דברי הימים ב-פרק-12

ביאורים

• וַיְְְהִי כְְּהָכִין, כשהתבססה מַלְְְכוּת רְְחַבְְְעָם וּכְְְחֶזְְְקָתוֹ, כשהוא התחזק לאחר שלוש השנים שבהן נהגה ממלכתו כראוי, עָזַב אֶת־תּוֹרַת ה', וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל עִמּוֹ. ייתכן שהשינוי היה קשור גם להתנהגותם של אביה ושאר בניו. התעניינותו של רחבעם בתורת ה' פסקה, ובעקבותיו זנחו ישראל את שמירת התורה והעיסוק בה.

• וַיְְְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְְְ רְְחַבְְְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְְְ־מִצְְְרַיִם, שהיה בן לשושלת הכושית ששלטה במצרים, עַל־יְְרוּשָׁלִָם, כִּי מָעֲלוּ בַּה'. לא הייתה זו טענתו של שישק , כמובן, אלא אלו הם דברי כותב הספר.

• בְְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְְְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וְְאֵין מִסְְְפָּר לָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְְְרַיִם – לוּבִים סֻכִּיִּים, כנראה בני מחוז סמוך למצרים וְְכוּשִׁים. ממלכת כוש הייתה ממלכה סודנית שהשתלטה על מצרים.

• וַיִּלְְְכֹּד שישק אֶת־עָרֵי הַמְְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיָּבֹא עַד־יְְרוּשָׁלִָם. לא נראה שהתכוון לכבוש את הארץ, וייתכן שגם לא היה בידו הכוח לעשות זאת. כדאי היה לו להגיע במסע הביזה והשוד שלו לירושלים בגלל האוצרות שכנס בה שלמה.

• וּשְְְׁמַעְְְיָה הַנָּבִיא שהוזכר לעיל כמי שעצר את רחבעם ממלחמה, בָּא אֶל־רְְחַבְְְעָם וְְשָׂרֵי יְְהוּדָה אֲשֶׁר־נֶאֶסְְְפוּ עַל־יְְרוּשָׁלִַם מִפְְּנֵי שִׁישָׁק. כשכל הערים האחרות נפלו, אנשים ברחו לירושלים, שהייתה העיר הבצורה הגדולה. וַיֹּאמֶר לָהֶם: כֹּה־אָמַר ה': אַתֶּם עֲזַבְְְתֶּם אֹתִי, וְְאַף־אֲנִי עָזַבְְְתִּי אֶתְְְכֶם בְְּיַד־שִׁישָׁק.

• וַיִּכָּנְְעוּ שָׂרֵי־יִשְְְׂרָאֵל וְְהַמֶּלֶךְְְ, וַיֹּאמְְרוּ: צַדִּיק, עושה צדק ה'. כך אכן עשינו, וכך ראוי לנו.

• וּבִרְְְאוֹת ה' כִּי נִכְְְנָעוּ, הָיָה דְְבַר־ה' אֶל־שְְׁמַעְְְיָה לֵאמֹר: הם נִכְְְנְְעוּ, ולכן לֹא אַשְְְׁחִיתֵם, וְְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְְְעַט, מעט לִפְְְלֵיטָה, להצלה. המלוכה תשרוד, וְְלֹא־תִתַּךְְְ חֲמָתִי, יישפך כעסי בִּירוּשָׁלִַם בְְּיַד־שִׁישָׁק. העיר אמנם תיבזז אבל היא לא תהפוך לשממה.

• כִּי בני יהודה יחדלו מלהיות אימפריה עצמאית ו יִהְְְיוּ־לוֹ – לשישק לַעֲבָדִים, וְְיֵדְְעוּ אז מה ההבדל בין עֲבוֹדָתִי וַעֲבֹדַת מַמְְְלְְכוֹת הָאֲרָצוֹת. מכיוון שסרו מעבודתי, הם נכנסו לפוליטיקה העולמית, ושם יחושו בטעמו של שעבוד.

• וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְְְ־מִצְְְרַיִם עַל־יְְרוּשָׁלִַם, וַיִּקַּח אֶת־אֹצְְרוֹת בֵּית־ה' וְְאֶת־אֹצְְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְְְ. אֶת־הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת־מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְְׁלֹמֹה. המגִנים הללו, שתוארו לעיל, נועדו בעיקר לנוי. לא היה להם רק ערך כספי, אלא גם ערך אמנותי.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ רְְחַבְְְעָם תַּחְְְתֵּיהֶם מָגִנֵּי נְְחֹשֶׁת, שהמראה שלהם מרחוק עשוי להיות דומה למגִני זהב, וְְהִפְְְקִיד אותם עַל־יַד, ביד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְְְ, קבוצה מסוימת משומרי הראש של המלך.

• וַיְְְהִי מִדֵּי־בוֹא הַמֶּלֶךְְְ אל בֵּית ה', בָּאוּ הָרָצִים, אנשי המשמר ללוותו וּנְְְשָׂאוּם, נשאו את המגִנים הנוצצים והמרשימים. ואחר כך הֱשִׁבוּם אֶל־תָּא הָרָצִים, למקומם, כי אף שלא היו עשויים מזהב, היה צורך לשמור חפצי נוי אלו.

• וּבְְְהִכָּנְְעוֹ, כשנכנע המלך רחבעם, שָׁב מִמֶּנּוּ אַף־ה', וְְלֹא יצא כעס ה' לְְהַשְְְׁחִית את הממלכה לְְכָלָה, השחתה גמורה וכיליון . אמנם המלך והעם לא נהגו כראוי, אבל הם נכנעו בפני ה'. וְְגַם בִּיהוּדָה הָיָה דְְּבָרִים טוֹבִים. עבודתם של דויד ושלמה לא יצאה לריק, והממלכה לא הידרדרה בבת – אחת.

• וַיִּתְְְחַזֵּק הַמֶּלֶךְְְ רְְחַבְְְעָם בִּירוּשָׁלִַם וַיִּמְְְלֹךְְְ, כִּי בֶן־אַרְְְבָּעִים וְְאַחַת שָׁנָה היה רְְחַבְְְעָם בְְּמָָלְְְכוֹ, וּשֲׁבַע עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִַם, היא הָעִיר אֲשֶׁר־בָּחַר ה' לָשׂוּם אֶת־שְְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְְְטֵי יִשְְְׂרָאֵל. מסתבר שרחבעם היה בנו הבכור של שלמה, כי הוא עלה על כיסא המלוכה כשהיה בן ארבעים ואחת, ואביו היה כבן שישים במותו, כך שרחבעם נולד כשמלאו לשלמה שמונה עשרה או אף פחות. וְְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית.

• וַיַּעַשׂ הָרָע, כִּי לֹא הֵכִין את לִבּוֹ לִדְְְרוֹשׁ אֶת־ה'. אין מיוחסים לרחבעם מעשים רעים מסוימים, אבל הוא לא הלך בדרכי ה'. אף שחי בזמן מכריע, הוא היה איש קטן וחלש שנכנע בקלות ללחצים. לעתים קרובות בנו של מלך גדול איננו גדול כמותו.

• וְְדִבְְְרֵי, קורותיו ופעולותיו של רְְחַבְְְעָם הָרִאשֹׁנִים וְְהָאַחֲרוֹנִים, על התהפוכות בדרכיו, הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים בְְּדִבְְְרֵי שְְׁמַעְְְיָה הַנָּבִיא וְְעִדּוֹ הַחֹזֶה לְְהִתְְְיַחֵשׂ, בכתביהם וברשימותיהם שעסקו בין השאר בענייני יוחסין. ספרים אלו, שלא נכנסו לאסופת ספרי הקודש, לא שרדו. וּמִלְְְחֲמוֹת רְְחַבְְְעָם וְְיָרָָבְְְעָם כָָּל־הַיָּמִים אף הן מתוארות באותם ספרים. הסכסוך בין רחבעם וירבעם נמשך, אף שלא ערכו מלחמות גדולות, כי לאף אחד מן הצדדים לא היה די כוח להכריע את יריבו, אבל פעם אחר פעם התעוררו ביניהם סכסוכים, שכנראה התייחסו לגבול שבין הממלכות.

• וַיִּשְְְׁכַּב רְְחַבְְְעָם עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְְּעִיר דָּוִיד. וַיִּמְְְלֹךְְְ אֲבִיָּה בְְנוֹ תַּחְְְתָּיו.