שׂוֹכוֹ וְְאֶת־עֲדֻלָּם

• וְְאֶת־גַּת וְְאֶת־מָרֵשָׁה וְְאֶת־זִיף

• וְְאֶת־אֲדוֹרַיִם וְְאֶת־לָכִישׁ וְְאֶת־עֲזֵקָה

• וְְאֶת־צָָרְְְעָה, שבעבר הייתה שייכת לנחלת בני דן, אבל הם עזבו את מקומם ונדדו צפונה. וְְאֶת־אַיָּלוֹן וְְאֶת־חֶבְְְרוֹן אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְְְבִנְְְיָמִן, כל אחת במקומה, בתור עָרֵי מְְצֻרוֹת, בצורות .

• וַיְְְחַזֵּק אֶת־הַמְְּצוּרוֹת, וַיִּתֵּן בָּהֶם נְְגִידִים, מפקדים וְְאֹצְְרוֹת מַאֲכָל וְְשֶׁמֶן וָיָיִן לשעת מצור.

• וּבְְְכָָל־עִיר וָעִיר הוא שם צִנּוֹת, מגִנים גדולים וּרְְְמָחִים וַיְְְחַזְְּקֵם לְְהַרְְְבֵּה מְְאֹד, וַיְְְהִי־לוֹ, אתו שבטי יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן, והוא ביצר את גבולותיהם.

• וְְהַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם אֲשֶׁר בְְּכָָל־יִשְְְׂרָאֵל הִתְְְיַצְְּבוּ עָלָיו, הגיעו אליו מִכָָּל־גְְּבוּלָם,

• כִּי־עָזְְבוּ הַלְְוִיִּם אֶת־מִגְְְרְְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם, וַיֵּלְְכוּ לִיהוּדָה וְְלִירוּשָׁלִָם, כִּי־הִזְְְנִיחָם, העזיבם, הרחיקם יָרָָבְְְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַה', ולמעשה לא הייתה להם פרנסה.

• וַיַּעֲמֶד־לוֹ כֹּהֲנִים לַבָּמוֹת וְְלַשְְּׂעִירִים, פולחן שדים וְְלָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה. ממקומות אחרים עולה שירבעם לא עשה עבודה זרה ממש, והעגלים שיצר היו דמויות שניסו לבטא את ה' גואל ישראל. מכל מקום, הוא ביטל את תפקידם של הכהנים והלויים ואת מעמדם, ובמקומם מינה כל אדם שרוצה, מוכן ומסוגל לתפקיד ללא קשר לייחוסו.

• וְְאַחֲרֵיהֶם – אחרי הלויים, אנשים נוספים מִכֹּל שִׁבְְְטֵי יִשְְְׂרָאֵל, הַנֹּתְְנִים אֶת־לְְבָבָם לְְבַקֵּשׁ אֶת־ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל, בָּאוּ אל יְְרוּשָׁלִַם לִזְְְבּוֹחַ לַה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. בעקבות אמונתם ודתם של האנשים הללו שבאו משאר השבטים, הם המשיכו לראות עצמם קשורים למקדש בירושלים ולעבודת ה' הנהוגה שם.

• וַיְְְחַזְְּקוּ אֶת־מַלְְְכוּת יְְהוּדָה, וַיְְְאַמְְּצוּ אֶת־רְְחַבְְְעָם בֶּן־שְְׁלֹמֹה לְְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ, כִּי הָלְְכוּ בְְּדֶרֶךְְְ דָּוִיד וּשְְְׁלֹמֹה לְְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ. במשך שלוש השנים הראשונות המשיך רחבעם ללכת בדרכי דויד ושלמה. בשנים אלו הוא ביצר את הערים והכין הגנות שונות מפני התקפה אפשרית של ממלכת ישראל. לאחר שלוש שנים פנה רחבעם, והעם עמו, לדרך אחרת, ומצב הממלכה החל להידרדר.

• וַיִּקַּח־לוֹ רְְחַבְְְעָם אִשָּׁה, אֶת־מָחֲלַת בַּת־יְְרִימוֹת בֶּן־דָּוִיד. לא ידוע על בן לדויד בשם זה, ואולי הוא נולד מאוחר יותר או שנזכר בשם אחר. ואת אֲבִיהַיִל בַּת־אֱלִיאָב בֶּן־יִשָׁי. רחבעם התחתן עם נשים מבית המלוכה. לחלופין אפשר שמדובר באותה אשה, שהתייחסה לבית ישי מאביה ומאמה.

• וַתֵּלֶד לוֹ אחת מהן בָּנִים, אֶת־יְְעוּשׁ וְְאֶת־שְְׁמַרְְְיָה וְְאֶת־זָהַם.

• וְְאַחֲרֶיהָ לָקַח אשה נוספת, אֶת־מַעֲכָה בַּת־אַבְְְשָׁלוֹם, אף היא ממשפחתו, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אֲבִיָּה וְְאֶת־עַתַּי וְְאֶת־זִיזָא וְְאֶת־שְְׁלֹמִית.

• וַיֶּאֱהַב רְְחַבְְְעָם אֶת־מַעֲכָה בַת־אַבְְְשָׁלוֹם מִכָָּל־נָשָׁיו וּפִילַגְְְשָׁיו, כִּי נָשִׁים שְְׁמוֹנֶה־עֶשְְְׂרֵה נָשָׂא, וּפִילַגְְְשִׁים היו לו שִׁשִּׁים, וַיּוֹלֶד עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁמוֹנָה בָּנִים וְְשִׁשִּׁים בָּנוֹת.

• וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ, מינה לבכיר רְְחַבְְְעָם אֶת־אֲבִיָּה בֶן־מַעֲכָה לְְנָגִיד, להיות מושל בְְּאֶחָיו, כִּי רצה לְְהַמְְְלִיכוֹ. אולי אביה לא היה הגדול בשנים, אבל רחבעם החליט שהוא ימלא את מקומו ויירש את כיסאו.

• וַיָּבֶן, הוא הבין את מעמדו, וַיִּפְְְרֹץ, התחזק והתפשט מִכָָּל־בָּנָיו, באמצעות בניו הרבים לְְכָָל־אַרְְְצוֹת יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן, לְְכֹל עָרֵי הַמְְּצֻרוֹת, וַיִּתֵּן לָהֶם הַמָּזוֹן לָרֹב. גם הוא בנה או חיזק את הערים הבצורות במרץ, ומכיוון שלא היה מאופק ובשאפתנותו רצה עוצמה ומעמד – וַיִּשְְְׁאַל, ביקש לעצמו הֲמוֹן נָשִׁים.